top of page
לוגו אדום.png

הי, שם

חיפוש באתר

נמצאו 1403 תוצאות בלי מונחי חיפוש

  • הבטחת משילות לשבת - רוזה מדיה روزا ميديا

    אסף יקיר וארנון פלג מבררים מה עשתה הממשלה לאחרונה כדי לקדם את המשילות בישראל, ואיך הולך לה. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו הבטחת משילות לשבת שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 14 ביולי 2023 הבטחת משילות לשבת קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 אסף יקיר וארנון פלג מבררים מה עשתה הממשלה לאחרונה כדי לקדם את המשילות בישראל, ואיך הולך לה. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 548 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

  • חיילי מילואים בשירות בועת הנדל"ן - רוזה מדיה روزا ميديا

    כששוק הנדל"ן פוגש את המילואימניקים, האינטרסים מתלכדים. בזמן שהשוק מחפש מוצא מהקיפאון, המערכת הפוליטית והקבלנים רותמים את ההטבות והנחות הקרקע כדי לייצר רושם של שוק נדל"ן תוסס. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו חיילי מילואים בשירות בועת הנדל"ן כששוק הנדל"ן פוגש את המילואימניקים, האינטרסים מתלכדים. בזמן שהשוק מחפש מוצא מהקיפאון, המערכת הפוליטית והקבלנים רותמים את ההטבות והנחות הקרקע כדי לייצר רושם של שוק נדל"ן תוסס. שתפו: טלי גולדרינג 26 בינואר 2026 חיילי מילואים בשירות בועת הנדל"ן טלי גולדרינג 00:00 / 01:04 קרדיט תמונה: ArieStudio, שאטרסטוק ב-4 בינואר, הכריז נפתלי בנט במסיבת עיתונאים על הכוונה שלו להעניק מיליון שקל לרכישת דירה למשרתי המילואים, תכנית שזכתה ללא מעט ביקורת בגופי התקשורת. באתר כיפה אלאורי וייס התלונן על כך שבנט "מנרמל מציאות שבה אזרחים צריכים מדים כדי להתקיים". שאול אמסטרדמסקי הסביר בכלכליסט שמדובר בתוכנית שעולה 16 מיליארד ₪ לשנה, כל שנה, כך שמדובר ב הבטחה מופרכת ובלתי אפשרית. אבל האם מדובר באמת בבשורה כל כך דרמטית או יקרה? מבט על השוק מרמז שהתשובה שלילית. חברת אביב מלירסון, למשל, מציעה הטבת שכר דירה של 6,000 ש"ח למשך ארבע שנים, מה שמהווה הנחה של 288,000 ש"ח מהמחיר הרשמי עוד לפני תחילת המשא ומתן. דוגמה שממחישה את הטענות של גלית בן נאים, סגנית ראשית לכלכלן הראשי במשרד האוצר, שעליות המחירים המדווחות על ידי הלמ"ס משקפות תמונה מעוותת של השוק, משום שהן מתעלמות ממבצעים אגרסיביים שמסתירים ירידת מחירים בפועל. בן נאים גם דיברה על היצע הדירות שלא נמכרו, שהגיע כבר לשיא של 84,000 אחרי שספג עליה של 50% מאז העלאת הריבית, כלומר, הקבלנים מתקשים מאד למכור דירות. למה זה קשור להצעה של בנט? כי קל לדמיין תרחיש בו המדינה לא באמת צריכה להוציא מיליארדים מקופת המדינה. היא יכולה פשוט לקבוע במכרזי הקרקעות שהקבלן ימכור את הדירות למילואימניקים במיליון שקל פחות מ"מחיר השוק", ובתמורה המדינה תוותר על חלק מהתשלום שהיא גובה על הקרקע. מכיוון שגם מחירי הקרקע כיום מבוססים על הערכות שווי מנופחות ודמיוניות, המדינה לא תפסיד כסף קיים אלא פשוט תוותר על רווח תיאורטי. בתרחיש כזה הקבלנים שומרים על יציבות מול הבנקים, הפוליטיקאים וחברות הבניה מקבלות קרדיט על מתנה ענקית למילואימניקים, והעלות האמיתית לתקציב נמוכה משמעותית מהפחדות התקשורת. והכי חשוב - כך ניתן להוריד מחירים בלי שמחיר השוק ירד רשמית ובלי להסתכן בפיצוץ של בועת הנדל"ן. הרי גם אמסטדמסקי מבין שפיצוץ בועת הנדל"ן לאור יום מסוכן לקופת המדינה יותר מכל מתנה למילואימניקים. למעשה תכנית כזאת לא תהיה הפעם הראשונה שבה המדינה, לכאורה, משתמשת במילואימניקים כדי לחלץ את שוק הנדל"ן. האם המילואימניקים הם חבל הצלה של מכרזים כושלים? בימיה הראשונים של המלחמה, בדימונה, רשות מקרקעי ישראל מפרסמת מכרז בשכונת "יוני נתניהו" להקמת 30 בתים צמודי קרקע. מחיר המינימום במכרז נמוך במיוחד, במטרה למשוך יזמים, כ-100 אלף ש"ח למגרש. בכל זאת, בינואר 2024 המכרז נסגר ללא מציעים . הפלא ופלא שנה וחצי לאחר מכן, דימונה נכללת ברשימת יישובים בהם משווקים מגרשים בשיטת "בנה ביתך" והמיועדים בלעדית למילואימניקים. גם בטבריה, מתחם "מול ארבל" נותר מיותם מהצעות בדצמבר 2023 וגם שם דירות רבות מצאו עצמן מתגלגלות להגרלה של עד 67 יחידות דיור למשרתי מילואים פעילים. הסיפור חוזר על עצמו בנוף הגליל, מכרזי שכונת "הר יונה" שבוטלו בזה אחר זה בגלל חוסר עניין של קבלנים הומרו להקצאת עד 279 דירות למילואימנקים. בעכו, כישלון השיווק של השכונות המזרחיות הוביל לשריון של עד 89 דירות למילואימניקים. כך, שוב ושוב קורה שלאחר שמכרז נכשל, דירות מועברות להגרלות למשרתי מילואים. סביר שמה שהרתיע את הקבלנים באותם מכרזים כושלים הן "הוצאות הפיתוח". העלויות שמסביב כמו סלילת כבישים ופיתוח תשתיות. המדינה, שנתקעה עם קרקע שאף אחד לא רוצה, עקפה את הקבלנים: היא מציעה למילואימניק את הקרקע כמעט בחינם (90% הנחה) ומוסיפה לו סכום של כ-100 אלף ש"ח כדי שיבנה בעצמו. זו נראית כמו מתנה ולפעמים זאת יכולה להיות מתנה משמעותית, כמו במקרה שבו שני בני הזוג משרתים במילואים, אז כל אחד מהם זכאי למלוא ההנחה על יחידת דיור אחת. כלומר, תקרת ההנחה עולה ל-200,000 ₪. אבל במקרים רבים מדובר בגלגול סיכון משמעותי. המדינה נותנת מענק קטן ולמעשה מצפה מאנשי המילואים לקחת על עצמם את תפקיד היזם. ההטבה מגיעה עם איסור מכירה למשך 5 שנים מתום הבנייה. רוכש שנקלע לקושי כלכלי, פיטורין או גירושין, מוצא את עצמו כבול לנכס באזור שבו שוק השכירות חלש. המילואימניקים גם לא נהנים מהגנת חוק המכר: בניגוד לרכישת דירה מקבלן, בשיטת "בנה ביתך" הרוכש עובד מול קבלני ביצוע קטנים. אם הקבלן פושט רגל באמצע העבודה, מה שקורה לא מעט, אין ערבויות בנקאיות שמגינות על הכסף. החייל נשאר עם שלד בטון וחובות לבנק. אם נבחן לעומק את "הוצאות הפיתוח" נגלה שמעבר לסיכון, ההנחה לעיתים לנעלמת לחלוטין. ניקח לדוגמה את שכונת רננים בערד: חייל מילואים ישלם על הקרקע עצמה סכום נמוך ומפתה שנע בין 27,000 ל-37,000 שקלים בלבד, אך יידרש להוסיף לכך תשלום חובה עבור הוצאות פיתוח בגובה מוערך של כ- 600,000 שקלים . כך מחיר המגרש הסופי מזנק לכ-630,000 שקלים, וכשמוסיפים לכך עלויות בנייה של כמיליון וחצי שקלים לבית צמוד קרקע סטנדרטי, מגיעים להשקעה כוללת של כ-2.15 מיליון שקלים. אם משווים את הנתון הזה למחירי הדירות בעיר, שעומדים על כ-10,000 שקלים למ"ר, או לשוק יד השנייה שבו נמכרים בתים מוכנים במחירים דומים או אף נמוכים יותר, מתברר שההטבה הכלכלית מאבדת כל משמעות. מעניין לציין שביישובים שנפגעו קשה בשביעי באוקטובר (כמו בארי, ניר עוז, וכפר עזה), השתתפות משרת המילואים בהוצאות הפיתוח הוגבלה ל50,000 ₪ בלבד. ביישובי קו שני, ההשתתפות עומדת על 80,000 ₪. כאן העלות הסופית נמוכה ואטרקטיבית באמת למגרש (כ-300-400 אלף ש"ח הכל כולל הכל), כך שאפשר לראות שהמדינה יודעת לתת הטבה ריאלית כשהיא רוצה. העובדה שהגבלת הוצאות הפיתוח לא מתקיימת באזורים אחרים מרמזת שמטרתם היא חילוץ כלכלי של קרקעות תקועות ולאו דווקא סיוע למשרתים. וכמובן שאפשר להשתמש במשרתי המילואים לא רק כדי לחלץ מכרזים. הטבות הנדל"ן למשרתי המילואים מתגלות ככלי מרכזי למימוש אג'נדות פוליטיות ודמוגרפיות, תוך ניצול הקונצנזוס הציבורי סביב צה"ל. דוגמה לכך היא הקמת היישוב חירן על אדמות הכפר הבדואי אום אל-חיראן. בשנת 2015 המדינה החליטה לפנות את תושבי הכפר הבלתי מוכר לטובת הקמת יישוב יהודי על אותן אדמות, מהלך שהוביל למאבק משפטי ממושך ובסופו להחלטה על פינוי כפוי. בליל הפינוי בינואר 2017, נורה למוות המורה יעקוב אבו אל-קיעאן בידי שוטרים ונהרג השוטר ארז עמדי לוי מדריסה. למרות שבמשך שנים התעקשו המפכ"ל רוני אלשיך והשר גלעד ארדן שמדובר בפיגוע של מחבל דאעש, ראש הממשלה נתניהו, בעת שהיה שרוי תחת חקירות, חשף שהמשטרה והפרקליטות ידעו בזמן אמת שמדובר בתאונה. היה אפשר לצפות אחרי האירוע למדיניות מפויסת יותר כלפי תושבי הכפר ואולי להכרה כלשהיא, גם אם חלקית, בזכויותיהם על אדמתם, אבל במקום זאת המדינה השתמשה בהטבות נדל"ן למשרתי מילואים כתירוץ להמשך הנישול. רשות מקרקעי ישראל ייעדה כ-100 מגרשים ביישוב החדש "חירן" לשיווק בלעדי למשרתי מילואים. המהלך הזה רותם את הקונצנזוס סביב הלוחמים כדי להעניק ליישוב "חסינות מוסרית". כך אפשר לקבע את מחיקת הכפר הבדואי ולסכל כל אפשרות להסדר עתידי באזור. מצד שני הפרקטיקה הזאת, חלוקת קרקעות למשרתי מילואים על אדמתם של כפרים לא מוכרים, הפכה את הגיוס לצה"ל לדרך נפוצה שדרכה מיעוטים, כמו בדואים בישראל, יכולים לזכות בפיסת קרקע באזור מגוריהם. בדרך כלל הדרך היחידה להגיע לאותה קרקע. האם לזה התכוון אלאורי וויס ב"כיפה" כשאמר שבנט מנרמל מציאות שבה זקוקים למדים כדי להתקיים? כנראה שלא, אבל אין דוגמה מובהקת יותר. פסטיבל הצרכנות והפתיינות הפיננסית לא רק המדינה, גם השוק הפרטי הציע למילואימניקים הטבות נדל"ן מרהיבות: חברת אאורה, למשל, יצאה במבצע "דירה בהצדעה" הכולל הנחות של עד 350,000 ש"ח בפרויקטים יוקרתיים באזור המרכז. פרשקובסקי הציעה הנחה משמעותית של 200,000 ש"ח בהרצליה, בנקים כמו מזרחי-טפחות מציעים הלוואות של עד 100,000 ש"ח ללא ריבית בתוך תמהיל המשכנתא, והרשימה עוד ארוכה. אבל האם ההטבות האלה, שבאמת מציעות הנחות שלא ניתנות לציבור הכללי, עוזרות למילואימניק או לוכדות אותו? לאחרונה דווח בתקשורת הכלכלית (ינואר 2026) על "מבול" של ביטולי עסקאות: נתוני הכלכלן הראשי באוצר חשפו זינוק של 620% בשיעור הביטולים בתוך שנתיים – מ-0.5% מהעסקאות ב-2021 ל-3.6% ב-2023, כאשר במוקדי ביקוש כמו באר שבע אחת מכל 15 עסקאות בוטלה והמכנה המשותף לרוב הביטולים הוא "קושי כלכלי להשלמת העסקה", כלומר הבנק מסרב להעניק את המשכנתא המיוחלת במועד המסירה, לאחר שגובה הריבית או מצבו הפיננסי של הלווה השתנו לרעה. הסיבה לביטולים כנראה נעוצה בעסקאות 20-80, עסקאות פריסייל בהן ניתן לרכוש את הדירה בתחילת הבנייה בסכום נמוך, 20% מהעיסקה ואף פחות, ולשלם את שאר הסכום במועד האיכלוס. גם המפקח על הבנקים החליט להגביל את ההלוואות בגלל הסיכון הגלום בהן. אם העסקאות האלה מצליחות לפתות את הציבור הכללי, הפיתוי הוא בוודאי גדול יותר בקרב משרתי מילואים, שבנוסף לתנאי המימון יקבלו גם מטבח חינם, 6% הנחה, וסכום מסוים מהמשכנתא ללא ריבית. בסופו של דבר, אם במועד האכלוס המילואימניק לא יצליח לגייס את הסכום, הוא יאלץ להיפרד מסכום של 10% מהדירה, כ230,000 לדירה ממוצעת, וכל ההטבות מהן נהנה איבדו כל משמעות. כך, דווקא משרת המילואים, מועד יותר להתפתות לעסקאות שמפילות אותו. ולא רק מבצעי נדל"ן מציפים את משרתי המילואים, בקבוצת טלגרם גדולה שמרכזת הנחות והטבות למילואימניקים נערמות מודעות לפתיחת חשבונות מסחר, וובינרים להשקעה בנדל"ן בדובאי, קורסים “חינמיים” בשוק ההון, כולם עטופים באותה שפה מוכרת של הוקרה, דאגה וסיוע למילואימניקים. כמעט כל בית השקעות שתוכלו לחשוב עליו נמצא שם. מיטב, טרייד, אקסנלס טרייד, אטלטשולר שחם, IBI, ועוד. כולם מציעים הטבות מפתות בפתיחת חשבונות מסחר: פטור מדמי טיפול ועמלות, 100 דולר כבר בחשבון או קורס חינם בשוק ההון. לפעמים הפיתוי בכלל לא פנה למי שמתעניין בהשקעה פיננסית: אחד מבתי ההשקעות פנה לאהבת הכדורגל של המילואימניקים: "אוהדי הפועל? זו ההטבה שחיכיתם לה! פותחים חשבון מסחר – ומקבלים מנוי לשער 7/8". פלטפורמת הלוואות הציעה לחברי הקבוצה הלוואה של עד חצי מיליון ש"ח, מסגרת אשראי גמישה, "עד 500,000 ₪ - בדיוק כשאתם צריכים". כך נוצר לו "פומו פיננסי על מדים". המילואימניקים, מוצפים באימוג'ים של הכרת תודה, עשויים לבלבל בין מתווים של הקלות והטבות שקיבלו מהמדינה לפיתויים פיננסיים של גופים פרטיים. גופים שמזמינים אותם לקחת על עצמם סיכונים כמו תנודתיות או מינוף בשוק ההון והלוואות ענק שעשויות לסבך אותם מבלי שהם מבינים את הסיכון או מוכנים אליו. המילואימניק הוא ה"ליד", ובקבוצות השונות מודעות שיווק פיננסי מוצגות לצד הסברים על זכויות של משרתי מילואים במקום העבודה. ובכל זאת, צריך לומר שההצעות יכולות להיות משתלמות מאד, חיילי המילואים עשויים להרוויח משוק ההון ואפילו ממבצעי הנדל"ן ולהנות מהנחות ששאר הציבור לא חשוף אליהן. אבל כשההצעות הללו מגיעות עטופות באותה שפה של הוקרה לאומית קשה להבחין בין סיוע לבין מכירה אגרסיבית. כך, מילואימניקים יכולים למצוא את עצמם לוקחים סיכון פיננסי גדול מהממוצע כשהם משוכנעים שהסיכון הזה הוא בעצם הטבה חד פעמית שאסור לפספס, כזאת שמקבלים בגלל חיבוק זמני של הכרת תודה ולכן חובה לחטוף מיד. נפתלי בנט יודע שהציבור הישראלי אוהב את חיילי המילואים שלו, הציבור כועס כשהוא שומע על כך שהסיוע הנפשי להם דל בזמן שעוד ועוד חיילים שמים קץ לחייהם. הוא כועס כשהוא שומע על הפגיעה הכלכלית של העצמאים מביניהם ועל הפצועים והנכים שלא מצליחים לקבל מענה מהמדינה. ובכל זאת, בנט לא בחר להציע יותר סיוע נפשי או גידול בתקציב לנכי צה"ל. הוא בחר להציע הנחה לדירה, בחירה שמשקפת את תפיסת עולמו הכלכלית אבל גם כזאת שמצליחה ללכוד את הלך רוח ישראלי. ישראל של 2026 היא מדינה מוכת מלחמות ויוקר מחיה, מקוטבת ומתפוררת מבחינות רבות. אבל ישראל נתפסת גם כמירוץ פיננסי זוהר, כזה שיש לו מנצחים, שבו אפשר "להסתדר". במציאות כזאת הדבר הטוב ביותר שניתן לתת למילואימניקים הוא יתרון באותו המירוץ. הסיכונים שמגיעים עם היתרון הזה? הם בכלל לא בדיון, למרות שמיום ליום מצטברות העדויות על כך שהם רק גדלים. כך, חיילי המילואים מגויסים שוב. מגויסים לתדלק את שוק הנדל"ן ואת החגיגה בבורסה הישראלית; מגויסים לשמש כזרוע ההתיישבות של ממשלת הימין, תוך נטילת ערימה של סיכונים שהם אמורים לאמץ בשמחה. ממש כמו את הזימון לסבב המילואים הבא. טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה עריכה: תום אלפיה להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 147 פרק מספר טלי גולדרינג טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

  • יש לנו זכות לעיר שראוי לחיות בה - רוזה מדיה روزا ميديا

    יש לנו זכות לעיר ששווה לחיות בה. אורי וולטמן מסביר איך נשיג אותה עד 2030 פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו יש לנו זכות לעיר שראוי לחיות בה יש לנו זכות לעיר ששווה לחיות בה. אורי וולטמן מסביר איך נשיג אותה עד 2030 שתפו: אורי וולטמן 31 במאי 2023 יש לנו זכות לעיר שראוי לחיות בה אורי וולטמן 00:00 / 01:04 בספרו "Rebel Cities", מספר הגיאוגרף הפוליטי והוגה-הדעות המרקסיסט דיוויד הארווי על פוסטר שנתקל בו בשנות השבעים, שיצא בהוצאת קבוצת פעילות שכונתית סביבתית-רדיקלית, שתיאר חזון אלטרנטיבי עבור העיר: "היה זה דימוי בהיר ויפהפה של פאריס הישנה, שהחיים השכונתיים הפיחו בה רוח חדשה. על המרפסות לבלבו פרחים, הכיכרות היו מלאות באנשים ובילדים, שפעו בבתי-קפה, ואילו חנויות קטנות ובתי-מלאכה של אמנים פתחו את דלתותיהם אל העולם. המזרקות הבריקו בשמש, מטיילים נהנו בשפת הנהר, ופה ושם ניתן היה למצוא גינות קהילתיות (ייתכן ופרט זה בפוסטר בדיתי מדמיוני). תושבי העיר נהנו משפע של זמן פנוי לשקוע בשיחות קולחות איש עם רעהו, או לעשן מקטרת (הרגל שבאותה תקופה לא הסתכלו עליו בעין רעה, כפי שגיליתי כשנקלעתי לאחת מהפגישות השכונתיות של אותה קבוצת פעילות, שהתקיימה בחדר אפוף עשן). אהבתי את הפוסטר הזה, אולם במרוצת השנים הוא הפך כה מרופט ומהוה, עד שנאלצתי, למרבה הצער, להשליך אותו לפח. הלוואי והיה לי אותו שוב! מישהו צריך להדפיס אותו מחדש". שנת 2007 הייתה השנה הראשונה שבה מרבית אוכלוסיית העולם גרה בערים. המאה ה-21 הפכה - לראשונה בתולדות האנושות - למאה העירונית. מגמה זו תלך ותגבר: לפי תחזיות של האו"ם, בשנת 2050 יהוו תושבי הערים כשני-שלישים מכלל האנושות. ואצלנו בישראל? 91% מאוכלוסיית המדינה חיה בערים, ושיעור זה צפוי רק לגדול בעתיד. לכן, שאלת צורתן, דמותן והתפתחותן של הערים היא אחת השאלות החברתיות המרכזיות שיעצבו את אופן החיים של רובנו. אם נבקש לשאול איך תיראה השאלה העירונית בישראל של שנת 2030, נצטרך לבקר בשתי תחנות חשובות בדרך: הבחירות המוניציפליות של שנת 2028, והבחירות המוניציפליות שיתקיימו השנה, ב-31 באוקטובר 2023. בעוד חודשים ספורים יתייצבו תושביהן של 257 רשויות מקומיות ויצביעו עבור מועמדים לתפקיד ראש הרשות, ועבור רשימות שיתמודדו למועצת הרשות. המועמדים השונים והרשימות השונות אמורים להציג תפיסות שונות ומתחרות לגבי עתיד העיר, כיוון ההתפתחות שלה, והאופן בו יחולקו המשאבים בה. אולם בפועל, רבות מהמערכות המוניציפליות ניטשות בין מועמדים ורשימות שחולקים אותן הנחות-יסוד ואותן גישות ביחס לעירוניות, לתכנון, ולמקומם של התושבים בחיי העיר. רבים מהם נתמכים, בצורה כספית או אחרת, בידי קבלנים ואנשי-עסקים המתעשרים מנדל"ן, וכן בידי בעלי אינטרסים שונים שמעוניינים לרכוש השפעה, באמצעות פוליטיקאי המקורב אליהם, במסדרונות העירייה ובחדרים בהן מתקבלות החלטות בעלות משמעויות כלכליות: האם תוקצה קרקע לבניית מגדל מגורים? האם תאושר הקמת חניון בתשלום לרכבים פרטיים? מי יזכו במכרזים לאספקת שירותים? לכן, תמונת הניצחון בזירה המוניציפלית עוברת דרך העמדת חלופות השונות באופן יסודי מהגישה שכיום שולטת בעיריות. במקום להסתכל על הערים כעל מגרש המשחקים של ההון, ועל העירייה כעל מכשיר להתעשרות של קומץ - ניצחון יעבור דרך אימוץ מדיניות המבטיחה לכל תושב את הזכות לעיר. מהי "הזכות לעיר"? מושג זה, אותו טבע הפילוסוף המרקסיסט אנרי לפבר, הוא המכלול של הזכויות הנקנות באמצעות מגורים בעיר והמאפשרות השתתפות דמוקרטית בחיים העירוניים. הזכות לעיר כוללת את הזכות לניכוס: זכותם של תושבים, במרוצת חייהם היומיומיים, לעשות שימוש שלם במרחב העירוני ולהחליט איך לשנות אותו על מנת לחיות בו, לעבוד בו, לטייל בו, ולקיים בו חיי פנאי. לדוגמא, להחליט להסיר את הגדרות המקיפות שטח פתוח, כדי להפוך אותו לפארק לשימוש התושבים. הזכות לעיר כרוכה גם בזכות להשתתפות: הזכות להיות בעל קול ביחס לקבלת ההחלטות בדבר המרחב העירוני והתהליכים המתבצעים בו. האם נשכיל לעשות שימוש בבחירות המקומיות של 2023 ו-2028 כדי לערוך שינויים בשלטון המקומי, שיקדמו את התושבים לקראת מימוש הזכות לעיר? האם נצליח לאסוף אנשים וקהילות ולארגן תנועות עירוניות, אשר יציגו פרויקט פוליטי מתחרה לזה שמכוון כיום את פעולתן של העיריות? זה אתגר גדול שמונח לפתחנו. הפוסטר הישן ההוא של פאריס, שהיה תלוי אצל דיוויד הארווי, כבר הפך מזמן לבלוי ומסמורטט. אבל בפעולה נכונה, נוכל בשנת 2030 להדפיס פוסטרים חדשים עבור תל-אביב-יפו וירושלים, עבור חיפה ולוד, עבור רהט ובאר-שבע, עבור עשרות ערים ויישובים בארץ, ולתרגם לשפת המציאות את החזון של עיר שראוי לחיות בה. אורי דמיין את ישראל של 2030 במסגרת פרויקט "תמונת נצחון". עריכה: סתו גרסטל להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 12 פרק מספר אורי וולטמן אורגנייזר ארצי וחבר מזכירות תנועת עומדים ביחד אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

  • איך הפכו עינויים מפרקטיקה חשאית למדיניות מוצהרת בישראל? - רוזה מדיה روزا ميديا

    שטף העדויות על התעללות בעצירים מאז ה-7.10 נראה כהקצנה פתאומית, אך נעם גלמן-הופשטטר מהוועד נגד עינויים מסביר כיצד מערכות המשפט והביטחון והשיח הציבורי הכשירו את הקרקע במשך עשורים. ראיון. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו איך הפכו עינויים מפרקטיקה חשאית למדיניות מוצהרת בישראל? שטף העדויות על התעללות בעצירים מאז ה-7.10 נראה כהקצנה פתאומית, אך נעם גלמן-הופשטטר מהוועד נגד עינויים מסביר כיצד מערכות המשפט והביטחון והשיח הציבורי הכשירו את הקרקע במשך עשורים. ראיון. שתפו: שני פייס 18 במאי 2026 איך הפכו עינויים מפרקטיקה חשאית למדיניות מוצהרת בישראל? שני פייס 00:00 / 01:04 קרדיט: Bill II, שאטרסטוק מאז אוקטובר 2023 הצטברו אינספור עדויות חסרות תקדים על הרעבה, צפיפות קיצונית, אלימות שיטתית, התעללות מינית, השפלות ומות עצירים פלסטינים במתקני כליאה צבאיים ואזרחיים. בעוד הממשלה מציגה את החמרת תנאי הכליאה כחלק ממדיניות ההרתעה והענישה, ארגוני זכויות אדם מזהירים מפני הידרדרות לנורמליזציה של עינויים והתעללות ממוסדת. רק בשבועות האחרונים פורסמה כתבה מקיפה בניו-יורק טיימס על התעללות מינית חמורה בעשרות אסירים פלסטינים במתקני כליאה ישראלים, וכן ראיון עומק ב- CNN עם העיתונאי עלי אל-סמודי על התעללות שחווה בכלא ישראלי. פרסומים אלה מצטרפים לכתבות ודו"חות מקיפים מ-2024 ו-2025 של הארץ , בצלם , ואפילו של הסנגוריה הציבורית , שמתעדים התעללות באסירים פלסטינים. לנוכח שטף הדיווחים, קל לחשוב שמדובר בתופעה חדשה, תולדה ישירה של השבעה באוקטובר, המלחמה או עליית הממשלה הנוכחית. אלא שלדבריו של נעם גלמן-הופשטטר, מנהל המחלקה הציבורית בוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, הפרקטיקות הללו מושרשות הרבה יותר עמוק. לדבריו, הפתח להפעיל עינויים ואלימות שיטתית נפער בהדרגה לאורך עשורים. הוא התרחב באמצעות החלטות משפטיות, מנגנוני חסינות, מדיניות ביטחונית והכשרה מתמשכת של דעת הקהל. בראיון ל"מגזין רוזה" גלמן-הופשטטר חוזר לתחנות המרכזיות בהיסטוריה של העינויים בישראל – מוועדת לנדוי ובג"ץ העינויים עד שדה תימן – ומסביר כיצד מה שנראה היום כתופעה חריגה וחדשה הוא למעשה הרחבה של מנגנון שהוכשר בהדרגה על-ידי מערכת המשפט, המדיניות הביטחונית והשיח הציבורי. הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל הוקם בשנת 1990, במהלך האינתיפאדה הראשונה, על ידי משפטנים, אנשי רפואה ופעילי זכויות אדם שהיו פעילים נגד התופעה. לדברי גלמן-הופשטטר, "עינויים הם תופעה מוכרת, שבוודאי ובוודאי התרחשה לא רק בישראל, והייתה מוכרת גם לפני שקמה מדינת ישראל. ש"י, יחידת המודיעין של ארגון "ההגנה", שלימים הוחלף על ידי השב"כ, ידע לסחוט ולענות אנשים. זה מה שהארגונים האלה עושים, אבל זה לא הופך את זה לטריוויאלי. עם הכיבוש, התופעות של העינויים התקבעו, ויותר אנשים וגופים החלו להיאבק בזה. הוועד הוקם כדי לעורר תשומת לב ציבורית לעינויים". נעם גלמן-הופשטטר. התמונה באדיבותו כשקם הועד מוקד המאבק היה השב"כ? "השב"כ היה הגוף המרכזי שעינה בצורה שיטתית, כמקצוע. זה לא שבמקומות אחרים לא הייתה אלימות. אבל לא כל אלימות שמופעלת על ידי המדינה הוא עינויים. לעינויים יש הגדרה מדויקת בחקיקה בינלאומית, ובאופן ספציפי באמנה הבינלאומית נגד עינויים. כדי שאלימות ממסדית תיחשב לעינויים, היא צריכה לכלול גרימת סבל חמור, כולל סבל פסיכולוגי; צריכה להיות כוונה וגם מטרה כמו הפחדה, הוצאת מידע, ענישה, אפליה, או לפעמים כוונות יותר אמורפיות שמכוונת לפרט או לאוכלוסייה שממנה האדם המעונה מגיע; וצריך להיות מעורב גורם רשמי – עינוי על ידי איש ציבור או באישור איש ציבור." "שאלה עכשווית שאנחנו שואלים את עצמנו היא האם אלימות מתנחלים נופלת תחת הגדרת עינויים. אי אפשר לחלוק על זה שהיא נוראית ושיש מאחוריה כוונה, ויש סימן שאלה שנוגע למעורבות של המדינה, אבל אנחנו רואים כל מיני סוגים של מעורבות – כמו כיתות כוננות של התנחלויות, שהן על התפר בין כוח צבאי לאזרחי, אנחנו רואים התעללות יחד עם הצבא וכדומה". מפרקטיקה חשאית למדיניות מוצהרת חודשים ספורים לפני פרוץ האינתיפאדה הראשונה הוקמה ועדת החקירה הממלכתית, "ועדת לנדוי", לבדיקת שיטות החקירה של שב"כ. הוועדה הוקמה במאי 1987 בעקבות חקירתו, עינויו והאשמתו בריגול על לא עוול בכפו של קצין צה"ל בן העדה הצ'רקסית, סגן עיזאת נאפסו. הוועדה נועדה לכאורה להסדיר ולהגביל את שיטות החקירה של השב"כ. בפועל, היא העניקה לראשונה לגיטימציה רשמית להפעלת "לחץ פיזי מתון" בחקירות ביטחוניות, ובכך הכשירה שימוש בעינויים תחת מסגרת משפטית ומוסדית. מה החשיבות של ועדת לנדוי בהיסטוריה של העינויים בישראל? "זו אולי הנקודה הראשונה המשמעותית שהעינויים על ידי שירות הביטחון הכללי עלו על סדר היום הציבורי כתופעה. זה עלה כמקרה ספציפי אבל שם התייחסו לעינויים רשמית כתופעה. במסקנות שלהם, חברי הוועדה אמרו שצריך להכיר בזה שיש עינויים ולהבין מה לעשות עם זה. הוסר הספק האם התופעה קיימת, הוסר מעטה הסודיות. כמובן שזה קשור לזה שמי שעונה היה קצין בצבא. העניין הציבורי בו היה גדול מהרגיל. עם זאת, הם לא אמרו לעצור את זה. העינויים לא הופסקו בציפייה לראות מה תפסוק הוועדה. זה היה תהליך חשוב, אבל בסופו של דבר היה שם היתר. הוועדה קבעה ש'לחץ פיזי מתון' או לחץ פסיכולוגי 'לא אלים' – מותרים. מה שאנחנו תמיד רואים, לא רק בישראל ולא רק בעינויים, הוא שברגע שנותנים היתר להפעלת כוח שיטתית, זה הולך ומתרחב". ושנתיים אחר כך בג"ץ התיר עינויים במקרים של "פצצה מתקתקת". "בספטמבר 1999 בג״ץ פרסם את פסק הדין שמכונה 'בג״ץ העינויים', בעקבות עתירה מ-1994 של הוועד וארגוני זכויות אדם נוספים נגד שיטות החקירה של השב״כ. בבג״ץ העינויים קיבלנו אמירה שאסור לענות, אפילו לשב״כ, אבל גם כאן נותר פתח. בית המשפט קבע שאסור לענות, אבל יכולים להיות מקרים שבהם 'אמצעי חקירה חריגים' יהיו מוצדקים. מתי העינוי מוצדק, לפי בג"ץ? כשיש ודאות קרובה לסכנה של ביצוע פיגועים וחושבים שאפשר למנוע את זה באמצעות עינוי. הם השתמשו בעיקרון המשפטי של 'הגנת הצורך': אם יהיה צורך באמצעי חקירה מוגברים, זה ייבחן בדיעבד. למשל, היה וחקרו אדם באותם 'אמצעי חקירה חריגים' – מה שאנחנו וכל העולם קוראים לו עינויים – אז אחר כך יבדקו מה קרה בחקירה, ואם היו עינויים כאלה, החוקר יועמד לדין ושם הוא יוכל לטעון להגנת הצורך". העמדה לדין בהקשר הזה לא קרתה מעולם? "נכון. מאז 2001 יש לנו כבר נתונים מסודרים. במשרד המשפטים הוקם מבת"ן – הממונה על בדיקת תלונות נחקרים, גוף בדיקה מקדמי לחקירה פלילית. המבת״ן הוא מנגנון ביניים שבודק תלונות על עינויים בחקירות שב״כ ומחליט מה לעשות איתן. מ-2001 ועד סוף 2025 הגיעו למבת״ן 1,680 תלונות, לפי בקשות חופש מידע ובדיקות נוספות שערכנו. מתוך כל התלונות האלה, רק חמש הועברו לחקירה פלילית, ואפס הסתיימו בכתבי אישום." "ופה נקבעת הנורמה. שב"כ נוהג לענות. המדינה פתחה את הפתח בוועדת לנדוי ובבג"ץ העינויים, ובהמשך, כשהגיעה הממשלה הנכונה, הפשע פשוט פשה והתרחב גם מעבר לשב"כ. 'הגנת הצורך' עצמה אף פעם לא הגיעה למשפט. תמיד אומרים בדיעבד: אם היו עינויים, הייתה לזה הצדקה". "הכול התפוצץ אחרי השבעה באוקטובר" כל מה שהוכשר במשך השנים הקצין מאז השבעה באוקטובר? "ההחמרה התחילה בפברואר 2023, עם הקמת הממשלה הנוכחית וכניסתו של בן גביר למשרד לביטחון לאומי. אנחנו מתמקדים בעינויים, אבל אי אפשר להפריד את זה מהיחס הכולל לאסירים ולעצירים פלסטינים. ובתקופה הזו היחס השתנה בצורה חדה מאוד. עינויים הם לא משהו חדש במציאות של אסירים ועצירים פלסטינים בישראל, במיוחד אסירים שמוגדרים 'ביטחוניים', שזה סיווג שהמדינה משתמשת בו כרצונה. אבל עם כניסתו של בן גביר הייתה הכרזה פומבית ומוצהרת: 'נגמרה הקייטנה'. הייתה פרשת הפיתות , היו ההצהרות, והיה ברור שמדובר במדיניות. כמו נתניהו, בן גביר הבטיח וקיים. שב״ס התחיל להשתנות. לא הייתה שום 'קייטנה' קודם, ועדיין, המדיניות הפכה הרבה יותר אגרסיבית ומוצהרת". "בשבעה באוקטובר הכול התפוצץ. הרבה יותר פלסטינים נעצרו ונאסרו. ישראל לא מפרסמת את המספרים אבל מדובר באלפים רבים. והתופעות שהתחילו קודם, הרעבה, צפיפות, תנאי תברואה קשים, מחסור בטיפול רפואי ואלימות, הפכו לקיצוניות ושיטתיות". איך זה נראה בפועל? "יש עדויות על עשרה עד 20 אנשים בתא שחולקים שתי צלחות אורז. אנחנו שומעים על מה שאנשים התחילו לכנות 'הלוואות מזון': אחד נותן את המנה שלו למישהו אחר כדי שלפחות אחד מהם ירגיש שבע יחסית באותו יום, ולמחרת הם מתחלפים. 95 אחוזים מהאסירים מוחזקים בתנאי צפיפות שנמוכים מהרף שבג״ץ עצמו אישר בעבר. ובמקביל יש מחלות עור, סקביאס (גרדת, ש.פ), התפרצויות רחבות של זיהומים, דברים שהרפואה כבר יודעת להתמודד איתם מזמן, אבל בתנאים האלה מתפשטים במהירות". "וזה לא נגמר באוכל ובצפיפות. יש קיצוב של מקלחות, מחסור חמור בציוד בסיסי, ולבתי הסוהר יש רשימות של 'ציוד חיוני' מול 'פריבילגיות'. תחתונים, למשל, לא מוגדרים כפריט חיוני. יש אסירים שמספרים שהם נמצאים עם אותו זוג תחתונים מאז שנעצרו. אלה לא מקרים נקודתיים. אלה תופעות רוחב. זה קורה גם בשב״ס וגם במתקני הכליאה של הצבא. הדבר הזה כבר מוגדר כעינויים". חלק ממקרי העינויים הבולטים ביותר שהתפרסמו – שדה תימן, ההתעללות בד"ר חוסאם אבו-ספיה ועוד רבים אחרים – מגיעים מהצבא. "הצבא הפך במלחמה הזאת לגוף כליאה מרכזי, למרות שזה בכלל לא הייעוד שלו. אחרי הפלישה לעזה הוקמו במחנות צבאיים מבנים ששימשו בפועל כמתקני כליאה. למשל, שמו כלובים גדולים והתחילו לדחוף לשם מאות עצורים, הרבה מהם שוחררו אחר כך בלי אישומים בכלל. ושם התרחשו חלק מהמקרים הכי קשים שאנחנו מכירים". "שדה תימן מייצג נאמנה את רוח התקופה. זה מתקן עם פחות פיקוח, פחות נהלים, פחות צוותים מאומנים, ובמקביל אווירה ציבורית של נקמה. אלה תנאים שבהם זוועות קורות. גם בצבא וגם בשב״ס התקיפות הפיזיות הן שגרה יומיומית. אנשים אזוקים 23 שעות ביממה. ההשפלות הן עניין יומיומי ושרירותי. אחד מאנשי ונשות הסגל הרפואי בשדה תימן סיפרו לנו על פרקטיקות של אי טיפול במרפאות. ממה שדווח לנו, חלק מסגלי הרפואה שנמצאים שם משתפים פעולה בנושא הזה. לפעמים משתתפים בעצמם בפרקטיקות של עינויים ולפעמים לא מתעדים. כמובן לא כולם. אבל חלקם. התיעוד הרפואי, אם הוא קיים, הוא לא חתום וגם לא קיימת הנחיה מחייבת לכך שיחתמו". פורסמה גם עלייה חריגה במקרי המוות במעצר. "כן. ארגוני זכויות אדם והאו״ם מכירים לפחות מאה מקרי מוות של עצירים פלסטינים במשמורת מאז השבעה באוקטובר. לפחות 45 מהם היו במשמורת הצבא, וכמחצית מהמקרים האלה היו בשדה תימן. צריך להבין: ארגוני זכויות אדם בדרך כלל מאוד זהירים בשפה שלהם. אבל כשמסתכלים על ההיקף של האלימות, ההרעבה ומניעת הטיפול הרפואי, קשה לא לראות בזה מערכת שהידרדרה לרמות קשות מאוד של אכזריות." איפה בתי המשפט בתוך כל זה? "הוגשו יותר ממאה עתירות הנוגעות לזכויות אדם של פלסטינים מאז המלחמה, ואף אחת מהן לא קיבלה את הסעד שהתבקש. נגד ההרעבה, נגד תנאי הכליאה, נגד המעמד של 'לוחם בלתי חוקי' – הגדרה של אזרחים כלוחמים לא רשמיים, באופן שלא מחיל עליהם זכויות של חיילים שבויים ולא של אסירים אזרחיים". "במקרה של ההרעבה, למשל, אחרי עשרות דחיות הייתה בסוף פסיקה שדיברה על מינימום קלורי מסוים. בעתירות אחרות בית המשפט מבקש מהמדינה עדכונים תקופתיים. אבל המערכת ממשיכה לפעול בלי הפרעה". ואיפה הציבור הישראלי? "מבחינתי זה הסיפור האמיתי. כמעט בכל משפחה פלסטינית יש אדם שנעצר או נכלא, ובישראל אנחנו עיוורים לחלוטין לזה. נושא האסירים הפלסטינים והיחס אליהם נתפס בקרב ישראלים יהודים או כמשהו דוחה או לא מעניין, ובמקרה הרע כמשהו רצוי. והשאלה היא לא רק מה אנחנו עושים לאנשים האלה. השאלה היא גם מה חברה מוכנה להיות. מה היחס שלנו לאנשים שנמצאים בשליטה מוחלטת שלנו. אם חברה בוחרת להרעיב, להשפיל ולענות אנשים שנמצאים לחלוטין תחת שליטתה, זו לא רק שאלה ביטחונית. זו שאלה מוסרית עמוקה מאוד". "בגלל שאנחנו עוקבים אחרי עינויים, אנחנו רואים את האנשים האלה. לאחרונה עברו שני חוקי עונש מוות שעשויים לחול על חלקם. זה גם מסמן משהו בנוגע למה שאנחנו מוכנים לעשות: להיות חברה קטלנית שהורגת בקור רוח אנשים שנתונים למרותה באופן מוחלט. "אני חושש שנממש את הנקמה הזו. והיא לא תהיה מתוקה כמו שיש מי שמדמיינים. ההתפכחות תהיה נוראית. כשהפתח הזה נפתח הוא הופך לצורת ההתנהגות, שלא לומר צורת המשטר. חברה שבאמצעות המדינה מתירה את זה, בוחרת להיות חברה מענה, שבה עינויים הם עניין ראוי ונורמטיבי. זו לא הסיבה שאנחנו נגד עינויים, אבל הדברים האלה אף פעם לא נשארים מגודרים". שני פייס היא חברת מערכת מגזין רוזה עריכה: תום אלפיה להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 170 פרק מספר שני פייס שני פייס היא חברת מערכת מגזין רוזה אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

  • לבדד ישכון - רוזה מדיה روزا ميديا

    סיגריות, דיור ציבורי וארגון הבריאות העולמי. ארנון פלג ואסף יקיר על המגמות המרכזיות בימין והשמאל הישראלי. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו לבדד ישכון סיגריות, דיור ציבורי וארגון הבריאות העולמי. ארנון פלג ואסף יקיר על המגמות המרכזיות בימין והשמאל הישראלי. שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 6 בפברואר 2026 לבדד ישכון קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 סיגריות, דיור ציבורי וארגון הבריאות העולמי. ארנון פלג ואסף יקיר על המגמות המרכזיות בימין והשמאל הישראלי. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 797 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

  • הפור נפל - רוזה מדיה روزا ميديا

    בזמן שאנו מקליטים דן הקבינט בכל מנעד האפשרויות שלרשותו, אסף יקיר וארנון פלג מנחשים היכן יפול הפור. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו הפור נפל שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 8 באוגוסט 2025 הפור נפל קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 בזמן שאנו מקליטים דן הקבינט בכל מנעד האפשרויות שלרשותו, אסף יקיר וארנון פלג מנחשים היכן יפול הפור. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 750 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

  • רכבת הכלה - רוזה מדיה روزا ميديا

    אסף יקיר וארנון פלג מדברים על העולם המקביל שבו חיים העשירים בישראל ובעולם, וכמה זה עולה לנו. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו רכבת הכלה שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 19 ביוני 2023 רכבת הכלה קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 רוזה מדיה אסף יקיר וארנון פלג מדברים על העולם המקביל שבו חיים העשירים בישראל ובעולם, וכמה זה עולה לנו. לחשיפה של רוזה מדיה: https://www.rosamedia.org/episodes/articles/13 להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 541 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

  • מודיעין חסר - רוזה מדיה روزا ميديا

    אסף יקיר וארנון פלג תוהים למה המדינה לא מספרת לנו יותר כלום, ואיך זה קשור להפרטת הדואר? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מודיעין חסר שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 10 במאי 2024 מודיעין חסר קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 אסף יקיר וארנון פלג תוהים למה המדינה לא מספרת לנו יותר כלום, ואיך זה קשור להפרטת הדואר? להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 623 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

  • שואלים שאלות - רוזה מדיה روزا ميديا

    יובל אונגר ואסף יקיר שואלים את השאלות הכי חשובות ביחס למלחמה, ומקבלים תשובות מאוד מטופשות פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו שואלים שאלות יובל אונגר ואסף יקיר שואלים את השאלות הכי חשובות ביחס למלחמה, ומקבלים תשובות מאוד מטופשות שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 3 במרץ 2026 שואלים שאלות קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 יובל אונגר ואסף יקיר שואלים את השאלות הכי חשובות ביחס למלחמה, ומקבלים תשובות מאוד מטופשות להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 804 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

  • 085- בלארוס ברחוב بيلاروسيا في الشوارع - רוזה מדיה روزا ميديا

    פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 085- בלארוס ברחוב بيلاروسيا في الشوارع שתפו: 19 באוגוסט 2020 085- בלארוס ברחוב بيلاروسيا في الشوارع קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 85 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

  • די לחלטורה - רוזה מדיה روزا ميديا

    השליחים של וולט לא מוכרים כעובדי החברה. האם לשקרים שמחזיקים את "כלכלת החלטורה" יש רגליים? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו די לחלטורה שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 31 באוקטובר 2021 די לחלטורה קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 308 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

  • העיקר שתשובה יקבל מגדלים - רוזה מדיה روزا ميديا

    שיחה עם ח"כ נעמה לזימי פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו העיקר שתשובה יקבל מגדלים שתפו: מה לעשות עכשיו 18 בנובמבר 2021 העיקר שתשובה יקבל מגדלים מה לעשות עכשיו 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 14 פרק מספר מה לעשות עכשיו איך אפשר להתקדם לחברה צודקת, שוויונית וסולידרית בעולם שנראה צועד לכיוון ההפוך? שיחות על אקטואליה, תיאוריה פוליטית ומאבקים. אין מורים, תרקדו אין מורים, תרקדו ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת ז׳אן ז׳נה - החגיגה נמשכת המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים המהפכה הבאה בהתאחדות הסטודנטים היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון

bottom of page