לרגל חתונתם של החבר מעין גלילי ובחירת ליבו ענבר בהט, סתו ויובל מלאימות את שוק האירועים פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם אח שלנו מתחתן שתפו: קריאת השכמה 15 בנובמבר 2024 אח שלנו מתחתן קריאת השכמה 00:00 / 01:04 לרגל חתונתם של החבר מעין גלילי ובחירת ליבו ענבר בהט, סתו ויובל מלאימות את שוק האירועים הצטרפו כמנויים/ות سجلوا عضويتكم: www.rosamedia.org/subscribe עקבו אחרינו בוואטסאפ تابعونا على الواتساب: chat.whatsapp.com/DfJ6GrtPbBXLpPeHJQdbgE קריאת השכמה 675 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

פרק פרידה מיקירת הקהילה הגאה הישראלית, קורין אלאל, נפש חופשיה שברחה מחיים בתוך קופסה פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם פרק 44: קורין אלאל שתפו: תולדות המיניות 16 בינואר 2025 פרק 44: קורין אלאל תולדות המיניות 00:00 / 01:04 פרק פרידה מרגש מקורין אלאל, גיבורת הקהילה הגאה הישראלית. סיפורה של אישה שלימדה את עצמה לנגן מתקליטים של חוה אלברשטיין והפכה לאחת המלחינות האדירות בישראל, יצרה המנונים על זמניים, וסללה את הדרך לכל הסלבז שיצאו מהארון אחריה. על הרצף הלסבי של הפקה מוזיקלית משותפת, על המחירים הפיזיים והנפשיים של סודות, על הכח שבאותנטיות, ועל האהבה של כולנו לקורין. תולדות המיניות 44 פרק מספר הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. למנויים בלבד למה לי פוליטיקה עכשיו? למנויים בלבד היא הצילה את העולם. הרבה. למנויים בלבד היית מחליק ימינה על דרקולה? למנויים בלבד שיתוף פעולה עם הנאצים: שיק או שוק? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

מנהל ארצי שותף של תנועת עומדים ביחד אלון-לי גרין מנהל ארצי שותף של תנועת עומדים ביחד פרק: 9 | 18.5.23 | יום אחרי הכיבוש? בתקופות של הסלמה והרג קשה לדמיין מציאות אחרת. אלון-לי ורולא מתעקשים שחייבים לדמיין שלום

ב"גלובס" חגגו 20 שנה לרפורמת בכר, שאמנם עצבנה את הבנקים, אבל גם סיכנה את הציבור הישראלי. כמו מול חמאס, יותר חשוב לנו לפגוע ב"אוייב" מאשר לדאוג לעצמנו פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם "פרס לחמאס"? פסיכולוגיה התנהגותית מקולקלת השתלטה עלינו ב"גלובס" חגגו 20 שנה לרפורמת בכר, שאמנם עצבנה את הבנקים, אבל גם סיכנה את הציבור הישראלי. כמו מול חמאס, יותר חשוב לנו לפגוע ב"אוייב" מאשר לדאוג לעצמנו שתפו: טלי גולדרינג 20 באוקטובר 2025 "פרס לחמאס"? פסיכולוגיה התנהגותית מקולקלת השתלטה עלינו טלי גולדרינג 00:00 / 01:04 האם רובוט התנהגותי מקולקל השתלט על ישראל? מסיבות מובנות, מאז אוקטובר 23 ישראלים לא רוצים לדמיין את בכירי חמאס מרוצים. למעשה, לפעמים נדמה שהמחשבה שפעולה ישראלית כלשהי עלולה לרצות את אנשי חמאס מכתיבה את המדיניות הישראלית, אפילו יותר מהאינטרס הישראלי עצמו. התגובה של טלי גוטליב לעדויות החטופים: " כל חטוף הוא שטוף מוח של חמאס ", מדגימה יפה את ההגיון - המטרה הקדושה מכל היא פגיעה בחמאס, הימנעות מהענקת כל פרס או קשב לארגון, כך ניתן להצדיק התעלמות מקורבנותיו ואפילו ביזויים. זו הייתה אמירה שזיעזעה רבים, אבל גם חברי האופוזיציה שגינו את ההתבטאות בקול משחקים בפועל לפי אותם כללי משחק, הקובעים כי כל פעולה צריכה להבחן במונחי פרס או עונש לחמאס. אביגדור ליברמן הסביר שסיוע הומניטרי הוא פרס לחמאס, לפיד הבהיר שאחרי עסקה לשחרור החטופים "נסגור חשבון עם החמאס " כך שהעונש לא נשכח, ושכיבוש עזה הוא מהלך שגוי - משום שהוא פרס לחמאס. עוד דוגמה טובה ראינו ברצף ההכרות האחרון של מדינות מערביות במדינה פלסטינית, על ידי מדינות כמו צרפת, בריטניה וקנדה. נתניהו, שרים ו פרשנים פוליטיים , הגיבו לגל ההכרזות בטענה "מדינה פלסטינית היא פרס לחמאס". עם הזמן קטגוריות ה"פרס" ו"עונש" התרחבו. הפגנות, שביתות , או משפט נתניהו נכנסו לקטגוריית פרס לחמאס. נראה שגרסה רעה של פסיכולוגיה התנהגותית השתלטה על השיח; גרסה שמדללת את המציאות לנוסחה שבה מה שטוב לאויב שלי (עסקת חטופים, הפסקת לחימה, הכרה במדינה פלסטינית) רע לי, ומה שרע לאויב שלי (מחיקת כל התשתיות בעזה, דחיקה והרג אזרחים) טוב לי. כך, אותו שיח שדן בתגמול חמאס על טבח שבעה באוקטובר החליף כמעט לגמרי שיח שדן באינטרס הישראלי, ודרס כל זכר לשיח זכויות אדם. אחת הסיבות לפופולריות של אותו שיח, היא שכל מי שמעז לבקר אותו נדרש מיד להוכיח שאינו תומך בחמאס. כל מי שמציע לוותר על העיסוק בתמונות ניצחון ופרסים לחמאס, נתפס כמי שפשוט מעוניין להעניק לחמאס ניצחון ופרסים. אז אולי כדי להסביר את הנזק שבלולאה ההתנהגותית החונקת, אין ברירה אלא להתרחק ולראות איך היא פוגעת בנו בתחומים נוספים. הרי בסופו של דבר המסירות הזאת לתגובות בינאריות של שכר ועונש לא קיימת רק מאז השביעי, וגם לא רק בחזית המדינית-ביטחונית. גם בחזית הכלכלית, לדוגמה, קיימים אויבים שיש לנצח, וגם בקרב הזה אפשר להשתעבד לאותו רובוט התנהגותי מקולקל. רפורמת בכר- האויב זוהה, מה עכשיו? ב2005 היו הבנקים גוף ריכוזי, משופע בניגודי עניינים ושולט בכל ערוצי הכסף. פיקדונות, אשראי, קופות גמל, קרנות נאמנות. היה להם אינטרס כפול: לייעץ ולמכור, להלוות ולקחת. כל ילד יכול לראות שזה פשוט לא הוגן. רפורמת בכר הבטיחה לפרק את הריכוזיות ולנטרל את ניגודי העניינים, כשחייבה את הבנקים למכור את הקופות והקרנות לחברות ביטוח ולבתי השקעות. באמצע ספטמבר השנה גלובס יצאו בפרויקט מיוחד - 20 שנה לרפורמת בכר, שסימן אותה כרפורמה לא מושלמת, אבל בהחלט מוצלחת. האויב זוהה במהירות. הבנקים- שרצו לשמור על כוחם, לגבות עמלות כרצונם ולשמר את ניגוד העניינים. וכדי לייצר תמונת ניצחון על אותו אויב, צריך קודם כל לראות אותו מתרגז. בכתבה אחת מתוך הפרויקט: "ראינו את הנתונים והתחרפנו" אפשר לראות התענגות של ממש בזיכרון של בנקאים מתעצבנים. שלמה נחמה מבנק הפועלים צוטט מזהיר מ"ניתוח פולשני" במערכת הבנקאית, גליה מאור מלאומי קראה לזה "ניתוח לב פתוח". הבנקאים כולם איימו בסגירת סניפים ופיטורים, הזהירו מ"מחלה בשוק ההון", דיברו על "מסירת החסכונות של עם ישראל לקומץ ברוקרים מרמת השרון" - כלומר חברות השקעות קטנות - בזמן שהפעילו ח"כים מטעמם במסדרונות הכנסת. באותה כתבה, הכתב אסף זגריזק שזר עדויות מחברי הוועדה המתארים, במבט לאחור, איך הלחצים של הבנקאים המרוגזים רק חיזקו אותם, וכיצד האשמות וצעקות אלה נחרטו בזיכרונם כשיא של ציניות מצד הבנקים. כתבה נוספת באותו פרויקט בגלובס דיברה על הוזלה משמעותית של דמי הניהול עקב הרפורמה. ואכן עמלות כמו קנייה ומכירה נעלמו, אבל עלויות אחרות התווספו - דמי הפצה על קרנות נאמנות, למשל, הוסדרו ברפורמה והפכו לכמעט חובה אחרי 2005. בהמשך מסתבר שלמרות שהבנקים היו מאד לא מרוצים מהרפורמה והתנגדו לה, הם הצליחו, כדרכם של נבלים, להסתגל. הם מכרו את קופות הגמל וקרנות הנאמנות במחירי שיא, גרפו הון ונשארו עם ליבת העסקים הרווחית ביותר. וכל זה תוך כדי שהם מפטרים עובדים, מצמצמים סניפים וממשיכים להרוויח מיליארדים מעמלות הפצה וממסחר בניירות ערך. אבל בואו נניח לצורך הדיון שאכן ההוזלה של דמי הניהול משמעותית ודרמטית, שהבנקים ניצלו את הלקוחות וגבו מהם כספים הרבה יותר מחברות הביטוח שירשו מהם את ניהול החסכונות, ושאותם פיטורים תחת ה"התייעלות" היו מתרחשים במילא. מדובר ברפורמה רחבה שעשתה הרבה יותר מלהשפיע על דמי ניהול. היא שינתה את מבנה הכוח במערכת הפיננסית, ולמעשה בראה מתוכה גופים חזקים שמניעים היום את הכלכלה הישראלית לא פחות מהבנקים - המוסדיים. "מוסדיים" בישראל הוא כינוי לאותם גופים פיננסים שאינם בנקים, המנהלים לא רק את הביטוחים אלא גם את קרנות הפנסיה וקופות הגמל. רפורמת בכר למעשה יצרה אותם בכך שאילצה את הבנקים למכור את החסכונות הפנסיוניים וקופות הגמל. באותו פרויקט של גלובס כמעט ולא עוסקים בהתנהלות של אותם אותם מוסדיים, בסיכונים החדשים שיצרו ובתקלות שבדרך. העולם החדש שאחרי הרפורמה המוסדיים הפכו בשני העשורים האחרונים למלווים הגדולים במשק, אחרי הבנקים. הם מחזיקים חלק עצום מהאשראי לחברות ולנדל"ן, כך שכל רעידה קטנה בוול סטריט או קריסה של אג"ח קונצרניות בחו"ל מתורגמת מיד לסיכון מקומי. זה בדיוק מה שקרה במשבר הקורונה: הגופים המוסדיים מצאו עצמם עם התחייבויות עצומות מול שווקים קורסים, ובנק ישראל נאלץ להזרים להם "חמצן" בדמות רכישות אג"ח ותמיכה חריגה . ראינו גם פרשות בולטות, כמו קריסת חברת Slice שהעלימה 850 מיליון ש"ח של חוסכים. קריסת "סלייס" היא פרשה שמאחוריה עמדה לא רק חברת גמל מפוקפקת, אלא גם סוכני ביטוח שקיבלו תשלום עבור שכנוע החוסכים להעביר את כספם לקרנות המסוכנות - סוכני ביטוח להם רפורמת בכר העבירה את עיקר תחום הייעוץ. לפני הרפורמה קופות הגמל נוהלו בבנקים, ולכן התקיימו שתי שכבות פיקוח: רשות שוק ההון קבעה את כללי ההשקעה וההתאמה לחוסכים, ובמקביל בנק ישראל פיקח על הסיכונים לבנק עצמו. אם קופה שבניהול הבנק ביצעה השקעות ספקולטיביות שלא יצרו לבנק חשיפה מהותית לסיכון – זה היה עניין לרשות שוק ההון. אבל אם אותה פעילות יצרה לבנק סיכון, הפיקוח הבנקאי היה מחויב לבחון את הסיכון ולקבוע דרישות הון, בטוחות או מגבלות. אחרי הרפורמה, כשהקופות עברו לגופים לא־בנקאיים, שכבת ההגנה הבנקאית נעלמה – ורשות שוק ההון נשארה השומר היחיד על כספי החסכונות. בשנה שעברה משרד האוצר אמר על רשות שוק ההון שעל רקע ההיסטוריה ה"צבעונית" שלה, לא כדאי שהיא תפקח על הביטקוין. כלומר, היא לא מספיק טובה כדי לפקח על הביטקוין, אבל כן על הפנסיות שלנו. קשה להמעיט בסיכונים שהציבור חשוף אליהם דרך הכספים שמחזיקים המוסדיים, כשהבנקים סוחרים מול המוסדיים בנגזרות פיננסיות בשווי של טרילונים. הבנקים מפוקחים על ידי בנק ישראל והפיקוח על המוסדיים, כאמור, מוטל בספק. המוסדיים קונים תיקי משכנתאות מסוכנים מהבנקים ומהגופים החוץ בנקאיים, ושוב, הפיקוח לא ברור והסיכון לכספי ציבור הוא אדיר. היום, כשאנחנו שומעים על שיא בפיגורי תשלומי המשכנתאות, בוודאי שווה לחשוב על הסיכונים האלה. ההיסטוריה מתעתעת גם ככה, שחררו את הרובוט ההתנהגותי בכל זאת, קשה לטעון שרפורמת בכר הייתה טעות מוחלטת, או לתלות בה את האשמה על פגמי המערכת הפיננסית. 20 שנה עברו, ופרשות כמו סלייס מן הסתם הושפעו מהפרדת החסכונות הפנסיונים מהבנקים, אך הן הושפעו גם מ רפורמת שטרום , שהגבירה את הלחץ על רשות שוק ההון, ויצרה מאות גופים חוץ בנקאיים ושפע של ניגודי עניינים חדשים. יש להזכיר שרפורמת בכר אכן נלחמה בניגוד עניינים ברור של הבנקים, והטילה חובות גילוי רחבות שדווקא מנעו הונאות פוטנציאליות. בניגוד לביקורת שהשמעתי כאן על וועדת שטרום, הביקורת שלי על וועדת בכר מהוססת יותר -שלא כמו הביקורת שלי על הרפלקציה בישראל, על האופן שבו המציאות נבחנת בדיעבד. כשקוראים את הפרויקט המוקדש לרפורמה בגלובס, נדמה שלעורכי גלובס מספיקים שלושה מרכיבים בלבד כדי להבין שהייתה זו רפורמה מוצלחת: הבנקים היו רעים, הבנקים היו לא מרוצים מהרפורמה, לכן הרפורמה מוצלחת. אויב רשע, עונש ברור, תמונת הפסד, לא צריך יותר כדי לדעת שמדובר במלחמה כדאית. המציאות החדשה שהרפורמה יצרה, על כל פגמיה וסיכוניה, מסומנת כשולית ואנחנו מסתפקים בהישגים קטנים כמו הוזלת דמי הניהול. האם בעוד עשרים שנה כשנקרא על המלחמה, נקרא לעולם החרב שיצרנו "ניצחון"? האם נדבר על חיסול מנהרות כמו על הוזלת דמי ניהול? עד מתי הציבור הישראלי יסתפק בתיאורם של הפסדים צורמים כדי להצדיק לעצמו דהירה קדימה ללא מחשבה עמוקה? יקח על עצמו סיכונים אדירים רק כדי לראות את האויב סובל? ישראלים אוהבים לחשוב על עצמם כאסטרטגים, אבל לולאת הפרס־עונש החליפה בשנתיים האחרונות כל סוג של חשיבה אסטרטגית. “מה יכעיס את האויב יותר” הפך לעיקרון המנחה, וכל דיון על מבנה הכוח הושלך לצד. כך, “האויב” הופך לחלק מהמנגנון — הוא הכרחי כדי להפעיל את המנוע, כדי להצדיק כל פעולה. בלי אויב אנחנו עשויים לגלות שאיבדנו את הדרך. שאנחנו לא בכלל לא יודעים, לא זוכרים איך לבנות חברה, מדינה כלכלה, הגיונית, מתפקדת, מוסרית. הנזק כבר נעשה, הנזקים של אותו רובוט התנהגותי מקולקל עוד ילוו אותנו שנים, אבל אם אנחנו רוצים להתחיל להשתחרר מאחיזתו, כדאי להתחיל בלהיגמל מהחיפוש התמידי אחר תמונת הניצחון. טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה. עריכה: מעין גלילי טלי גולדרינג 119 פרק מספר טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה למנויים בלבד למה ואיך נעצרתי מעצר פוליטי למנויים בלבד הסכינים הארוכות של המשטר נשלפו למנויים בלבד כן, שלום למנויים בלבד נאום הניצחון המלא של זוהראן ממדאני הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

וכעת נעבור אל כתבינו בתוך הקו הירוק, להבין איך היחס כלפי המלחמה בתקשורת, וגם כלפי האנשים שהיה להם האומץ להיאבק נגד המלחמה. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם עונה 1 פרק 5 - כל זאת ועוד שתפו: ניהול וסכסוך 16 באוגוסט 2021 עונה 1 פרק 5 - כל זאת ועוד ניהול וסכסוך 00:00 / 01:04 ! ניהול וסכסוך 1.5 פרק מספר סדרת פודקאסטים על המדיניות הבטחונית והכלכלית של ממשלות ישראל. כל עונה מספרת סיפור פוליטי רחב על אירוע מרכזי בהיסטוריית המדינה. למנויים בלבד מה הרווחנו מהמערכה שבין המלחמות? למנויים בלבד נסתפק בתיקו מול חיזבאללה למנויים בלבד למנויים בלבד שקט, יורים הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

השבוע יוגרלו מעל עשרת אלפים דירות לברי המזל שבינינו, האם זה יפתור את משבר הדיור? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם מחיר מטרה שתפו: קריאת השכמה 27 במרץ 2022 מחיר מטרה קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 383 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם 011- מאחורי המסיכה ما وراء الكمامة שתפו: 13 באפריל 2020 011- מאחורי המסיכה ما وراء الكمامة קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 11 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

מה הוא אותו הסכם שחתמה חברת קצא"א הממשלתית במסגרת הסכמי אברהם, ומדוע הוא צריך להפחיד מאוד את כולנו. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם קצא"א תמורת שלום שתפו: קריאת השכמה 29 ביולי 2021 קצא"א תמורת שלום קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 258 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

גל חום חסר תקדים היכה באירופה בשבוע שעבר, ושבר שיאים. מה זה אומר על מצבנו ביחס למשבר האקלים, אירופה, ישראל והעתיד שמקבלי ההחלטות צריכים לקבל? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם לונדון לא מחכה שתפו: קריאת השכמה 24 ביולי 2022 לונדון לא מחכה קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 430 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם 086-מיוצר באמריקה صُنِع في أمريكا שתפו: 22 באוגוסט 2020 086-מיוצר באמריקה صُنِع في أمريكا קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 86 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

"עבדנו במשך תקופה ארוכה דרך עובדי קבלן ועכשיו אנחנו נאבקים בשביל להגיע למצב טוב יותר". עובדות הניקיון באוניברסיטאות הגדולות התאגדו ואנחנו כאן כדי לספר לכם. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם ממה חברות הקבלן מפחדות? שתפו: קריאת השכמה 18 ביולי 2022 ממה חברות הקבלן מפחדות? קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 428 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

רכזת קמפיין הסיוע ההומניטרי של עומדים ביחד, אמל גאווי, לא מתרשמת מהמתקפות של בן גביר פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם "זה לא הקמח או החיתולים, אלא נקיטת עמדה מול המלחמה" רכזת קמפיין הסיוע ההומניטרי של עומדים ביחד, אמל גאווי, לא מתרשמת מהמתקפות של בן גביר שתפו: שני פייס 26 באוגוסט 2024 "זה לא הקמח או החיתולים, אלא נקיטת עמדה מול המלחמה" שני פייס 00:00 / 01:04 "כתושבת עזה שסובלת, אני אומרת, למרות העוול... אנחנו מרגישים שאנחנו לבד מול הדברים הקשים שחווינו, אבל כשאני רואה את אמל גאווי, עיתונאית 'מבפנים' [פלסטינית אזרחית ישראל - ש.פ.], אני רואה את הפוסטים שלה כל יום בעומדים ביחד, ביחד עם אחרים שיזמו תרומות נגד ההרעבה בעזה... אין לי הרבה תקווה שהסיוע הזה יגיע לעיר שלי, אבל עכשיו יש לי אמון מחודש באנושיות, וזה כל מה שהייתי צריכה, שתהיה לי תקווה." כשאמל גאווי, מנהלת קמפיין הסיוע ההומניטרי של תנועת עומדים ביחד, נתקלה בפוסט הזה, דמעות עלו בגרונה. "אני בוכה הרבה מאז שהקמפיין התחיל. זה נורא מרגש. היינו בסכנין, בדיר אל אסד, בנצרת ובאום אל פחם, ובכל אחד מהמקומות הגיעו אלפי אנשים לתרום ולהתנדב. יש סטריאוטיפ שהפלסטינים כאן הפנימו את הדיכוי וההשתלבות חשובה להם יותר מהסולידריות, ובמבצע הזה נאספו 200 משאיות(עם פרסום הראיון מספר המשאיות עלה ליותר מ- 300 - ש.פ) , השתתפו אלפי אנשים. זה מחמם את הלב", אומרת גאווי. גאווי, 28, היא במאית דוקו ועיתונאית. היא גדלה בכפר קרע, בוגרת תואר ראשון במדעי המדינה ותואר שני בלימודי מגדר באוניברסיטת תל אביב וכן בוגרת קורס סטוריטלינג באוניברסיטת דלאוור שבארה"ב. איך הגעת לעבוד בעומדים ביחד? "הכרתי את עומדים ביחד דרך המאבק להעסקה ישירה של עובדות הניקיון באוניברסיטה תל אביב, אבל אז עברתי להתמקד בדברים אחרים, קידמתי את הקריירה העיתונאית שלי. בתחילת המלחמה הרגשתי שאין מקום שפוי להיות בו, שיכול להכיל את הכאב של כולם. בעומדים ביחד מצאתי מעגל תומך של אנשים שמאמינים באותם ערכים שאני מאמינה בהם. אני אחות בכורה לארבע אחיות. זה אולי נשמע כמו קלישאה, אבל אני לא רוצה שהאחיות שלי יגדלו במקום שהוא מלא שנאה. יש לי צורך לתקן דברים. אני לא יכולה לעמוד מהצד ולחכות שזה יקרה." המסרים הללו בולטים גם בקמפיין של מבצע הסיוע, השאיפה לפעול ולא להיכנע לייאוש ולשיתוק מול הימשכות המלחמה. זו המשמעות של המבצע מבחינתך? "המבצע הזה הוא לא הסוכר, לא הקמח ולא החיתולים, אלא נקיטת עמדה מול המלחמה המדממת והאכזרית ומול הסבל וההרעבה שהעזתים סובלים. לצד אלפי המתנדבים הערבים הגיעו גם מאות מתנדבים יהודים. זו צעקה של אנשים שהם נגד המלחמה. זה לא רק המזון, זו השמעת קול חזק נגד המלחמה, בעד הסכמים מדיניים ובעד שלום. זה מה שאנחנו מנסים להעביר. "מאז שהוקמה המדינה, מאז הנכבה, יש פיצול בין הפלסטינים שחיים כאן לבין הפלסטינים שחיים בעזה ובגדה. הפרויקט של המדינה הוא ישראליזציה של הציבור הפלסטיני בישראל. הממשלה דואגת להפריד בינינו לבין אנשים שיש לנו אותו דם, אותו שפה, אותה היסטוריה. זו צעקה שאנחנו עם אחד ומה שקורה למישהו עזתי או למישהו בגדה פוגע בי. אותה יד שהורגת ילדים בעזה היא אותה יד שלא פועלת ואף מגבירה את הפשיעה של ערבים בישראל ומעודדת את האלימות בגדה." למה, לדעתך, המבצע הזה זוכה לכל כך הרבה תשומת לב? "החברה הפלסטינית מתוסכלת. מתחילת המלחמה, רואים את כל הכאב הזה ומתוסכלים מכך שאין מה לעשות, אפילו לא לכתוב פוסט של הזדהות בגלל ההשתקה והמעצרים. סוף סוף אפשר לעשות משהו." ציפיתם להיענות כזו? "ההיקף מפתיע ובמיוחד ההתנדבות של הנוער. תמיד אומרים שהדור הצעיר לא עושה כלום, עסוק רק בטלפונים. לראות מאות ילדים ובני נוער שמגיעים, מחלקים מים, עוזרים באריזות ומנקים את האזור, זו בנייה של דור חדש שאכפת לו. הייתה ילדה בת 12 שאמרה לי, 'פעם ראשונה שאני וההורים שלי מתנדבים באותו אירוע'. משפחות שלמות באות, עוזרות לארוז, לנקות. זו התארגנות של חברה שלמה למען מטרה אחת. אלה ילדים שמרגישים שהם חלק מהחברה. עם כל הפשיעה והדברים השליליים שאנחנו חווים ורואים בתקשורת, המבצע סיפק זרקור על הטוב." מה את אומרת לבן גביר, שאיים בשלילת אזרחות לראשי מועצות בנגב שישתתפו במבצע? "בן גביר הוא בן גביר. אם הוא היה מגיב אחרת, הייתי מופתעת. מבחינתי, הדבר החשוב הוא שאנחנו עושים פה הוא תקווה. את חייבת לפעול כדי להביא את התקווה, היא לא תיפול עלינו מהשמיים. והקמפיין הזה, אם המילה שיכולה לתאר אותו היא לא תקווה אז אני לא יודעת מה כן." עריכה: סתו גרסטל שני פייס 48 פרק מספר ד"ר שני פייס היא חברת מערכת מגזין רוזה ומנהלת שותפה בתוכנית לימוד משותף של מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית למנויים בלבד הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו