המדינה נערכת להגביל את תופעת "המשפיענים הפיננסיים" ברשת. האם מדובר בבעיה, או בסימפטום? ועד כמה הם שונים מיועצים מקצועיים? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו משפיענים פיננסיים רעים, יועצים פיננסים טובים המדינה נערכת להגביל את תופעת "המשפיענים הפיננסיים" ברשת. האם מדובר בבעיה, או בסימפטום? ועד כמה הם שונים מיועצים מקצועיים? שתפו: טלי גולדרינג 12 באוגוסט 2025 משפיענים פיננסיים רעים, יועצים פיננסים טובים טלי גולדרינג 00:00 / 01:04 רשות ניירות הערך הכריזה ביולי על מהלך לריסון תופעת המשפיענים הפיננסיים ברשת. על פי היוזמה, תיאסר כמעט לחלוטין פעילות של המלצת השקעות באינטרנט על ידי מי שאינם יועצים מוסמכים. סרטוני "הכנסה פסיבית" למתחילים, שרשורי "מניות חמות" בטלגרם וסרטוני יוטיוב עם הבטחות לרווח קל - כל אלה צפויים להיעלם או להשתנות מן היסוד. גם פוסט פייסבוק או טוויטר שממליץ על מניה, יחייב רישיון, ודיסקליימר כבר לא יספק את הסחורה המשפטית. רק מי שאין לו שום אינטרס אישי, לא מחזיק בנייר ערך, לא מקבל תמורה, וגם אינו עוסק בתחום – יוכל להמשיך לדבר על שוק ההון מבלי להיחשב ליועץ לא חוקי. הציבור נחשף ליוזמה בעיקר דרך תגובות של משפיענים שפירסמו גופי התקשורת. תגובה אחת בולטת במיוחד: "שיזמינו אותי לחקירה ברשות ניירות ערך. אני מעדיפה שיח ישיר" כתבה מי שנחשבת לדמות המיתולוגית של עולם ההשקעות העצמאיות בישראל. לא בשמה האמיתי, אלא בזה שכולם מכירים: "הסולידית". המשפיענים "הרעים" שחולמים בגדול הסולידית, שם עט- דורין הרטמן, פרצה לתודעה הציבורית בתחילת שנות ה־2010 דרך הבלוג האנונימי שלה, שבו תיארה את מסעה לעצמאות כלכלית בגיל צעיר. היא אימצה את עקרונות תנועת FIRE (Financial Independence, Retire Early) האמריקאית, והסבירה לקוראים כיצד הצליחה לפרוש באמצע שנות ה־30 לחייה באמצעות חיסכון של כ־80% מהכנסתה החודשית והשקעה במדדים רחבים של מניות. היא קידשה מינימליזם קיצוני, והסבירה איך היא מסתפרת לבד, נמנעת מחופשות בחו"ל, קונה יד שניה, ומתקלחת במים קרים גם בחורף. עם השנים עברה הסולידית שינויים לא מעטים, גם בגזרת ההשקעות. בתקופת הקורונה העדיפה מניות דיבידנד להכנסה פסיבית יציבה, ובהמשך צמצמה את השקעותיה במדדים האמריקאיים לטובת אג"ח ממשלתי ישראלי קצר טווח. במובן זה, דווקא קארל מרקס תיאר היטב את הסולידית הליברטריאנית, כשדיבר על "אשף ששוב אינו יודע לשלוט בכוחות השאול שהעלה באוב". המורשת שהשאירה אחריה, תפיסה הFIRE שייבאה לציבור הישראלי, תפסה חיים משל עצמה בעשור וחצי האחרונים. דור חדש של משפיענים מוכר את חלום הFIRE הישן, הפעם לצד לקיחת סיכונים גדולים. חשבון הטוויטר של "הסולידית". השאירה אחריה מורשת של משפיענים פיננסים אצל משפיעני הדור החדש הדיסקליימר תמיד שם – הם תמיד יסבירו לנו "להיזהר מההייפ", אבל האזהרה הזו אפקטיבית כמו האזכור המהיר של תופעות לוואי בפרסומת אמריקאית לתרופה. כך, למשל, ב־2022, באתר "קריפטו ג'ונגל", פרסם דור אופיר כתבה שכותרתה: "נסיקה בת 31,000% בחודש: הכירו את הטוקן GMT שמשלם לכם לזוז" . "Move to Earn, ‘זוז כדי להרוויח’, הוא תת-טרנד חדש מתחום המטאוורס… שמתגמל משתמשים על שמירת אורח חיים בריא באמצעות הליכה, התעמלות או ריצה", נכתב בפתיחה. GMT, שהושק בתחילת מרץ, נסק ממחיר של 0.01 דולר לשיא בגובה 3.13 דולר" – זינוק של 31,000 אחוז בתוך פחות מחודש. כמובן, בתוך כשנה הוא קרס בכ־99 אחוז מערכו. המשקיעים משוטטים באתרים, בקבוצות ובין הסרטונים, קוראים את הסקירות (תמיד סקירות, לא המלצות) וזכים למנה גדושה של תחושת "פומו". לפניהם הר של שפע, מגוון, מבחר, ג'ונגל שלם. הרי לא ייתכן שלא ימצאו היום את המטבע שיגרום להם להתעשר מול עושר כזה- אבל היי, חשוב לזכור להיזהר מההייפ. מי שמבלה בקבוצות ייעוץ פיננסי ברשתות יכול להרגיש את השלכות הרוח החדשה בדו קוטביות ששולטת במשקיעים שהיא יוצרת: תמהיל של שאלות על חסכנות יום־יומית — עצות כמו "לא כדאי לקנות גבינה רק כי נגמר, חשוב לסיים קודם את מה שיש במקרר" — לצד התעניינות גוברת באפיקים כמו קרנות מדד ממונפות פי 2 ו־3, לקיחת הלוואות לצורך השקעה, השקעות בקריפטו, בנדל"ן בחו"ל או במניות מם (שממריאות בגלל הייפ ברשת). כל אלה אפיקים שנחשבים תנודתיים ומסוכנים יותר, ודורשים יכולת לעמוד בהפסדים חדים, היכרות או נסיון, אבל זה לא מפריע לפופולריות שלהם. בין משפיעני הדור החדש ניתן למנות את בן סמוחה, מומחה למטבעות דיגיטליים; מיכה סטוקס, יוצר תוכן המתמחה בניתוח טכני ומסחר במניות; ודניאל דמארי, שמתמחה במסחר יומי, באופציות ועוד. חלק מאותם משפיענים הגיבו ליוזמה של הרשות להגבלתם. ידידיה אפק, משקיע פופולרי ברשת X צייץ : “הנה שרשור עם חמש מניות שיעלו פי 10… מכיוון שהרשות לא מוכנה שניתן מידע פיננסי מועיל לעוקבים, השרשור מסתיים כאן”. דור עתי, מתכנן פיננסי פעיל ברשתות החברתיות, הודה ש “יש משפיענים שפועלים לא כשורה”, אך לטענתו הדרך להתמודד עם התופעה היא חינוך הציבור – לא רגולציה. האם אלה הם "הילדים הרעים" שהרשות רוצה להגביל? האם העובדה שהם מבקרים את יוזמת הרשות, במקביל לכך שסוחרים בתחומים מסוכנים יותר, אפילו מושמצים, כמו קריפטו, אופציות, ומסחר יומי, מובילה למסקנה הזאת? נחזור לכך בהמשך. בינתיים, מי הם "הילדים הטובים"? לא מחפשים את המכה — המשפיענים 'הטובים' מי שהגיב בחיוב ליוזמת הרשות היה תמיר מונדובסקי, מייסד קבוצת הפייסבוק הפופולרית "השקעות לעצלנים", שהצהיר כי כל צעד שיגביר אחריות ומודעות בתחום הוא מבורך. לדבריו, "מי שממליץ על מניה בלי רישיון עושה מעשה בעייתי, בין אם מדובר באדם טוב או רע, ובין אם ההמלצה שלו קולעת או לא." מונדובסקי מזוהה עם גישה השקעתית סולידית ומחושבת: השקעה מדורגת במדדים רחבים, בלי ניסיונות לתזמן את השוק, בלי מסחר יומי ובלי מניות "חמות", לטווח הארוך. בעיניו, השקעה מוצלחת אמורה להיות משעממת, צפויה ונטולת דרמות. הוא נכנס לשיח הציבורי עם ספרו "השקעות לעצלנים", שבו הציג את עקרונות ההשקעה הפאסיבית לקהל הרחב. על פי מנדובסקי לא כדאי לנסות להכות את השוק, אלא במקום זאת צריך "להיות" השוק. במקום להמר על מניות בודדות, הוא ממליץ לקנות באופן עקבי מוצרים מחקי-מדד רחבים: קרנות סל או קרנות מחקות על מדדי מניות מובילים. בתיק "לעצלנים" קלאסי יש מקום של כבוד ל-S&P 500, מדד 500 החברות הגדולות בארה"ב. בשנים 2023 ו-2024 נהרו חוסכים ישראלים לקרנות סל שמחקות את מדד S&P 500, בעקבות תשואות פנטסטיות של 24.2% ו־23.4% בהתאמה. בתוך זמן קצר הפכה ההצמדה למדד האמריקאי לתופעה המרכזית בשוק החיסכון המקומי, עם השקעות שעקפו את רף רבע הטריליון שקל. אלא שאחרי רצף שנים של תשואות גבוהות במדדי וול סטריט, ובעיקר ב־S&P 500, חוו המשקיעים גם ירידות חדות. כך למשל, ב-2025 נרשמה תנודתיות קיצונית וירידה של כ-12% במדד ה-S&P 500 בתוך פחות משבוע, בעקבות אי-ודאות גיאופוליטית ומדיניות מיסוי חדשה בארה"ב—מה שפגע משמעותית בתשואות קרנות הסל הישראליות. ובכל זאת, גם ירידות כאלה לא חורגות מהתורה של תמיר מונדובסקי. האמונה היא שלטווח הארוך המדד יעלה, ולכן בזמנים כאלה יש לגלות בגרות וסבלנות, ופשוט לחכות. ואכן, רוב המשקיעים לא מיהרו להוציא את כספם מקרנות מחקות, והעדיפו להחזיק בהשקעה למרות הירידות. האמון האבסולוטי הזה משפיע גם על התיאבון של מנהלי ההשקעות לאותן קרנות מחכות מדד, והתיאבון הזה הדאיג את בנק ישראל. ההשקעה "לעצלנים" שהפחידה את בנק ישראל בנק ישראל הקדיש מקום מיוחד לקרנות מחקות מדד בדוח היציבות למחצית הראשונה של 2024, והסביר מדוע הן אולי נוחות ופשוטות לתפעול– אבל ממש לא חסרות סיכון. התשואות הגבוהות בשנים האחרונות הפכו אותן לפופולריות במיוחד, אבל הקרנות לא רק משקפות את השוק – הן לעיתים גם ממנפות אותו. כדי למשוך יותר לקוחות, חלק מהקרנות לוקחות הלוואות ומשקיעות יותר ממה שיש להן בפועל. כשהמדד עולה – זה משתלם. אבל צריך לזכור שכשקרן מחקה כזאת לוקחת הלוואה מהבנק כדי להנות מתשואה גבוהה יותר על להשקעה (מינוף), היא צריכה להפקיד נכסים כערבות כנגד אותן הלוואות. אם ערך הנכסים יורד, הבנק דורש ממנה להוסיף עוד מזומן או נכסים – מצב שנקרא " Margin Call". אם אין לה, היא נאלצת למכור נכסים, לעיתים בהפסד, כדי לעמוד בדרישה. לפי תרחיש שבחן בנק ישראל, אם קצב ההשקעות בקרנות הללו יימשך, ויתרחש משבר של 30% ירידה במדד S&P 500, המשקיעים יידרשו להעמיד ערבויות בגובה של כ־60 מיליארד דולר. זהו סכום עצום, שמעלה שאלות לא רק על סיכון אישי אלא גם על היציבות של כל המערכת הפיננסית. מתוך דו"ח היציבות הפיננסית של בנק ישראל מהמחצית הראשונה של 2024. גם השקעות "סולידיות" אינן בטוחות הסכנה הזו שמתאר בנק ישראל לא זכתה לכמעט שום התייחסות בתקשורת הכלכלית. דווקא היא יכולה לבנות מעין כתב הגנה עבור אותם "משפיענים רעים". לא משום שהם זהירים יותר, אלא משום שבאופן פרדוקסלי, דווקא הדבקות הנחושה מדי בשיטה "הנכונה" יכולה להוביל לסיכון מערכתי - במקרה הזה השקעה פסיבית בקרנות מחקות. כל שיטה שמתפרסמת מדי, שכל סוכן מתחיל יודע לדקלם, שכל קבוצת פייסבוק ממליצה עליה חדלה מלהיות שיטה. זו תופעה שרבים שמו לב אלה: פרופ' ברטון מלכיאל, שכתב את רב־המכר "הליכת אקראי בוול סטריט", טוען כי כל אסטרטגיה שמגיעה לתודעת הציבור מפסיקה לעבוד, ושהדרך היחידה שנשארה היא פיזור עיוור דרך מדדים. נאסים טאלב, מחבר "תעתועי האקראיות", טוען שהצלחות רבות של מנהלי השקעות הן לא יותר מתוצאה של מזל סטטיסטי. דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הסביר שאנשים, גם כלכלנים, נוטים להאמין שיש להם שליטה, אך פועלים מהבטן ומפסידים. אפילו פרופ' ריצ'רד וייסמן, שערך ניסוי עם אסטרולוגית פיננסית, אנליסט בכיר וילדה בת ארבע, מצא שדווקא הילדה הצליחה לבחור מניות טוב יותר מהשאר. השקעות ערך קורסות, למשל, ברגע שרואי חשבון מתוחכמים לומדים לבשל את הדו"חות. גם השקעה לטווח ארוך, מיתוס היסוד של המשקיע הסולידי, נחשפה שוב ושוב כבלתי משתלמת כשהטיימינג לא נכון. במבט לאחור, קשה לטעון שיועצי "הטווח הארוך" תמיד פעלו בזהירות רבה יותר ממשפיעני טיקטוק או סוחרי קריפטו. חלק מהאסונות הגדולים בשוק ההון נולדו מהמלצות שהוצגו כרציונליות, מאוזנות ובעלות "אופק השקעה". הכשלונות לא התחילו בסרטוני יוטיוב. הדירוגים הגבוהים של איגרות החוב המובנות לפני משבר 2008 לא הומצאו בידי סוחרי יום, הם הגיעו ממוסדות דירוג רשמיים. המלצות לקנות אג"ח קונצרני (אג"ח של חברות) של טייקונים כמו דנקנר ופישמן, שפשטו רגל אחרי משבר 2008 והימורים כושלים על הלירה הטורקית, לא הופצו בטלגרם - הן נחתמו בתשקיפים ונמכרו לפנסיות. אפילו ההמלצה הקלאסית להשקיע במדדי מניות רחבים לטווח ארוך , אסטרטגיה פאסיבית שמלמדים בכל קורס מבוא לא הצליחה להגן על המשקיעים מ"קריסת הסולידיות" של תיק 60/40 בשנת 2022 . במילים אחרות, לא תמיד הטווח הארוך הוא תעודת ביטוח, ולא תמיד הדיבור השקול מלמד על ראייה חדה. לפעמים הוא פשוט הדרך הכי אלגנטית לטעות בגדול, לאט, ובקונצנזוס. בנוסף ניגוד עניינים אינו נחלת המשפיענים בלבד. גם יועצים מוסדיים שממליצים "להחזיק לטווח הארוך" פועלים מתוך מערכת שיש לה אינטרס ברור: שלא תמשוך כסף, שלא תשנה מסלול, שלא תטיל ספק. הם אולי לא מרוויחים מעמלה ישירה, אבל הם כן תלויים ביציבות הקונצנזוס. אז האם ה "משפיענים הרעים" או "הטובים" הם הבעיה? אי אפשר לעצור את השטף ובכל זאת, משברים כלכליים הם לא סיבה להתעלם מניגודי עניינים של משפיענים. אתיקה ורגולציה הכרחיים, גם בשיח פיננסי ברשתות החברתיות. אבל כדי להבין את היוזמה של הרשות עדיף לא להתמקד ביוטיוברים סליזים שמדברים על קריפטו, במקום זאת כדאי להסתכל על מה שקורה בחברה הישראלית. בשנים האחרונות, מספר המשקיעים העצמאיים בישראל ממשיך לעלות בקצב מהיר – נכון לאמצע 2025 יש כבר יותר מ־700,000 חשבונות של משקי בית( ריטייל) פעילים בבורסה, כשבמחצית הראשונה של 2025 בלבד נפתחו עוד כ־87,000 חשבונות חדשים. קרוב למחצית מהחשבונות החדשים נוצרים בבתי ההשקעות ובפלטפורמות דיגיטליות, ולא רק בבנקים, ונתח המסחר של משקי הבית \עומד סביב 9%–11% מכלל המחזור. במקביל, בתוך חמש שנים בלבד קפץ מספר יועצי המשכנתאות הפעילים בישראל מכמה מאות בודדות לאלפים. לפי כלכליסט פועלים כיום כ־2,750 יועצים, ולפי נתוני חברות מימון חוץ־בנקאי שהובאו בכתבה ב YNET המספר כבר חצה את ה־3,500. כל יועץ משכנתאות שנכנס לשוק מפרסם סרטוני טיקטוק, מזמין את הציבור לוויבנרים , מנסה לקבל ספוט בפודקאסט מוכר ופותח קבוצה פיננסית בפייסבוק. יצירת סרטונים באופן שוטף ויום יומי, ולמעשה התנהלות של משפיען רשת, הפכה לדרישה בסיסית עבור כל יועץ פיננסי שמנסה לשווק את עצמו. אל מול ההיצע הגדול הזה ניצב לו גם ביקוש שלא יודע שובע לעצות פיננסיות. השיח הפיננסי האזרחי ברשתות הולך ומתפוצץ, קבוצות כמו "ידע שווה כסף "בואו נדבר על כסף", "עוברות ושוות", "ציפור פיננסית", "ללא בזבוזים"ו- , "חתול פיננסי" הפכו למוקדי פעילות יומיומית. מאות קבוצות וואטסאפ וערוצי טלגרם צמחו סביבן – לפי תחום, לפי עיר, לפי מצב משפחתי. השאלה היא לא רק מי מייעץ, אלא למה מקשיבים לו אפשר לראות בהתעוררות הפיננסית ברשת הזאת הרבה תקווה, הישראלים מנסים לקבל השכלה פיננסית, מודעים להונאות ובונים לעצמם אפילו מערכות תמיכה קהילתיות מול קשיים כלכליים. אבל אפשר גם לראות בה לא מעט ייאוש. על רקע אינפלציה גואה, קיצוצים בשירותים הציבוריים, מלחמה, וריבית מטפסת פשוט אין ברירה אלא לנסות ולמצוא דרך החוצה. הישראלים מבינים שהכנסתם מעבודה לא תצליח לפרנס את משפחתם והם מחפשים, יום יום, את העצה שתשחרר אותם ממעגל המינוס. אולי זה יהיה טיפ על מניה? אולי יצליחו לעלות על גל של מטבע קריפטו? אולי ימצאו סוף סוף דרך לגייס הון עצמי לדירה להשקעה? אחד הנתונים המעניינים שנחשפו לגבי יועצי משכנתאות הוא שביישובים מהעשירון הנמוך ביותר שיעור הפונים ליועצים מטפס ל־79%, בעוד שבעשירון העליון רק חצי מהמשפחות בוחרות להיעזר ביועץ. כלומר, הפנייה לייעוץ פיננסי לא נובעת בהכרח ממודעות פיננסית גבוהה אלא לעיתים פשוט מרצון נואש לפרוץ קדימה, לגייס הון עצמי בדרכים לא נגישות או לחפש הזדמנות לעשות מכה דרך "מלווי משקיעים". גם אם המהלך של רשות ניירות הערך להגביל את המשפיענים ברשת יצליח, והחוק יעבור קריאה שניה ושלישית, איך תצליח הרשות להתמודד עם השטף? עם מאות אלפי הודעות שרצות בקבוצות כל יום, עם סרטונים שמתחבאים בקבוצות ווטסאפ וקבוצות סגורות? אישית, אני מקווה מאוד שהרשות תצליח במרוץ החתול ועכבר, ותתפוס כל משפיען שינסה להריץ מניה. גם אז - האם הפצע יסגר? האם ישראלים שממהרים למשוך את כספי הפנסיה שלהם כי הם לא מאמינים שהמדינה באמת תעביר להם את הקצבה המובטחת בבוא העת, לא ימצאו את הפירצה הבאה? בסופו של יום, יכול להיות שמה שנראה כמו עוד סרטון טיקטוק על השקעות הוא לא פעם קריאת עזרה בתחפושת, ניסיון נואש לאחוז במשהו יציב בעולם שבו הקרקע הכלכלית נשמטת מתחת לרגליים. ואת זה, הרשות לא תצליח לשנות לבדה, בדיוק כמו שאותם משפיענים לא מסוגלים. טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה. עריכה: מעין גלילי הפודקאסט "כסף קל" מבית רוזה מדיה עוסק בתעשיית הפורקס הישראלית ושורשיה בתחום ההשקעות המסוכנות. כאן אפשר להאזין לפרק הראשון. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 102 פרק מספר טלי גולדרינג טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

איך מדברות.ים בצורה קווירית בשפה כזאת סקסמניאקית? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו פרק 112: עברית סקסמניאקית(?) עם פרופ' אורי מור שתפו: תולדות המיניות PREMIUM 9 בינואר 2026 פרק 112: עברית סקסמניאקית(?) עם פרופ' אורי מור תולדות המיניות PREMIUM 00:00 / 01:04 עברית שפה קשה וסקסמניאקית - האמנם? גייסנו את הבלשן פרופ' אורי מור מהמחלקה ללשון העברית ולבלשנות חברתית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב למסע בתולדות החדשנות הקווירית בעברית, מפמיניזם חושני בביצות החלוצים, דרך בדיחות גסות בפלמ"ח אל שירה קווירית בת זמננו. האזנת חובה לדוברי.ות עברית! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 112 פרק מספר תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

בתחילת אפריל תורנויות המתמחים היו אמורות סוף סוף להתקצר - אבל המתווה לא יושם. מה קרה שם? ראיונות עם ד"ר ריי ביטון ופרופ' נדב דוידוביץ'. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מלכוד 26 שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 27 באפריל 2022 מלכוד 26 קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 397 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

מולאן גרסת מלחמת העצמאות האמריקאית - האישה שהוציאה לעצמה כדור מהרגל עם אולר ומחט ותבעה את הצבא האמריקאי פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו פרק 83 למנויים־ות בלבד: 250 שנה למהפכה האמריקאית חלק ב' - דבורה סמפסון שתפו: תולדות המיניות PREMIUM 30 במאי 2025 פרק 83 למנויים־ות בלבד: 250 שנה למהפכה האמריקאית חלק ב' - דבורה סמפסון תולדות המיניות PREMIUM 00:00 / 01:04 פרק (שני מתוך שניים) שחוזר 250 שנים בזמן לימי המהפכה האמריקאית, אל badass מהמדרגה הראשונה. דבורה סמפסון עלתה על הגברו כדי להילחם נגד האימפריה הבריטית (ולהתפרנס), ואחר כך נלחמה בצבא האמריקאי כדי לקבל את השכר שמגיע לה באמצעות קמפיין יחסי ציבור משוכלל - שכלל דראג, אינפלואנסרים וכתבות מגזין. מה פספסו בהמילטון לגבי נשים במהפכה האמריקאית (ספוילר, כמעט הכל), איך להוציא כדור מהרגל עם אולר מתקפל, ואיך ממציאים מגדר? ההיסטוריה השיכורה של דבורה סמפסון (ואוון רייצ׳ל ווד) https://youtu.be/1tUfxNIlnqY?si=62rjjCAKZOvw5Up7 להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 83 פרק מספר תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

זה הזמן להצטייד בשיני שום, יתדות עץ וצלבי כסף, כי הפרק אנחנו נועצות שיניים בסיפורי ערפדים קווירים פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו פרק 103: ספיישל ליל כל הקדושים - ערפדים שתפו: תולדות המיניות PREMIUM 30 באוקטובר 2025 פרק 103: ספיישל ליל כל הקדושים - ערפדים תולדות המיניות PREMIUM 00:00 / 01:04 דלוקים על ערפדיות לסביות? חושקים בדרקולה? היה לכם פאזה גותית בתיכון? הגעתם לפרק הנכון. לכבוד ליל כל הקדושים, אנחנו יוצאות למסע בתולדות הערפד הקווירי. מטירות מעופשות מתחילת המאה ה-19, דרך אינספור שלישיות ומשולשי אהבה, קשיים מיסטיים בפני התבגרות ואינטימיות, והתשוקה האינסופית לדם אנושי וז'קטים ממש מגניבים מעור שחור. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 103 פרק מספר תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

סיגריות, דיור ציבורי וארגון הבריאות העולמי. ארנון פלג ואסף יקיר על המגמות המרכזיות בימין והשמאל הישראלי. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו לבדד ישכון סיגריות, דיור ציבורי וארגון הבריאות העולמי. ארנון פלג ואסף יקיר על המגמות המרכזיות בימין והשמאל הישראלי. שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 6 בפברואר 2026 לבדד ישכון קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 סיגריות, דיור ציבורי וארגון הבריאות העולמי. ארנון פלג ואסף יקיר על המגמות המרכזיות בימין והשמאל הישראלי. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 797 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

שלוש מורות במערכת החינוך הישראלית מסבירות למה הגיע הזמן לשבור את הכלים. "שסמוטריץ' ייכנס לכיתה וילמד שיעור" פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו "המורות זועמות. אני בחיים לא ראיתי דבר כזה" שלוש מורות במערכת החינוך הישראלית מסבירות למה הגיע הזמן לשבור את הכלים. "שסמוטריץ' ייכנס לכיתה וילמד שיעור" שתפו: תום אלפיה 8 במאי 2025 "המורות זועמות. אני בחיים לא ראיתי דבר כזה" תום אלפיה 00:00 / 01:04 לפני שבוע, ב1.5, כל עובדי המגזר הציבורי קיבלו תלוש שכר עם סעיף חדש: "חוק התייעלות כלכלית". הסעיף מוריד את שכרם ב-3.3%, ונועד לממן את הוצאות המדינה הבלתי נגמרות במלחמה נגד עזה. עקב הקיצוץ, פתחו הגננות והמורות בשביתה החל מיום שישי (2.5). השביתה הזו היא חסרת תקדים: מגזר שלם ששובת באופן ספונטני, שהצליח לארגן ערוצי תקשורת בין מורות וגננות בכל רחבי הארץ באופן אורגני ומלמטה, שהקים לעצמו הנהגה תוך ימים – וכל זה בניגוד מפורש ומוחלט לעמדת האיגוד המקצועי שלכאורה מייצג אותם. מה קרה דווקא עכשיו שהביא את עובדות החינוך לקצה? הרי קיצוצים בשכר, הרעת התנאים המחפירים ממילא, וזלזול במורות הן לא תופעות חדשות. ולמה דווקא עובדות חינוך הן אלה שיוצאות ראשונות למאבק בגזירות הכלכליות של הממשלה והמלחמה, ולא כל יתר המגזרים שתנאי ההעסקה שלהם הורעו באותו קיצוץ? זעם, כעס, תסכול אם יש משהו שחזר בשיחות שלי עם מורות בניסיון להבין את המצב זה תחושות קשות של כעס, זעם, ותסכול. הדר (שם בדוי, כמו כל השמות בכתבה זו), מעידה שהיא בחיים לא ראתה משהו כזה. הדר היא מנתחת התנהגות בבית ספר לחינוך מיוחד בתל-אביב. מאז ומעולם החינוך המיוחד לא שובת ולא מפסיק לעבוד – לא בקורונה ולא בצל הטילים. "נשות החינוך המיוחד תמיד באות לעבוד מתוך מסירות עמוקה, כי הילדים על הרצף האוטיסטי זקוקים ליציבות. אבל עכשיו, אפילו מורות החינוך המיוחד שובתות. זה אומר שהביאו אותן לקצה". מה הביא אותן לקצה דווקא עכשיו? "לי זה ברור שהסיפור פה זה לא הקיצוץ הנוכחי בשכר, אלא הבעיה התחילה הרבה קודם. עובדת הוראה לא יכולה להתקיים מהעבודה שלה, לא יכולה לסגור את החודש. אי אפשר לחיות מזה: שכר-דירה, אוכל. אי אפשר. השכר כ"כ נמוך – זה אבסורד. ובגלל שזה המצב, עובדות עוזבות והעבודה של אלה שנשארות הופכת ליותר קשה. סטאז'ריות, עם אפס שנות ניסיון, הופכות למחנכות כיתה. בעבר, בחינוך המיוחד הייתה חלוקה בין מחנכת כיתה למורה משלימה. סטאז'ריות היו לרוב מורות משלימות שמקבלות הדרכה והנחיה מהמחנכת. אבל בגלל שאין תקנים, סטאז'ריות צריכות להיות מחנכות כיתה בלי מורה משלימה. אתה מבין? אין נשות צוות שילמדו את הילדים שלכם. מערכת החינוך קורסת. יש מקצועות שכבר לא מלמדים כי אין מורים. וזה לא רק אצלנו. זה מטורף. העבודה הזו קשה ושוחקת. מהרגע שאת מגיעה לעבודה ועד הרגע שאת יוצאת הביתה, את עובדת בכל הכוח 6-7 שעות ברצף. יש ימים שאין זמן ללכת לשירותים. ואז, בנוסף לכל הקושי והשכר הנמוך, מגיע תלוש משכורת ומורה רואה שחסרים לה 600-700-800 שקל, את חוטפת חום. אומרים שהצפרדע לא שמה לב שהיא מתבשלת כי המים מתחממים לאט לאט. אז אולי הגבירו את המעלות טיפה יותר מידי בבת אחת. אז הצפרדע שמה לב. המורות זועמות. אני בחיים לא ראיתי דבר כזה." נועה, מורה מקצועית בבית ספר לחינוך מיוחד, גם היא מספרת על האווירה בבית הספר לאור הקיצוץ. "היה כעס מאוד גדול, ותחושת השפלה. אני בעיקר מרגישה שמזלזלים בנו. באינטליגנציה שלנו, בעבודה שלנו. חושבים שאנחנו לא חשובות ושאנחנו לא חכמות מספיק בשביל לקרוא את ההסכם שנחתם מעל הראש שלנו. צוחקים עלינו בפרצוף". שר האוצר סמוטריץ' אמר שאנחנו במלחמה ודרש מהמורות 'להיכנס מתחת לאלונקה'. מה היית עונה לו? "שייכנס לכיתה וילמד שיעור". מה הוא היה רואה? "למשל אצלנו בחינוך המיוחד, הוא היה רואה שאין נשות צוות" אומרת נועה. "הוא היה רואה שאנחנו עובדות ללא הפסקה, ולפעמים אין לי זמן לעשות פיפי. הוא יראה צוות עייף ומתוסכל. הוא היה רואה שכל יום חסרות נשות צוות וצריך לתמרן. המערכת כל יום משתנה, כי צריך לסתום חורים. כל הזמן שורדים את השבוע. הוא היה רואה נשים צעירות בנות 25 – עייפות. בגיל 25 את לא אמורה להיות עייפה – את אמורה להיות בשיא שלך!" המצב הזה ככה כבר הרבה שנים, למה דווקא עכשיו המורות שובתות? "נראה לי שהיום זה קורה כי ב-5 שנים האחרונות דרשו מהמורים המון, עוד מאז הקורונה. כל הזמן אנחנו צריכות להמציא את עצמנו מחדש. אנחנו צריכות להיות חזקות בשביל הילדים. יש מורות שהילדים שלהן הלכו למילואים. חלקם נהרגו במלחמה. ובתוך כל הקושי הזה, דורשים מאיתנו להמשיך את החוסן בשביל הילדים. כשיש אזעקה ואני רצה עם הילדים למקלט אני מפחדת – אבל אני חייבת להיות חזקה בשבילם. כשאני עם ילדים אוטיסטים בתוך המקלט בזמן אזעקה, הם חוטפים התקפים. זה קשה. אז לא רק שדורשים מאיתנו את כל זה – בנוסף לכל זה, תיכנסו תחת האלונקה, כלומר, לוקחים לנו את המעט כסף שהיינו מקבלות." אין אמון חוסר האמון של המורות השובתות במערכת חזר שוב ושוב בשיחות איתן. העובדה שאומרים למורות 'להיכנס מתחת לאלונקה' ולקבל בהכנעה קיצוץ בשכר הזעום שלהן בזמן שחברי-כנסת ושרים מעלים לעצמם את השכר לא נתפס כעוד אמירה צינית של פוליטיקאים מושחתים, אלא כסימפטום למשבר אמון רחב יותר. הקיצוץ הזה לא מרגיש כמו מס לגיטימי, אלא כמו גניבה. לפי הדר, "אם היה אמון בממשלה, ולא היינו מרגישים שגונבים מאיתנו כסף אולי אנשים היו סובלים את הקיצוץ. כי תקופה ארוכה [אחרי ה7.10] הייתה תחושה של ביחד. אבל זה נגמר." נוסף על כך, תגובת משרד החינוך לשביתה רק החריפה את תחושת חוסר האמון של המורות במערכת. נשות חינוך רבות סירבו להתראיין לכתבה זו מחשש לחשוף את זהותן ולהיות חשופות לסנקציות כלכליות מטעם משרד החינוך. הנשים שהסכימו להתראיין, עשו זאת בתנאי ששמן לא ייחשף. נועה, כמו מורות רבות, לא עובדת משרה מלאה כמורה. "בימי רביעי אני עובדת כעצמאית, וכששיתפתי חברות בבית הספר שאני מתכננת לעבוד בעסק העצמאי שלי, קיבלתי מהן הודעות שלא אפרסם את העשייה שלי ברשתות החברתיות. שאני מסכנת את עצמי. משרד החינוך מוציא צווים לשימוע למורות כדי למנוע את השביתה. זה מטורף. מורות מפחדות שירדפו אותן." מיכל, מחנכת כיתה בבית ספר בחינוך הממלכתי, מעידה שהיא לא מתרשמת מהאיומים. "אף אחד לא לוקח ברצינות את האיומים בפיטורין כי יש מחסור כ"כ גדול במורות. כרגע החשש הוא האיומים שלא ישלמו על ימי המחלה שלקחו בזמן השביתה, אבל לא ברור עד כמה זה חוקתי." יעד מרכזי לאכזבה והכעס של המורות היה הסתדרות המורים. "ההסתדרות מכרה אותנו" הדר אומרת. "יש כעס מאוד גדול על יפה בן-דוד כי קיבלו את ההסכם עם האוצר, ובעצם ההסתדרות אמרה לנו לא לשבות". מיכל גם כן מעידה: "ההסתדרות לא מייצגת את האינטרסים של המורות כמו שצריך." לכן, היא אומרת, גם התפתח שיח ער בתוך קבוצות המחאה לגבי היחס להסתדרות. "יש שיח רחב על לעזוב את ההסתדרות, על הקמה של התארגנות חדשה. ההתארגנות של המורות היא כבר הרבה יותר רחבה מאשר הקיצוץ הספציפי. זה ברור שאנחנו לקראת משהו הרבה יותר משמעותי מאשר רק לבטל את הקיצוץ." ניתן לראות ששני תהליכים מקבילים הביאו אותנו לנקודת הקצה הנוכחית. ראשית, קריסת מערכת החינוך מבחינת שחיקת המורות ותנאי העסקתן, תהליך שמתרחש כבר שנים רבות מאוד. ושנית, תהליך מואץ של השנתיים האחרונות, של קריסת אמון המורות בממשלה, במשרדי האוצר והחינוך, וגם האכזבה והכעס על הסתדרות המורים שכבר לא מייצגת את האינטרסים האמיתיים של המורות. שני התהליכים הללו הביאו למצב שבו המורות מתנגדות להמשיך לשרת את הסדר הקיים, שנראה שהשאירו אותן לבד לסבול בו. כח נשי ההתארגנות הזו מביאה איתה שלל רגשות, ולא כולם שליליים. יחד עם הכעס, האכזבה והמיאוס, הייתה בולטת בשיחות גם תחושת העצמה. מיכל אומרת שהדרישה המיידית של המחאה היא "לבטל לחלוטין את כל הקיצוצים בלי להוריד שכר למורות שלקחו ימי מחלה ושבתו". אבל שהמטרות ארוכות הטווח הן הרבה יותר שאפתניות מזה. ב2026, הסכם השכר הקיבוצי אמור להיפתח, והמחשבה היא להגיע מוכנות "עם דרישות הרבה יותר נרחבות. להביא את מעמד המורה למקום אחר". לפי מיכל, המצב הקשה של מערכת החינוך גרם למשהו לא צפוי: "המחסור במורים כ"כ גדול שהמורות מבינות כמה הכוח שלהם גדול. בסופו של דבר אם כל המורים מתאחדים, ובתי הספר נסגרים זה משבש את המשק. ולכן נוצרה ההבנה שיש לנו המון המון כוח, וזה עומד בניגוד לתנאים שאנחנו מקבלות. היחס החברתי והשכר והתנאים, מבטאים מצב כאילו אנחנו סקטור מוחלש, כשבפועל יש לנו המון כוח". היא מספרת שמורות מתחילות להבין כמה כוח יש להן כשהן פועלות יחד, "וזה כשלעצמו דבר מאוד משמעותי שכבר קרה. ללא קשר לתוצאות השביתה הנוכחית". נועה מוסיפה גם את הפן המגדרי: "המחאה הזו היא מחאה נשית. מחאה של נשים חזקות. והיא לא עוסקת רק בכסף. היא על הכרה שחינוך הוא חשוב. וזה משהו מאוד נשי. העובדות הן שלגברים הקפיטליסטיים לא אכפת מהחינוך. אכפת להם מכסף. ולנשים כן אכפת מהחינוך. סמוטריץ' אומר שאנחנו נאבקות על כמה אחוזים. זה לא המאבק בכלל. אנחנו נאבקות על הכרה בכך שחינוך זה לא עניין של מה בכך. זה לא אחוזים. זה החיים. זה כל המדינה. המדינה מתקיימת עלינו. מגיע לנו לקבל תגמול על העבודה שלנו, וגם מגיע לנו לקבל כבוד והכרה. אני גאה בכל הנשים וכל המורות והגננות. אז אני קוראת לכל הנשים בארץ וגם לגברים – תתמכו בנו!" תום אלפיה הוא דוקטורנט לפילוסופיה פוליטית באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר מערכת מגזין רוזה. עריכה: מעין גלילי להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 81 פרק מספר תום אלפיה תום אלפיה הוא דוקטורנט לפילוסופיה פוליטית באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר מערכת מגזין רוזה למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

בעוד שהימין הפופוליסטי תוקף את בנק ישראל, האופוזיציה לא יכולה להסתפק בהגנה עליו בתור שומר סף מקצועי. היא מוכרחה להכיר בחלקו של בנק ישראל בנזקים שנגרמו ללווים ולפעול לסייע להם. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו האופוזיציה שוב נופלת למלכודת הפופוליסטית בעוד שהימין הפופוליסטי תוקף את בנק ישראל, האופוזיציה לא יכולה להסתפק בהגנה עליו בתור שומר סף מקצועי. היא מוכרחה להכיר בחלקו של בנק ישראל בנזקים שנגרמו ללווים ולפעול לסייע להם. שתפו: טלי גולדרינג 7 במאי 2026 האופוזיציה שוב נופלת למלכודת הפופוליסטית טלי גולדרינג 00:00 / 01:04 קרדיט תמונה: Solar Studio, שאטרסטוק מתישהו, מלחמת הנצח תצא לפגרה ואת סדר היום יחזרו למלא "החיים עצמם". מאז 2011, נדמה שהנושא הכלכלי איבד את יכולת הגיוס שלו: נתניהו הצליח לסמן כל מחאה נגד יוקר המחיה כ"שמאלנית", והישראלים עברו להצביע מטעמים ביטחוניים או שבטיים. בכל אותן שנים, הנדל"ן העולה היה אי של ביטחון בתוך הכאוס, נכס שאפשר לבנות עליו כשכל השאר קורס. אבל דווקא עכשיו, עם פרסום דו"ח בנק ישראל לשנת 2025 שמציג שוק נדל"ן בעייתי , כדאי לשים לב לקיטוב החדש שנוצר סביב נגיד בנק ישראל. לאחרונה, פרופ' אמיר ירון אומץ בחום על ידי מתנגדי הממשלה. הם זוכרים לו חסד על ההתנגדות לרפורמה המשפטית, והפרשנים הכלכליים מכתירים אותו כ" נהג אחראי באוטו בלי בלמים ". לפיד וליברמן הגנו על הנגיד לאחר שעמיחי אליהו מ"עצמה יהודית" השתלח בו וקרא לו " פרא אדם " שמשרת את האליטות. על אותו מקרה גנץ כתב: "הטייסים הם 'בוגדים שבמדינות אחרות היו תולים אותם', היועמ"שית 'אשמה בפיגועים ובאלימות בחברה הערבית', ועכשיו נגיד בנק ישראל הוא 'פרא אדם שפוגע בכלכלת המדינה'." בראיון של ינון מגל עם הנגיד על גובה הריבית הוא סינן שהנגיד מתנהל "כמו בג"ץ". נראה שמתחילה להיווצר דינמיקה לפיה נגיד בנק ישראל מקבל חסות והגנה מהמחנה המתנגד לממשלה. כפי שכתב גנץ, לצד הטייסים והיועמ"שית: סמל למוסד מקצועי ומתפקד כראוי בכל מדינה דמוקרטית. לעומתם, בצד השני של המשוואה, עומדת הממשלה, המתנגדת לנגיד ולבנק ישראל מתוך הרצון לרומם את מעמדה כנציגת העם, המותקפת על ידי פקידים שהם למעשה חלק מדיפ סטייט שמשרת את האופוזיציה. הדינמיקה הזו באה לידי ביטוי בקרב סביב הצעת החוק החדשה מבית היוצר של אבי שמחון, יועצו של נתניהו, לסבסוד משכנתאות של לווים שהיו חשופים לעליית ריבית הפריים בתמהיל המשכנתא שלהם. הצעה זו כבר גררה ביקורת מחברי אופוזיציה ומתנגדי הממשלה כמו מיכל רוזין (ח"כית לשעבר של מרץ) וולדימיר בליאק (יש עתיד) שכינו את החוק "מושחת", ו"שוד הקופה הציבורית". למרות שהיועמ"שית ובנק ישראל מתנגדים לחוק, הממשלה ממשיכה לרוץ איתו. על פניו זה נראה כמו עוד סיפור של ממשלה פופוליסטית שתוקפת מוסד מקצועי, בעוד שהאופוזיציה מתגייסת להגן עליו; אבל כדי להבין כמה בעייתית הדינמיקה החדשה הזו, חייבים לחזור כמה שנים לאחור כדי לראות שבנק ישראל עצמו היה שותף מלא להגדלת הסיכון על משקי הבית. הדיל המלוכלך של בנק ישראל והליכוד הכל התחיל דווקא במהלך חיובי לביטול הקנס על הפרעון המוקדם. דמיינו משפחה שלקחה משכנתא של מיליון ש"ח בריבית קבועה של 5%. כעבור שנתיים, הריבית במשק צונחת והמשפחה מבינה שאם תמחזר את ההלוואה לריבית החדשה, היא תחסוך לעצמה כ-1,500 ש"ח בכל חודש. אלא שברגע שהם פונים לבנק, הבנק דורש מהם "עמלת פירעון" של 120,000 ש"ח כדי לפצות על הריביות שיפסיד. כך, החיסכון החודשי נבלע בתוך הקנס. במהלך שנת 2020, תחת עננת המשבר הכלכלי של הקורונה, ח"כ שלמה קרעי (אז חבר כנסת מהשורה בליכוד) הניח על שולחן הכנסת הצעת חוק לביטול אותו קנס. בנק ישראל בתגובה הסביר שביטול הקנס "ייאלץ" את הבנקים לייקר את הריביות לכלל הציבור מראש כדי לפצות על חוסר הוודאות. כך נרקם לו הדיל. כדי לספק לקרעי "הישג" שיאפשר לו לרדת מההצעה שתפגע ברווחי הבנקים, הגיעו בנק ישראל וקרעי לפשרה. במקום לבטל את הקנס על הפרעון המוקדם הוא יעלה את תקרת הפריים מ-33% ל-66%. ריבית הפריים היא הריבית הבסיסית במשק שנקבעת על ידי בנק ישראל בתוספת 1.5%. היא נחשבת למסלול תנודתי בתוך המשכנתא מכיוון שהיא משתנה באופן מיידי בכל פעם שבנק ישראל מעלה או מוריד את הריבית. הגבלת תקרת הפריים, כלומר, הגבלת הנתח מתוך המשכנתא שצמוד לריבית הפריים, נקבעה כדי למנוע מצב שבו עליית ריבית פתאומית תקפיץ את ההחזר החודשי באלפי שקלים ותמוטט משפחות. העלאה של תקרת ריבית הפריים בעצם חושפת יותר לווים לסכנה של העלאה פתאומית של הריבית. באותה תקופה הריבית עמדה על 0.1%, כך שמי שלקח משכנתא ששני שליש ממנה היה חשוף לריבית הפריים שילם על החלק הצמוד לפריים ריבית נמוכה של 1.6%. עבור קרעי זה היה הישג פופוליסטי אך הלווים לא דמיינו לעצמם שתוך 3 שנים הריבית במשק תעלה ל4.5% וכך החלק במשכנתא הצמוד לפריים יקפוץ פי יותר מ-3, מ-1.6% ל6% ריבית. במקור הדיל היה אמור לקבוע גם הנחה של 50% בתשלום עמלת הפרעון המוקדם בקרב נוטלי משכנתאות מעל שמונה שנים, הנחה שפשוט לא התקיימה ולא ברור למה. במסגרת הדיל המלוכלך של בנק ישראל והליכוד, צד אחד קיבל "הישג" פוליטי והשני שמר על רווחיות הבנקים. כך מתקבלות ההחלטות שמעלות את הסיכון למשקי הבית בישראל. לא ברור אם זה יותר מצחיק או עצוב שהחוק החדש של שמחון לסבסוד משכנתאות, החוק שעורר את הדינמיקה החדשה שעליה דיברנו לעיל, למעשה מתייחס לאותם לווים שנפגעו מאותו דיל. בחוק לא כתובה המילה "פריים" אבל אם מסתכלים על מנגנון הסיוע ברור שהוא נתפר כמעט אחד לאחד עבור מי שלקח חשיפה גדולה לפריים. הוא קובע שהמדינה תממן חלק מהעלייה בהחזר החודשי מאז עליית הריבית. לא לפי מצב סוציו־אקונומי ולא לפי הכנסה. במילים אחרות, המדינה מפצה היום בכסף ציבורי על סיכון שהוגדל במודע, עם חתימה של בנק ישראל, כשמגבלת הפריים הוכפלה והציבור נדחף למסלול תנודתי. וזו לא הפעם הראשונה שבנק ישראל נותן לסיכונים להתגלגל ורק אחר כך מתייחס אליהם. מבצעי המימון - איפה היה בנק ישראל? "בסוף בשורה התחתונה אנחנו נכנסים לשבוע הרביעי. זה יהיה שבוע מרכזי שיוביל אולי בסופו אל תחילת ההתלבטות כיצד להמשיך את הדרך". כך אמר הפרשן הצבאי של ערוץ 12 ניר דבורי על תכניות הצבא במלחמה מול איראן באמצע מרץ. לי הציטוט הזה הזכיר ציטוט מהעבר, מוכר פחות: "הפיקוח ממשיך לעקוב אחר התפתחות הסיכונים בענף, לרבות בחינת הצורך בצעדים פיקוחיים". זהו ציטוט של המפקח על הבנקים בבנק ישראל. שני הציטוטים מעגליים – כשם שהמפקח מתחיל במעקב ובחינה שעשויים להוביל לעוד מעקב ובחינה, כך גם "הדרך" שדבורי מדבר עליה מובילה להתלבטות שתוביל לעוד דרך. שני הציטוטים לא מרמזים על שום פעולה ישירה ובעצם אין מאחוריהם כל תכלית ברורה, כך שנראה שהם מיועדים בעיקר לקניית זמן. ציטוט המפקח נאמר בקשר לפגישה עם ראשי מערכת הבנקאות. באוקטובר 2024 סקירות האוצר כבר נשפו בעורפו של המפקח, עם דיווחים חודשיים על "מבצעי מימון" שמסכנים את הלווים ואת המערכת כולה. המפקח אז הודיע בחגיגיות לכל גופי התקשורת שהוא מיד זימן פגישה חשובה: "מדובר על פגישה חריגה, שזומנה בתוך זמן קצר, מה שמעיד על החשיבות שהבנק המרכזי מייחס לנושא ועל כך שנדלקו נורות אזהרה בפיקוח" נכתב בכלכליסט . השימוש ב"פיקוח" כשם תואר, כזה שמתאר "צעדים" מופשטים, חזר על עצמו הרבה בסיקור ההתנהלות של בנק ישראל באותה תקופה. אין צורך למהר כשאפשר לזמן "פגישה דחופה" או לשלוח מכתב זועף. מי שלא עקב, עלול היה לחשוב שמבצעי המימון והלוואות הקבלן הן גילוי חדש, אך האמת היא שמדובר בתופעה וותיקה שהחזיקה את שוק הנדל"ן כולו. המפקח לא נזקק לבלשים כדי לגלות זאת; הנתונים פורסמו מדי חודש בסקירות האוצר. 2023 הסתיימה כשנה הגרועה ביותר למכירת דירות מזה שני עשורים. כדי להימנע מהורדת מחירים, הקבלנים שלפו פתרון יצירתי: "הלוואות קבלן". בניגוד לפורמט המוכר של הלוואות "בלון", המודל של אחרי ה-7 באוקטובר היה יצור מסוג אחר: הרוכשים שילמו מקדמה זעומה של 5%–10%, בעוד הקבלן נשא במלוא עלות הריבית וההצמדה עד האכלוס. כך נוצר העיוות הבא: האחריות על ההלוואה נרשמה על שם הרוכש, אך הסיכון הכלכלי (עלות המימון) נשאר אצל הקבלן. ניתוק כזה בין אחריות לסיכון היה אמור לבדו להדליק נורות אדומות אצל המפקח על הבנקים, אבל לא היו חסרות נורות אחרות. האינדיקציה הברורה ביותר הופיעה בפער המתרחב בין "התזרים בפועל" של הקבלנים ל"תזרים הפוטנציאלי": הכסף שנכנס מיידית לקופה לעומת ההבטחות לתשלומים עתידיים. ככל שהפער גדל, היה ברור ששלטי החוצות המבטיחים "שלמו 10% עכשיו והשאר בכניסה" הם לא רק גימיק שיווקי אלא דרך להמשיך לשדר "עסקים כרגיל", כשלא ברור אם העסקאות באמת יושלמו. מתוך סקירת הכלכלן הראשי ביולי 2024, בדיוק באוקטובר 2023 הלוואות הקבלן מתחילות להמריא בשביל להבין האם העסקאות אכן יושלמו או לא, צריך להתייחס לנורת האזהרה השלישית - פרופיל הלווים עצמם. "משבר הסאב פריים" האמריקאי זכה לכינוי זה בגלל דירוג האשראי של הלווים, שרבים מהם רכשו דירות יקרות למרות שהם משתכרים שכר נמוך, אם בכלל. גם בסקירות האוצר הבחינו בתופעה של רוכשי דירות שמשתכרים שכר נמוך: במרץ 2024 השכר החציוני ברוטו למשק בית של רוכשים באזור באר שבע (שריכז את רוב הרכישות באמצעות הלוואות קבלן) עמד על על 10.9 אלף ש"ח בלבד והשכר החציוני על 7.4 אלף ש"ח. במאי 2024 סקירות האוצר הראו שדווקא הרוכשים בעלי ההכנסה הנמוכה ביותר הם אלו שרוכשים דירות שיימסרו להם אחרי שנתיים ויותר. בסקירת אוגוסט יצא פרסום שמתמקד בנתיבות, גם היא הובילה ברכישות באמצעות הלוואות קבלן ושם משקי בית עם שכר חציוני של 14.9 אלף ש"ח ברוטו בלבד (לכל משק הבית) שקנו דירה במחיר חציוני של 1.57 מיליון. על פי הכלכלן הראשי, המסקנה שעולה מפרץ הנתונים על רוכשים בעלי הכנסה נמוכה בהלוואות קבלן היא שרוכשי הדירות לא קנו את הדירות למטרת מגורים, אלא למטרת מסחר. אותם רוכשים קיוו שמצאו הזדמנות עסקית מצוינת - הם יקנו דירה במקדמה של, למשל, 10% בלבד, וימכרו אותה ברווח רגע לפני מועד האכלוס בו הם אמורים לספק את שאר התשלום. ככה יצליחו "לעשות מכה". היום אנחנו רואים את ההשלכות של ההימורים האלה. 1,438 עסקאות שבוצעו בשנים 2023-2025 כבר בוטלו - עליה של מאות אחוזים מהשנים הקודמות. ברוב הביטולים הרוכשים שילמו דמי ביטול שמגיעים ל-10% מהעסקה כך שמאות אלפי שקלים התאדו מכיסם של הלווים. רוב הביטולים הם מסיבות כלכליות, כלומר חוסר יכולת לעמוד בתשלום שישלים את העסקה. והנה, באוגוסט 2024, סוף סוף המפקח הודיע על "מעשה פיקוחי": "לנוכח עלייה בהיקפי הלוואות הבלון ב-2024, בחן הפיקוח על הבנקים מול הבנקים את כללי החיתום שהוגדרו לעניין הלוואות בלון בסבסוד קבלן. בעקבות זאת, נדרשו הבנקים לנהל את הסיכונים הנובעים מסוג הלוואות אלה, לרבות הערכת כושר החזר של הלווה לפירעון של כלל צורכי המימון שלו, הנוכחיים והעתידיים, לרכישת הדירה. כמו כן, נדרשו הבנקים להבטיח מתן גילוי נאות הולם בעת נטילת הלוואות בלון בסבסוד קבלן, שישקפו ללקוחות את גובה ההחזר החודשי על ההלוואה המלאה". אז הבנקים "נדרשו" ו"נתבקשו" להיות זהירים, "לנהל סיכונים". אבל מה המשמעות בפועל? מה הדרישות הברורות בקשר ל"הערכת כושר ההחזר של הלווה"? מה בדיוק אמור להיאמר באותו גילוי נאות? איך אפשר לבחון באמת את התנהלות הבנקים? במה עליהם לעמוד? למפקח על הבנקים יש כלים. הוא יכול לפרסם הוראות שעה ברורות, הוא יכול להציב מגבלות של ממש. אבל הוא בחר שלא. ההתמהמהות של בנק ישראל לגבי הגבלת הלוואות הקבלן הולידו עבור הקבלנים גם קמפיין. הפרסומים התכופים על הגבלות על אותם מבצעים ש"אוטוטו נכנסים לתוקף" אפשרו לקבלנים לייצר דחיפות לקנייה כדי לנצל את ה"הטבות" לפני שנעלמות, "רגע לפני שהרכבת נוסעת". לא פלא שגם מבקר המדינה ביקש לבדוק את התנהלותו של בנק ישראל בכל הקשור להלוואות הקבלן. פרסומת של "קטה יזמות". הפרסומים על "הגבלות הלוואות הקבלן" הצפויות של בנק ישראל הולידו קמפיין. ב דיון מקצועי בוועדה לביקורת המדינה ביוני 2025 התריע חבר הכנסת מיקי לוי (יש עתיד) על סכנה מפני "משבר סאב פריים''. בנק ישראל אמר באותו דיון: "שיעור הפיגורים במשכנתאות אינו גבוה גם בתקופה שלאחר פרוץ המלחמה". הנתון הזה נכון אבל מתעלם, בציניות מסוימת, מהמבנה של הלוואות הקבלן. "שיעור הפיגורים" הוא למעשה האחוז של המשכנתאות שיש פיגור בתשלומן, אבל הוא מחושב מסך כל המשכנתאות. הלוואות הקבלן הן על פי ההגדרה הלוואות שמתחילים לשלם עליהם רק שנתיים-שלוש לאחר רגע לקיחת ההלוואה. ומכיוון שאי אפשר לפגר בתשלומים על הלוואה שעוד לא הגיע מועד התשלום עליה, הלוואות הקבלן מוסיפות למכנה (סך המשכנתאות) ולא מוסיפות דבר למונה (המשכנתאות שבפיגור), כך שלמעשה ככל שיותר דירות נמכרות בהלוואת קבלן, שיעור הפיגורים עשוי לרדת בטווח הקצר, אף שהסיכון האמיתי גדל. במצב כזה, את העליה בפיגור אפשר לראות רק שנים אחרי, כשמועד התשלום על הדירות מגיע. המחיר של הדינמיקה החדשה אחרי הדיל המלוכלך עם קרעי, ואחרי שנים של הימנעות מהטלת מגבלות על מבצעי המימון, מצטרף לו מאבק חדש: ממש אתמול הכריזה הממונה על התחרות על הבנקים כקבוצת ריכוז. המהלכים שהרשות לתחרות מתכננת הם איסור אפליה בפקדונות, כך שייאסר להציע ריבית נמוכה יותר או גבוהה יותר ללקוחות מסוימים, והבלטת הקרנות הכספיות, כך שהבנקים יחוייבו להציע ללקוחות לחסוך דרך קרנות כספיות שמציעות ריביות גבוהות יותר. בנק ישראל מיד הכריז על הצעד כ"קיצוני ולא מידתי" והסביר שהוא רק יפגע בתחרות. נראה שהמשוואה שהצגתי בתחילת המאמר: הממשלה עם לווי המשכנתאות, והמתנגדים לממשלה עם בנק ישראל יכולה להפוך לסיפור גדול יותר. בזמן שמתנגדי הממשלה מתנגדים לחוק סבסוד המשכנתאות של שמחון, נתניהו וממשיכי דרכו בונים קייס, מבוסס, נגד מתנגדי הממשלה שמחבקים את בנק ישראל – גוף שפעם אחר פעם מתייצב לצד הבנקים ונגד הציבור. כך, הליכוד, שבמשמרתו התנפחה בועת נדל"ן אימתנית, מצליח למצב את עצמו כמגן הלווים המתקשים לגמור את החודש, מגן החוסכים בפקדונות הקטנים. ומתנגדי הממשלה? הם שוב מתנדבים לשחק את התפקיד שנכתב להם בספין. אם אכן אנחנו בפתחו של משבר משכנתאות משמעותי, מהספין הזה לא יהיה פשוט להחלץ. מה שמצופה ממתנגדי הממשלה היום הוא להכיר - ובקול - בחלק של בנק ישראל בנזקים שנגרמו ללווים שספגו עליה במשכנתאות שלהם. חובה לדרוש לקיחת אחריות של בנק ישראל ושל המדינה, וכן, לחשוב איך לסייע ללווים שנפגעו מכך, מבלי לנפח עוד את המחירים ולפגוע בשוכרים. מאיפה יבוא הכסף? הגיע הזמן לדרוש גם מהבנקים להיכנס מתחת לאלונקה. לא רק מהמורות. טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן , וחברת מערכת מגזין רוזה עריכה: תום אלפיה להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 166 פרק מספר טלי גולדרינג טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

מייסם ג'לג'ולי מזמינה אותנו לדמיין את ישראל העתידית, שבה כולנו, יהודים וערבים, חיים בכבוד פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו כשישראל תהיה דמוקרטיה גם פלסטינים יחיו בכבוד מייסם ג'לג'ולי מזמינה אותנו לדמיין את ישראל העתידית, שבה כולנו, יהודים וערבים, חיים בכבוד שתפו: מייסם ג'לג'ולי 15 במאי 2023 כשישראל תהיה דמוקרטיה גם פלסטינים יחיו בכבוד מייסם ג'לג'ולי 00:00 / 01:04 תקופה קשה עוברת על כולנו. לא שהיה קל בעבר, אבל היום יותר מתמיד רווחת תחושת מועקה בשל חוסר ודאות לגבי העתיד. בלבם של רבבות אזרחים מודאגים שיוצאים להפגין ברחובות עוד לא אבדה התקווה שביכולתם לשנות. זה לא המצב כשמדובר בנו, הפלסטינים אזרחי המדינה. רבים מאיתנו כבר איבדו את התקווה מזמן, ונדמה לי שלרבים כבר קשה אפילו לחלום או לדמיין עתיד יותר טוב. פלסטינים רבים בישראל עסוקים רק בהשרדות: להביא פרנסה הביתה ולקוות שלא להיפגע מירי תועה בדרך אל העבודה או ממנה. אבל אני מסרבת להיכנע לייאוש. למרות המציאות הקשה, אני מרשה לעצמי לחלום ולדמיין עתיד אחר. עתיד שבו כולנו, ערבים ויהודים, חיים בכבוד. המחאה ברחובות מהווה שיעור אזרחות מזורז לכל החברה הישראלית ובכך היא פתחה חלון הזדמנויות נדיר. אני חולמת שהיא תביא למסקנה המתבקשת - שבלי שותפות, שילוב והכלה של כל מי שחי בארץ הזו, ובעיקר בלי לסיים את הכיבוש, לא תהיה פה דמוקרטיה. אני חולמת שיבוא יום והילדים שלי יהיו שווים לכל ילדה יהודיה ולכל ילד יהודי. חוסר השוויון בישראל נראה בכל מקום בחייהם של פלסטינים, גם אם ליהודים הוא שקוף. הילדים שלי מפחדים לדבר בשפתם ברכבת או באוטובוס, ובכל מפגש עם שוטר או חייל, אני משותקת מפחד מהגורל האכזר שעלול לחכות להם אם לא יימצאו חן בעיניו. חייהם של צעירים ערבים רבים מידי - כמו מוחמד אלעסיבי או אייאד אלחלאק - נגמרים בקלות בלתי נסבלת בגלל שוטר או חייל שדמיין שהוא תחת איום. אחת הדרכים הראשיות לקדם שוויון בין יהודים לפלסטינים, מתחיל בחינוך ילדינו. אני חולמת שכל ילדה ערביה וכל ילד ערבי ייהנו ממערכת חינוך שתקדם אותם ושלא תשאיר אותם מאחור. בכך גם ערבים וערביות בישראל יזכו להזדמנויות תעסוקה ראויות, ולאפשרות לפתח את עצמם, את כשרונותיהם ורצונותיהם. הילדים של היום הם העתיד שלנו. המשורר והמנהיג הדגול תופיק זיאד ז״ל אמר, وأعطي نصف عمري للذي يجعل طفلًا باكيًا يضحك! אקריב חצי מהחיים שלי על מנת לגרום לילד בוכה לצחוק. במציאות שלנו היום, הרבה ילדים בוכים: ילדים שחיילים נכנסים לבתים שלהם בלילות ומטילים עליהם פחד ואימה, ילדים שלא מצליחים להגיע לבתי הספר כי הם גרים ביישובים לא מוכרים, ילדים שחיים בלי חשמל ומים זורמים, והמוני ילדים שישנים רעבים. האם אי פעם חשבתם על חייו של ילד שאיבד את אביו או אימו בגלל הפשיעה שמשתוללת ברחובות? המדינה גוזלת מילדים רבים מדי את שמחת החיים. אני חולמת שכולנו נפעל יחד להחזיר להם את החיוך. אני בוחנת עכשיו בעיניים ביקורתיות את החלומות שלי, והאמת היא שהם מאוד מעציבים אותי. החלומות שלי כל כך בסיסיים ובכל מדינה מתוקנת הם אמורים להיות מובנים מאליהם. אני אמורה לחלום חלומות יותר גדולים: שהבת שלי תהיה שופטת בבית המשפט העליון - ולא כערביית מחמד! שילדים יהודים וערבים ילמדו יחדיו בבתי-ספר רב-תרבותיים; שמחנכות ערביות יהיו מנהלות בבתי ספר יהודיים; שתהיה ראשת ממשלה ערבייה בישראל; שיהיו גבולות פתוחים עם המדינות השכנות. אך לעת עתה אני רוצה להיתלות בחלומות הקטנים ואמשיך לקוות שבעוד 20 שנה אוכל לשחרר את החלומות הגדולים הכלואים בראשי. השאלה המתבקשת היא מה אפשר לעשות עכשיו כדי להגשים את החלומות האלה. הפתגם הערבי אומר, يد واحدة لا تصفق! יד אחד לא תמחא כפיים, צריך שתי ידיים כדי לקיים פעולה כל כך בסיסית. אם היד האחת היא אנחנו, הפלסטינים אזרחי המדינה אז היד השנייה היא היהודים אזרחי המדינה. על מנת לחולל את השינוי ולהחזיר את התקווה, המאבק חייב להיות משותף, ולא רק מתוך סולידריות. המאבק מוכרח להכיר בשותפות הגורל ובעתיד המשותף; הוא מוכרח להכיר בעוולות העבר ולשאוף לתיקונם, וכן להבטיח שלא לגרום לעוד עוולות. אנחנו לא שבטים בארץ הזו. החלוקה לשבטים מקבעת את ההפרדה ואת חוסר השיתוף שבינינו. אבל אנחנו נוכיח שאפשר אחרת, שהידיים אמנם שונות, אבל הן יכולות לשתף פעולה ולמחוא כפיים. فعلى هذه الارض ما يستحق الحياة - על האדמה הזו יש משהו ששווה לחיות בשבילו (מחמוד דרויש). ואני אומרת שהמשהו הזה הוא הילדים של כולנו. מייסם ג'לג'ולי דמיינה את ישראל 2030 במסגרת פרויקט "תמונת ניצחון". עריכה: תום אלפיה. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 8 פרק מספר מייסם ג'לג'ולי מייסם ג'לג'ולי היא יו"רית שותפה של עמותת סיכוי-אופוק ויו"רית נעמ"ת במרחב המשולש הדרומי. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

ארנון פלג מראיין את העיתונאית סימונה ווינגלאס מעיתון הטיימס אוף איזראל על תעשיית האופציות הבינאריות הישראלית. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו כסף קל: אופציות בינאריות (עם סימונה ווינגלאס) ארנון פלג מראיין את העיתונאית סימונה ווינגלאס מעיתון הטיימס אוף איזראל על תעשיית האופציות הבינאריות הישראלית. שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 31 באוגוסט 2023 כסף קל: אופציות בינאריות (עם סימונה ווינגלאס) קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ארנון פלג מראיין את העיתונאית סימונה ווינגלאס מעיתון הטיימס אוף איזראל על תעשיית האופציות הבינאריות הישראלית. להאזנה לסדרה המלאה הצטרפו כמנויים: www.rosamedia.org/subscribe הפודקאסט הוא חלק ממערך התקשורת רוזה מדיה. البودكاست هو جزء من منظومة الإعلام روزا ميديا. www.rosamedia.org עקבו אחרינו בוואטסאפ تابعونا على الواتساب: chat.whatsapp.com/DfJ6GrtPbBXLpPeHJQdbgE להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 562 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

אסף יקיר וארנון פלג בקריאה מודרכת במצעי המפלגות השונות לקראת הבחירות לכנסת. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו החלפת מצעים אסף יקיר וארנון פלג בקריאה מודרכת במצעי המפלגות השונות לקראת הבחירות לכנסת. שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 3 ביולי 2026 החלפת מצעים קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 אסף יקיר וארנון פלג בקריאה מודרכת במצעי המפלגות השונות לקראת הבחירות לכנסת. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 837 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 228- מאחורי החומות ما خلف الأسوار שתפו: 20 במאי 2021 228- מאחורי החומות ما خلف الأسوار קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 228 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למי קראתם נימבי? למי קראתם נימבי? נשים חרדיות בונות כוח מלמטה נשים חרדיות בונות כוח מלמטה מה עוד יש לנו לאבד? מה עוד יש לנו לאבד? הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר