במקום להשקיע יותר בנהגי אוטובוס ובמשתמשי התחבורה הציבורית, מירי רגב מתכננת להביא ולנצל עובדים זרים פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם מירי רגב, למה חסרים נהגי אוטובוס? במקום להשקיע יותר בנהגי אוטובוס ובמשתמשי התחבורה הציבורית, מירי רגב מתכננת להביא ולנצל עובדים זרים שתפו: ענת אילון 2 בנובמבר 2025 מירי רגב, למה חסרים נהגי אוטובוס? ענת אילון 00:00 / 01:04 קרדיט: ננסי אנדרסון, שאטרסטוק התחבורה הציבורית בישראל תמיד הייתה היא חלק בלתי נפרד מחיי. בתוך ערים וביניהן. באוטובוסים וברכבות. כל שבוע יוצא לי לחוות את העולם הנפלא של מגוון שירותי התחבורה הציבורית בישראל. לכן, כשקראתי שבישראל חסרים 5,000 נהגי אוטובוס, לא הייתי מופתעת. לפני כשבוע וחצי, פורסם בוויינט כי בהרמת כוסית של איגוד נהגי האוטובוס, שרת התחבורה מירי רגב הכריזה על מחסור כבד בנהגי אוטובוס, ועל "אתגר גדול בגיוס נהגים חדשים". כחלק מהניסיון לגייס נהגים השיק משרד התחבורה מתווה לגיוס נהגים חדשים הכולל תקופת הכשרה בתשלום - דבר שנשמע בסיסי ביותר - בנוסף לתחנות ריענון חדשות, לחצני מצוקה וקמפיין תקשורתי להעלאת מעמדו של הנהג בחברה. שינויים מבורכים, אבל בהחלט לא כאלה שמשנים מהותית את התנאים שיוצרים מצוקת נהגים. ומה אם גיוס הנהגים החדשים לא יצלח? קל - אפשר להביא עובדים זרים במקומם. הרעיון של רגב להכניס אלפי עובדים זרים לישראל כבר מתקדם , ובקרוב ידון בוועדה לענייני עובדים זרים בכנסת. העסקת עובדים זרים היא לא רק פלסטר על גדם מדמם; מדובר בפרקטיקה בעייתית מאד לכשעצמה. עובדים זרים מגיעים לרוב ממדינות עניות בהרבה מישראל, והמשכורות הנמוכות שיקבלו כאן גבוהות ביחס למה שיקבלו במדינות המוצא. לכן, הם יסכימו לעבוד בתנאי עבודה גרועים יותר. אי ידיעת השפה והמקום מקשה עליהם לעמוד על זכויותיהם או להתאגד. כך נפגעים למעשה גם העובדים הזרים, הקלים לניצול, וגם העובדים הישראלים, שבמקום לשפר את תנאיהם, מוצאים אנשים שיסכימו לעבוד במקומם בתנאים גרועים. נסיעה באוטובוס בישראל היא חוויה מפוקפקת לעתים קרובות. אי אפשר לדעת אם האוטובוס שלך באמת יגיע, ואם הוא יגיע, האם יהיה לך בו מקום; האם הוא יעצור בתחנה שבה את עולה, ובתחנה שבה את מבקשת לרדת. המחירים הולכים ועולים והשירות נשאר אותו דבר. לחוויה המפוקפקת יש מרכיבים נוספים. נהגי אוטובוס עלולים להיות מאוד לא נעימים ותקיפים בסיטואציה בה את, כנוסעת, נאלצת לסמוך עליהם לחלוטין כדי להגיע ממקום למקום. מצד שני, נוסעים מרשים לעצמם להתייחס לנהגים בצורה מבזה, כשבשנה האחרונה ראינו שורה של תקריות אלימות של נוסעים כלפי נהגי אוטובוס. אמנם, ברור שכבוד בין בני אדם הוא עניין בסיסי - כמו שנוסעים לא אמורים להתייחס לנהגים באלימות, נהגי אוטובוס לא אמורים לצעוק על נוסעות. ובכל זאת, אם מסתכלים רגע על הנתונים והתנאים, אין שום דבר מפתיע בהתנהגות הקשה של חלק מהנהגים. בישראל יש 60,000 אנשים עם רישיון לנהיגה באוטובוס שלא מוכנים בשום פנים ואופן לחזור לענף, ואותם הנתונים מבהירים בדיוק את הסיבה למצב הזה. תנאי ההעסקה של נהגי האוטובוס נקבעו בהסכם העסקה שנחתם בכנסת בשנת 2017, לפני כמעט עשור, ולא עודכן מאז. חברות האוטובוסים מחויבות להסכם ההעסקה ומשם התנאים בכל חברה מעט שונים. "דן תחבורה ציבורית", למשל, היא חברת התחבורה הציבורית הגדולה ביותר בגוש דן, האיזור המאוכלס והצפוף ביותר בארץ. מהם תנאי ההעסקה באחת מהחברות המפעילות תחבורה ציבורית הגדולות בישראל? באתר של דן לא כתוב במדויק מה אורך המשמרת של נהג אוטובוס; יש פרטים על הפסקות או על תוספת שכר לשעות נוספות - אבל אורך המשמרת הממוצע הוא בגדר נעלם. יש סיבה שבדן מעדיפים להשמיט את הנתון הזה. לפי החוק אורך משמרת של נהג אוטובוס יכול להגיע ל-12 שעות, כלומר, 12 שעות על הכביש, בהסעת המונים. התשלום השעתי בדן תחבורה ציבורית הוא 50 שקלים לשעה. נכון, זה מעל שכר המינימום - אבל כשהחיים בישראל כל כך יקרים והעבודה כנהג אוטובוס כל כך קשה, לא פלא שאף אחד לא רוצה להיות נהג אוטובוס. הפתרון לא מסובך, הוא רק דורש שינוי בסדרי העדיפויות של הממשלה ושל משרד התחבורה. לנהגים מגיעים תנאים טובים, משכורות גבוהות, משמרות סבירות. לנו, האזרחים, מגיע לחיות במדינה שדואגת לנו. דואגת לנו לשירותי בריאות ורווחה, לחיים בביטחון, וגם לתחבורה ציבורית שאפשר לסמוך עליה. בשביל זה צריך להחליט על השקעה אמיתית בתחבורה ציבורית, שתבוא לידי ביטוי גם במשכורות ובתנאים של הנהגים, וגם במה שאנחנו, הנוסעים, נקבל. תחנות אוטובוס מוצלות, נתיבי תחבורה ציבורית, הוספת קווים, תחבורה ציבורית בשבת ועוד. המצב הנוכחי הוא אבסורד - אנחנו משלמים יותר, הנהגים מקבלים את אותם תנאים, התחבורה הציבורית נשארת לא אמינה - ובמקום לשפר את המצב, מירי רגב רוצה להעסיק עובדים זרים. מגיע לנו טוב יותר מזה. ענת אילון היא פעילה חברתית ומארגנת קהילתית של מעגל באר שבע והסביבה בעומדים ביחד עריכה: מעין גלילי ענת אילון 122 פרק מספר ענת אילון היא פעילה חברתית ומארגנת קהילתית של מעגל באר שבע והסביבה בעומדים ביחד למנויים בלבד למה ואיך נעצרתי מעצר פוליטי למנויים בלבד הסכינים הארוכות של המשטר נשלפו למנויים בלבד כן, שלום למנויים בלבד נאום הניצחון המלא של זוהראן ממדאני הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

מאיר שבתי הוא חסיד ברסלב, חבר בבני אברהם, חבר בעומדים ביחד בירושלים, מתנדב בנוכחות מגינה בבקעת הירדן דרך מסתכלים לכיבוש בעינים, גֵר בירושלים מאיר שבתי מאיר שבתי הוא חסיד ברסלב, חבר בבני אברהם - קבוצת פעילים דתית, חרדית ומסורתית נגד הכיבוש ובעיקר בחברון, חבר בעומדים ביחד בירושלים, מתנדב בנוכחות מגינה בבקעת הירדן דרך מסתכלים לכיבוש בעינים, גֵר בירושלים מאיר שבתי הוא חסיד ברסלב, חבר בבני אברהם - קבוצת פעילים דתית, חרדית ומסורתית נגד הכיבוש ובעיקר בחברון, חבר בעומדים ביחד בירושלים, מתנדב בנוכחות מגינה בבקעת הירדן דרך מסתכלים לכיבוש בעינים, גֵר בירושלים

האזינו ושמעו את הסיפור על האיש הירוק שהציל את הפלנטה לגמרי לבדו. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם האיש הירוק שתפו: קריאת השכמה 7 בספטמבר 2022 האיש הירוק קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 448 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

ד"ר שולה מולא וד"ר שני פייס מתארות איך מפגש אנושי הוא חלק קריטי בשינוי המציאות בישראל פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם לצאת מהבור שלך ד"ר שולה מולא וד"ר שני פייס מתארות איך מפגש אנושי הוא חלק קריטי בשינוי המציאות בישראל שתפו: שולה מולא שני פייס 19 ביוני 2023 לצאת מהבור שלך שני פייס 00:00 / 01:04 אבי רוזן כשנפגשנו לא היינו "אישה שחורה, עולה מאתיופיה, בוגרת אולפנה של הציונות הדתית" מול "אשכנזייה, צברית, חילונית תל אביבית". היינו במרחב שונה, חלק מצוות ישראלי-פלסטיני שקידם שותפות בין קבוצות. לדרך הזאת יצאנו ממקומות שונים ואנחנו צועדות בה מול לחץ אדיר של יחסי הכוחות שמופעלים עלינו. אבל כל צעד בדרך הזאת, המשותפת, מטעין אותנו בכוחות שאין לנו בנפרד ומלמד אותנו שוב ושוב שלא נגיע לשום יעד באף דרך אחרת. אנחנו נוהגות להשתמש בדימוי של האקטיביסטית הפלסטינית נבילה אספניולי שתיארה את המציאות כשדה זרוע בורות: כל קבוצה - ובעיקר כל קבוצה מודרת - שקועה בבור משלה, פעמים רבות ללא מודעות לבורות של אחרים ולמנגנונים המייצרים את הבורות כולם. רק חיבור בין הבורות יחלץ כל קבוצה וקבוצה מהבור. אבל לפני הכול, אדם צריך לראות שהוא שקוע בבור ולזהות את הבורות האחרים. חינוך רע עושה הכול כדי להסתיר את יחסי הכוח ואת מנגנוני ההפרד ומשול שמפעילים אלה המחזיקים בכוח. אלה אותם מנגנונים שיוצרים את הבורות ומונעים את האפשרות להתוודע לכל הבורות שסביב הבור שלנו. חינוך ראוי פוקח עיניים, משנה את הסיפור - מנפרד למשותף - וחשוב יותר, מעלה את כל הקבוצות אל השדה הפתוח. אז שולה, מה הסיפור שאת מביאה מהבור שלך? אני אקטיביסטית מאז 1994, כשהייתי סטודנטית שנה א' לתואר ראשון באוניברסיטה העברית, דור ראשון באקדמיה. במשך חודשים הסתובבתי בבניין האוניברסיטה הגדול אבודה. בכל הפסקה הייתי יושבת בדשא לבד. באחת ההפסקות מצאתי עיתון מיום קודם ובו מודעה שמשכה את תשומת לבי. המודעה תיארה כנס על אי שוויון בחינוך. נכתב כי שר החינוך דאז, זבולון המר, ישתתף בכנס. בּוּם! רעיון מעולה צץ לי בראש. "אני חייבת לבוא לכנס הזה", החלטתי. התקשרתי למארגנת, הצגתי את עצמי ואמרתי שיש לי סיפור רלוונטי לכנס. ביקשתי שתיתן לי לדבר חמש דקות. היא אמרה שהכול סגור ואין אפשרות להוסיף דוברים. לא הסכמתי לקבל את תשובתה. אמרתי לה: תקשיבי לסיפור שלי וסיפרתי לה את סיפורו של אחי, שהופנה בלי שום תהליך ואבחון ראוי לחינוך מיוחד. שליחת ילד לחינוך לא מתאים במקום לעזור לו להתגבר על קשייו האמיתיים זו אפליה, אי שוויון, וזה מה שרציתי להגיד לשר החינוך. למעשה, באותו כנס, מלבד לספר את הסיפור של אחי, סיפרתי להם כל מה שלמדתי עד שהוצאתי את אחי ממערכת החינוך המיוחד. למדתי שממש לא הגיוני שבכיתה של עשרה תלמידים של החינוך המיוחד שישה יהיו ממוצא אתיופי. הבנתי את הבעיה עוד לפני שקראתי מאמר אחד על גזענות ועוני. את הנאום שלי סיימתי באמירה שאני לא רוצה לכעוס, אני רוצה להפוך את הכעס שלי לפעולה שתעזור לקהילה שלי. הנאום הזה היה הרגע שבו אמרתי לציבור וגם לעצמי שאני הולכת להיות אקטיביסטית. איפה הסיפור הזה פוגש אותך, שני? גדלתי בפתח תקווה במשפחה ממעמד בינוני נמוך. העבודה של אימא שלי בחינוך הייתה מקור ההכנסה היציב העיקרי בבית וגם מקור גדול לגאווה. אימא שלי הגיעה לארץ עם אחיה בלבד בגיל 14, הייתה גם היא דור ראשון להשכלה והפכה לגננת מוערכת בעיר. האחים שלי ואני גדלנו על רקע חששות כלכליים תמידיים אבל גם בתוך יציבות רבה שהקנו הורים אוהבים, מערכת חינוך טובה למדי וחינמית וקהילת חברים ומשפחה מורחבת. גדלתי על סיפורים של אנטישמיות וצורך בהסתרת הזהות היהודית בארגנטינה ועל "הסוף הטוב" של הגעה למדינת היהודים, אל הביטחון והחופש. ואז, בגיל 14, נסעתי מטעם בית הספר לסיור בכפר קאסם. פגשתי שכנים שחיו במציאות שונה כל כך משלי. הביוב זרם ברחובות, בית הספר היה ישן ומוזנח ועל גגות הבתים היו דוודים לאיסוף מים. הבנתי ברגע, ממראה העיניים ותחושות הלב, שהשכנים שלי מכפר קאסם חיים את אותה מציאות קשה שאימא שלי ברחה בגללה מהצד השני של העולם. המפגש הזה גרם לי להעריך מחדש את מה שהיה לי מובן מאליו והפך אותי לאקטיביסטית. הסיפורים שלנו הם סיפורים של התעוררות. מפגש בין שתי נקודות מבט הנטועות בתוך הקשרים חברתיים, תרבותיים ואתניים שונים לפעולה משותפת לשינוי מציאות מסמל בשבילנו את המהפכה שנדרשת כדי למוטט את פירמידת הסטטוסים - החברתיים והכלכליים. למנגנון יש אינטרס לטפח את פירמידת הסטטוסים ואת הבורות המופרדים. ובית הספר, כחלק ממנגנון הכוח, מרדים את האנשים במקום לפקוח להם את העיניים, מקדם אמיתות שקריות שהחברה תמיד היררכית ומרובדת, ושחלוקת המשאבים היא תמיד משחק סכום אפס. במציאות הנוכחית כל מפגש בין קבוצות שיש להן לקבוצות שאין להן הוא מפגש לא שוויוני. מפגש אמיתי תובע מסע לבנייה מחדש של יחסי הכוח, לנכונות לוותר על פריבילגיות ולהתחלק במשאבים. תפקידו של החינוך ללמד אותנו שיש די רווחה לכולם. השמיכה לא הייתה קצרה אלמלא קבוצה קטנה בעלת כוח הייתה מושכת יותר מדי לצד שלה. יש די משאבים לתת חינוך שווה לכולם. די שטח לבנות בתים לכולם. די כסף לחגוג את כל התרבויות. למפגש כזה יש כוח לחשוף את מה שלא רוצים שנראה, כדי שנחפור ביחד את המחילות שיוציאו אותנו אל האור. מפגש אותנטי מוביל להבנה שאין סכום אפס - יש סכום 99%-1% - ולמאבק לשינוי המשוואה - דרך פגישה. ד"ר שני פייס היא חברת מערכת מגזין רוזה ומנהלת שותפה בתוכנית לימוד משותף של מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית. ד"ר שולה מולא היא אשת חינוך ואקטיביסטית, מייסדת שותפה ופעילה ב"אמהות על המשמר" - התארגנות אמהות למאבק באלימות משטית כלפי בני נוער וצעירים אתיופים. עריכה: סתו גרסטל שני פייס 14 פרק מספר ד"ר שני פייס היא חברת מערכת מגזין רוזה ומנהלת שותפה בתוכנית לימוד משותף של מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית למנויים בלבד למה ואיך נעצרתי מעצר פוליטי למנויים בלבד הסכינים הארוכות של המשטר נשלפו למנויים בלבד כן, שלום למנויים בלבד נאום הניצחון המלא של זוהראן ממדאני הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

ענת אילון היא פעילה חברתית ומארגנת קהילתית של מעגל באר שבע והסביבה בעומדים ביחד ענת אילון פרק: 127 | 17.11.25 | עבור משטרת ישראל קריאה לשלום היא הסתה נעצרתי ונחקרתי בחשד להסתה בעקבות ריסוס גרפיטי נגד הכיבוש. משטרת ישראל עוצרת פעילים פוליטיים ומשתיקה כל התנגדות לממשלה פרק: 122 | 2.11.25 | מירי רגב, למה חסרים נהגי אוטובוס? במקום להשקיע יותר בנהגי אוטובוס ובמשתמשי התחבורה הציבורית, מירי רגב מתכננת להביא ולנצל עובדים זרים פרק: 108 | 10.9.25 | בכירי חמאס חוסלו בקטאר, את המחיר נשלם כולנו שיתוף הפעולה בין הממשלה לתקשורת מסיט את תשומת הלב מעסקה לחיסול שרק יביא עוד אלימות ומוות.

מה הסוד של גלנט שסוחף את הציבור לצאת להפגין עבורו? ארנון ואסף סוקרים את פועלו של האיש. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם שר המלחמה שתפו: קריאת השכמה 2 בדצמבר 2024 שר המלחמה קריאת השכמה 00:00 / 01:04 מה הסוד של גלנט שסוחף את הציבור לצאת להפגין עבורו? ארנון ואסף סוקרים את פועלו של האיש. קריאת השכמה 680 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

אסף יקיר וארנון פלג תוהים למה המדינה לא מספרת לנו יותר כלום, ואיך זה קשור להפרטת הדואר? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם מודיעין חסר שתפו: קריאת השכמה 10 במאי 2024 מודיעין חסר קריאת השכמה 00:00 / 01:04 אסף יקיר וארנון פלג תוהים למה המדינה לא מספרת לנו יותר כלום, ואיך זה קשור להפרטת הדואר? קריאת השכמה 623 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

איך הפך ערוץ 14 למפלצת תקשורת ומה זה חושף על התקשורת הממוסדת? עם מעין גלילי ושיר נחמקין פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם עכשיו 14 שתפו: קריאת השכמה 31 באוקטובר 2024 עכשיו 14 קריאת השכמה 00:00 / 01:04 איך הפך ערוץ 14 למפלצת תקשורת ומה זה חושף על התקשורת הממוסדת? עם מעין גלילי ושיר נחמקין קריאת השכמה 671 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

מנהלת ארצית שותפה של תנועת עומדים ביחד. רולא דאוד מנהלת ארצית שותפה של תנועת עומדים ביחד פרק: 9 | 18.5.23 | יום אחרי הכיבוש? בתקופות של הסלמה והרג קשה לדמיין מציאות אחרת. אלון-לי ורולא מתעקשים שחייבים לדמיין שלום

למה מלחמת חרבות ברזל היא כישלון צבאי - ומבחינת מי היא הצלחה פוליטית? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם מיטוט החמאס איננו אחת ממטרות המלחמה בעזה כיצד מלחמת ההתנחלויות והממסד הביטחוני הפכה לכישלון צבאי מוחלט והצלחה פוליטית איומה שתפו: גיא לרון 2 במאי 2024 מיטוט החמאס איננו אחת ממטרות המלחמה בעזה גיא לרון 00:00 / 01:04 אם שופטים את המבצע הצבאי ברצועת עזה על פי המטרות שהממשלה הציגה לציבור, הרי ברור שהוא כישלון מוחלט. לאחר שישה חודשי לחימה, צה"ל לא עמד במשימתו העיקרית: חיסול שליטת החמאס בעזה. ההערכות הן כי עד כה צה"ל הוציא מכלל פעולה שליש מהכוח הלוחם של חמאס ופוצץ כעשרים אחוז מהמנהרות של הארגון. זו פגיעה קשה אך לא אנושה והחמאס עודנו מתפקד. לא זו בלבד אלא שהוא מצליח להשתלט על תאי שטח שצה"ל יוצא מהם, וגם לירות מאותם שטחים טילים על יישובי העוטף. יתר על כן, גם המטרה הנוספת שהוגדרה למבצע – השבת החטופים – לא הושגה. הרוב המוחלט של החטופים שהשתחררו עד כה יצאו לחופשי כתוצאה מעסקה שבה הוחלפו תמורת אסירים פלסטיניים. לעומת זאת, רק שלושה חטופים שוחררו כתוצאה מפעולה צבאית. גרוע מכך, שלושה חטופים נורו למוות על ידי כוחות צה"ל ועוד מספר לא ידוע של חטופים נהרגו כתוצאה מההפצצות חסרות האבחנה של צה"ל (מהדברים שהחמאס הורה לחטוף הרש גולדברג להגיד בסרטון ששוחרר לאחרונה, מסתבר שהחמאס מעריך ששבעים חטופים מתו בדרך זו). הקבינט שקיבל את ההחלטה לצאת למלחמה, כלל שני רמטכ"לים בדימוס, אלוף לשעבר, וראש ממשלה שאישר וניהל מבצעים צבאיים רבים. יתר על כן, הרמטכ"ל דחף ולחץ על הקבינט לאשר את התמרון הקרקעי ברצועה. האנשים הללו ידעו היטב מה המבצע שהם מאשרים יכול ולא יכול להשיג. הוכחה לכך, ניתן היה למצוא בראיון שנתן גדי אייזנקוט לאילנה דיין . הגנרל המנוסה הסביר היטב לעיתונאית הוותיקה מדוע למבצע אין סיכוי לשחרר חטופים: הם אינם מוחזקים על פני הקרקע באובייקט מבודד כמו מטוס או אוטובוס, הוא אמר, אלא מוסתרים במנהרות שאליהם כוחות צה"ל יתקשו להגיע. קל להסיק, אם כך, שמטרות המבצע כפי שהוצגו לציבור נועדו לגייס עבורו תמיכה ציבורית אבל לא היו המטרות האמיתיות שהדרג המדיני ביקש להשיג. מה היו, אם כן, המטרות האמיתיות של המבצע? המטרה האמיתית הראשונה של המבצע – והיא יקרה לקואליציה הנוכחית – היא הגנה על ההתנחלויות בגדה המערבית . הנהגת המתנחלים זוכה ליצוג במשרדי מפתח בממשלה הנוכחית: האוצר, הביטחון, וביטחון הפנים. ההפיכה המשפטית שהקואליציה קידמה נועדה גם לפתוח את הדלת למהלך של סיפוח חד צדדי של הגדה ללא מתן זכויות אזרח לפלסטינים החיים בה ובדרך זו להבטיח את זכויות הקניין של המתנחלים על הבתים שברשותם. בעשור וחצי שקדם למתקפת החמאס, נתניהו עשה כל שביכולתו כדי לשכנע את הציבור בישראל כי לכיבוש אין מחיר. ישראל, טען נתניהו, יכולה להפוך למעצמה טכנולוגית ולקשור קשרים עם מדינות ברחבי העולם הערבי למרות התרחבות מפעל ההתנחלות בגדה המערבית. המפתח לכך, הסביר ראש הממשלה, הוא שמירת הפיצול בין הגדה המערבית לעזה , כתוצאה מכך שכל אחד משני האזורים האלו נשלט על ידי ארגונים פלסטינים יריבים ומתחרים. נתניהו ככל הנראה גם חשב שנוצר לחמאס אינטרס להפוך למשתף פעולה של הקולוניאליזם היהודי בגדה כתוצאה מהכסף שהוא מקבל מנסיכות הגז קטאר. מתקפת החמאס ב-7 באוקטובר מוטטה את כל ההנחות הללו. החמאס השתמש בכסף מקטאר לבנות מכונת מלחמה משוכללת והפך את נתניהו למושא של לעג וקלס בישראל ומחוצה לה. לו ישראל הייתה מסתפקת בתגובה מוגבלת למתקפה, מתמקדת בשיקום גדר הביטחון ובעיסקת חטופים, לציבור היה זמן לדון בקריסה של "דוקטרינת ביבי" ולדרוש את הפלת הממשלה. על ידי ההחלטה לפתוח במבצע קנתה הממשלה זמן יקר ודחתה את הדיון הציבורי בשאלת המחיר של ההתנחלות בגדה המערבית. המשך המלחמה והסירוב המעשי של הממשלה לסיימה, ממשיכים לשרת מטרה זו. על ידי דחיית עסקת חטופים נוספת, מסירה הממשלה מעל סדר היום את הדיון בשאלת "היום שאחרי," כלומר ההסדר המדיני שנועד להבטיח שקט לאורך הגבולות בדרכי שלום וזאת מאחר והממשלה חוששת כי הסדר כזה יחייב פינוי של חלק מההתנחלויות. יתר על כן, הממשלה לא רק פועלת על מנת להגן על ההתנחלויות, אלא גם שוקדת על הרחבתו של פרויקט זה על ידי פעילות שנועדה למוטט את היציבות בגדה. כך למשל, הממשלה מסרבת לאפשר לפועלים מהגדה לחזור לעבודה בתחומי ישראל והיא מנסה לפגוע בתקציב הרש"פ על ידי סירוב להעביר כספים המגיעים לה על פי הסכמי פריז. כך נוצר מחנק כלכלי בגדה ויכולת הרשות הפלסטינית לשלם לשוטרים של הרש"פ, נפגעת. פעילות של מיליציות המתנחלים המיועדת לפגיעה ברכוש של פלסטינים וגירושם המשיכו גם אחרי ה-7 באוקטובר. תוך כדי התמשכות הלחימה הממשלה פועלת לקדם את המטרה האמיתית השניה של המלחמה, והיא ההפיכה המשטרית . זו מכוונת לא רק לצמצום המרחב הדמוקרטי אלא להפרטה מלאה של כל השירותים הממשלתיים. הממשלה פועלת להמרתם בשיטת השוק והסתמכות על אתנן מגזרי. אלו מהלכים משלימים, למעשה. צמצום חופש הביטוי והזכות להפגין הם כלי לחניקת המחאה על קריסתה של מדינת הרווחה. מי שעמלים במיוחד על קידום מטרות אלו הם שרי הציונות הדתית. וכך למשל, השר לביטחון פנים, יכול להמשיך במלאכת המינויים בצמרת המשטרה ולהפוך אותה למיליציה מפלגתית. כמו כן, איתמר בן גביר מפריט את הביטחון הלאומי על ידי חלוקה של עשרות אלפי כלי נשק לאזרחים. כך המשטרה מאבדת את מעמדה ככלי להבטחת הסדר ושמירת הביטחון לטובת שורה של מיליציות מקומיות. הביטחון האישי הופך למשימה של האזרח הבודד ולא של המדינה. במקביל, שר האוצר יכול לחלק כסף למגזרים המקורבים לממשלה, החרדים והמתנחלים. כל זאת קורה בזמן ששירותי הבריאות, החינוך, והתחבורה הולכים ומתמוטטים מהחנק התקציבי שאותו שר אוצר כופה. כך ההצטרפות למגזר המתנחלי או החרדי הפכת לחלופה היחידה לקבלת שירותי חינוך ובריאות, לאחר קריסתן של מערכות החינוך והבריאות ששייכות לכלל הציבור. המטרה השלישית האמיתית של המבצע הינה ניסוי כלים של הצבא המשולב בניסיון לשקם את המוניטין שלו. האשמה של הממסד הצבאי רחבה אף יותר מהכישלון המהדהד ביום הלחימה של ה-7 באוקטובר. לא היה ארגון שהפנים את "דוקטרינת ביבי" כמו הצבא. הצבא לא רק אבטח את ההתנחלויות אלא יצר שורה של הסדרים בירוקרטיים וטכנולוגיים שהפכו את הכיבוש וההתנחלות לפרויקטים בעלות נמוכה. הצבא זיהה את חוסר הנחת של הבורגנות המשכילה ממשימת השיטור בגדה ולכן העביר את המשימה לאוכלוסיות מעוטות הכנסה ששירתו במסגרות כמו חטיבת כפיר וגדוד נצח יהודה. בני ובנות הבורגנות המשכילה השתלבו ביחידות טכנולוגיות שנועדו לאפשר לנהל את הסכסוך גם עם כמות נמוכה יחסית של כוח אדם. אלו זכו לשרת ביחידות שהבטיחו להם תעסוקה רווחית בעתיד ועל הדרך פתרו את בעיית "השמיכה הקצרה" של צה"ל. בזכות זה, צה"ל יכול היה להעביר את עיקר כוחות היבשה למשימות אבטחה בגדה המערבית ולהשאיר כמות מזערית של כוחות לאורך הגבולות הצפוניים והדרומיים. הצבא שכנע את עצמו כי היכולות המודיעיניות של 8200 והטכנולוגיות הרובוטיות שנפרשו לאורך הגבול הדרומי יבטיחו כי הצבא לא יופתע, ואם יופתע, יוכל לתת מענה מידי. עד כדי כך קנה הצבא את "דוקטרינת ביבי" שהקצינים הבכירים בחיל המודיעין סירבו להבין את האותות הברורים שסימנו מתקפת פתע קרבה. גם כשדרגי השטח במערך המודיעין – כמו התצפיתניות או אנשי הקבע ב-8200 – הביאו הוכחות משכנעות לכך, אטמו הקולונלים במסדרונות אגף המודיעין את אוזניהם. התקפת הפתע של החמאס ב-7 לאוקטובר הציגה גם את ההנהגה הצבאית ככלי ריק. על מנת להתמודד עם הפחד וההלם בציבור הישראלי, הצבא נאחז בתמרון המשוריין בעזה כפתרון מיידי למכה התדמיתית שספג ב-7 באוקטובר. מאז 2006, השקיע המטכ"ל , שמונהג כדרך קבע על ידי קצינים מחיילות היבשה, ביכולות הטכנולוגיות שיאפשרו לשפר את הביצועים העלובים שהפגינו כוחות היבשה במלחמת לבנון השניה. מלחמת חרבות ברזל נתנה בידי גנרלים אלו את ההזדמנות לבדוק האם ההשקעה נשאה פרי ולבחון אותה במבחן העליון של שדה הקרב. משהבינו אותם גנרלים שהמבצע הקרקעי לא יביא לתבוסת החמאס, נולדה המטרה הרביעית האמיתית של המבצע: משימת הנקמה . אף שידעו שהדבר ייצור לישראל בעיה קשה עם מערכת המשפט הבין-לאומית, האלופים במטכ"ל והאוגדונרים בשטח התירו לחיילים בחזית להעלות סרטונים ותמונות שישביעו את תאוות הנקם של הציבור וישכיחו את העובדה שהמבצע לא יצליח למוטט את ארגון החמאס. כך הפך המבצע הקרקעי בעזה לכישלון צבאי והצלחה פוליטית. בחסותו משקמים הצבא והקואליציה את מעמדם הציבורי ומקדמים את האינטרסים המוסדיים שלהם. האגואיזם הפוליטי שלהם מתבטא בכך שהם מוכנים להתעלם מהבעיות הקשות שנולדו כתוצאה מכך: הפיכת ישראל למצורעת, מלחמת נצח ברצועה שהפכה למוגדישו, קשיים כלכליים ופילוג פנימי הולך ומחריף. פניהם של השרים והגנרלים למלחמת נצח. ואחריהם – המבול. עריכה: תום אלפיה גיא לרון 33 פרק מספר מרצה וחוקר במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים. למנויים בלבד למה ואיך נעצרתי מעצר פוליטי למנויים בלבד הסכינים הארוכות של המשטר נשלפו למנויים בלבד כן, שלום למנויים בלבד נאום הניצחון המלא של זוהראן ממדאני הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

ארנון ואסף על ההסכמים הקואליציוניים שזה עתה נחתמו פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם ארבע שנים טובות? שתפו: קריאת השכמה 6 בינואר 2023 ארבע שנים טובות? קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ארנון ואסף על ההסכמים הקואליציוניים שזה עתה נחתמו קריאת השכמה 492 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

מעין ואסף שואלים כמה ההתלהבות מנשיא ארצות הברית מוצדקת, ומה בדיוק הוא עשה מאז שנבחר. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם ביידן כוכב עליון שתפו: קריאת השכמה 17 בדצמבר 2021 ביידן כוכב עליון קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! קריאת השכמה 335 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. למנויים בלבד המלחמה המלוכלכת עושה עלייה למנויים בלבד מה עושים אחרי שמנצחים? למנויים בלבד למנויים בלבד איך הגיע בלייר למשול בעזה? הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו