חיפוש באתר

עולות על מטאטא למסע בתולדות המכשפות הקוויריות - מימי הביניים ליקום המורחב של מארוול (וכל מה שבאמצע) פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון מה אפשר ללמוד היום ממחאת הנשים ב-2018? מה אפשר ללמוד היום ממחאת הנשים ב-2018? בין עבודת מין למאבק אנטי קולוניאלי בין עבודת מין למאבק אנטי קולוניאלי קולות מהעיר העתיקה ביום ירושלים קולות מהעיר העתיקה ביום ירושלים הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו פרק בונוס 21: מכשפות (ספיישל האלווין) שתפו: תולדות המיניות PREMIUM 31 באוקטובר 2024 פרק בונוס 21: מכשפות (ספיישל האלווין) תולדות המיניות PREMIUM 00:00 / 01:04 פרק ספיישל לליל כל הקדושים - המכשפה כאייקון קווירי. נדבר על מכשפות כייצוג של פאניקה מוסרית וכייצוג של אאוטסיידריות גאה, על מכשפים בנים ועל מכשפות שמעל למגדר, על פמיניזם וקאמפ וכישופים ליציאה מהארון, ועל האובססיה של הניינטיז עם מכשפות. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 38.1 פרק מספר תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון מה אפשר ללמוד היום ממחאת הנשים ב-2018? מה אפשר ללמוד היום ממחאת הנשים ב-2018? בין עבודת מין למאבק אנטי קולוניאלי בין עבודת מין למאבק אנטי קולוניאלי קולות מהעיר העתיקה ביום ירושלים קולות מהעיר העתיקה ביום ירושלים

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון מה אפשר ללמוד היום ממחאת הנשים ב-2018? מה אפשר ללמוד היום ממחאת הנשים ב-2018? בין עבודת מין למאבק אנטי קולוניאלי בין עבודת מין למאבק אנטי קולוניאלי קולות מהעיר העתיקה ביום ירושלים קולות מהעיר העתיקה ביום ירושלים הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 162- שיברון شفرون שתפו: 13 בינואר 2021 162- שיברון شفرون קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 162 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון מה אפשר ללמוד היום ממחאת הנשים ב-2018? מה אפשר ללמוד היום ממחאת הנשים ב-2018? בין עבודת מין למאבק אנטי קולוניאלי בין עבודת מין למאבק אנטי קולוניאלי קולות מהעיר העתיקה ביום ירושלים קולות מהעיר העתיקה ביום ירושלים

הזעזוע והזעם ממניעת טיפול רפואי ממפגין בהבימה מוצדקים, אבל הפרקטיקות האלה נמצאות בשימוש כלפי פלסטיניים כבר שנים וזליגתן לתוך ישראל היתה רק עניין של זמן. שורש הבעיה הוא הכיבוש. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון מה אפשר ללמוד היום ממחאת הנשים ב-2018? מה אפשר ללמוד היום ממחאת הנשים ב-2018? בין עבודת מין למאבק אנטי קולוניאלי בין עבודת מין למאבק אנטי קולוניאלי קולות מהעיר העתיקה ביום ירושלים קולות מהעיר העתיקה ביום ירושלים הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מהשטחים להבימה - מניעת טיפול רפואי חוצה את הקו הירוק הזעזוע והזעם ממניעת טיפול רפואי ממפגין בהבימה מוצדקים, אבל הפרקטיקות האלה נמצאות בשימוש כלפי פלסטיניים כבר שנים וזליגתן לתוך ישראל היתה רק עניין של זמן. שורש הבעיה הוא הכיבוש. שתפו: שירז אנגרט 10 באפריל 2026 מהשטחים להבימה - מניעת טיפול רפואי חוצה את הקו הירוק שירז אנגרט 00:00 / 01:04 מקום ההתמוטטות של פריד בחניון הבימה. קרדיט: נטע ספורן ההפגנה נגד המלחמה, שנערכה במוצ"ש האחרון בכיכר הבימה, הגיעה לכותרות בעיקר בעקבות התנהלות המשטרה. מסירוב לאשר את קיום ההפגנה, דרך פיזורה בכוח תוך ביצוע מעצרים אלימים, ועד לסיכון חיי העצורים בהשארתם מחוץ למקלט בזמן אזעקה – המגמה ברורה: הכרזת מלחמה על מתנגדי השלטון ודיכוי המאבק באלימות. בתוך כל זאת, אירוע אחד עורר תדהמה וזעם בקרב רבים: אשר פריד, מפגין ותיק, לקה בליבו ונזקק להחייאה במהלך ההפגנה. מעדויות של רופאים שחשו להגיש עזרה, עולה כי שוטר הרחיק מהאזור בכוח רופא שהגיע לסייע במאמץ להצלת חיים, ומנע ממנו להעניק לאשר אדרנלין שהיה דרוש לו נואשות. אשר פונה לבסוף לבית החולים במצב קשה. מניעת טיפול רפואי היא פשע מתועב, והזעזוע והזעם במקרה הזה מוצדקים לחלוטין. אך אם אנו שואפים לשנות את המערכת הרקובה מהיסוד, אנחנו חייבים לזכור שכמו פרקטיקות אלימות רבות שהשלטון וזרועותיו נוקטים, הפרקטיקה של מניעת טיפול רפואי קיימת ומיושמת כבר שנים רבות בגדה המערבית. היא גובה חיי אדם באופן קבוע, אך קורבנותיה הפלסטינים נותרים שקופים עבור רובו המוחלט של הציבור הישראלי. התופעה נרחבת כל כך, והדוגמאות שאציין כאן לא מתחילות אפילו לכסות את מימדיה. עוד בשנת 2002 פרסם ארגון "בצלם" דו"ח שהתייחס בין היתר למניעת טיפול רפואי מפלסטינים בגדה המערבית במהלך האינתיפאדה השנייה, באמצעות עיכוב אמבולנסים הנושאים חולים ופצועים במשך שעות ארוכות, עיכוב שעלה בחייהם. לפי ארגון " רופאים ללא גבולות ", בשנה הראשונה למלחמה שפרצה בשבעה באוקטובר, נרשמו 160 מקרים בהם צה"ל מנע מגורמי רפואה בשטח לגשת לנפגעים, ו-132 מקרים של עיכוב במתן טיפול רפואי. אחד המקרים הקשים ביותר שתועדו בתקופה האחרונה הוא סיפורו של ג'אדאללה בן ה-14, שנורה בנובמבר 2025 במחנה הפליטים אל-פארעה. ג'אדאללה תועד כשהוא שכוב על הארץ, פצוע קשה ומדמם במשך כ-45 דקות, כאשר חיילים מסתובבים סביבו, מתעלמים מסבלו, ומונעים ממנו סיוע רפואי עד שמת מפצעיו. מניעת טיפול רפואי בשטח היא מעשה חמור בפני עצמו, אך הוא רק היבט אחד ברצף פשעים בתחום הרפואה שתועדו עוד לפני תחילת המלחמה הנוכחית באוקטובר 2023, וביתר שאת במהלכה. פשעים אלה כוללים מניעת פינוי רפואי לחולים מעזה , הזנחה ומניעת טיפול רפואי מאסירים פלסטינים , ומתקפות בלתי פוסקות על מתקני וצוותי רפואה בעזה. מקרה מפורסם הוא טבח הפרמדיקים , בו נורו למוות ונקברו בקבר אחים 15 עובדי סיוע ורפואה, חלקם לאחר שנכפתו. הרחקת הרופא שהגיע לסייע לאשר פריד במוצ"ש האחרון מייצגת שפל חדש בהתנהלות משטרת ישראל כלפי אזרחיה היהודים, אך מקורותיה ברורים והכתובת הייתה על הקיר. כמו אלימות משטרתית כלפי קטינים וקשישים, שימוש בבואש וברימוני הלם, מעקבים של השב"כ ומעצרים בעקבות פוסטים ברשתות החברתיות, מניעת טיפול רפואי היא עוד חוליה בשרשרת העוולות שמזעזעות את הציבור רק כשהן מופעלות כלפי יהודים. האשמת "משטרת בן גביר" או "ממשלת הקיצונים" מפספסות את הנקודה: אין ספק שאנחנו נמצאים בתקופה של שפל, אך גם הקואליציה הנוכחית היא רק הסימפטום. שורש הבעיה היה ונשאר הכיבוש, ודבר לא ישתנה מבלי שניאבק בו. במשך שנים, מרבית הציבור הישראלי התרגל להתעלם מהמתרחש מעבר לקו הירוק. להתנהל כאילו מדובר בנושא שאינו רלוונטי לפוליטיקה פנים-ישראלית ולדקלם את המשפט השחוק על "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון", בזמן שאותה דמוקרטיה מונעת זכויות אדם בסיסיות ממיליוני אנשים שתחת שליטתה. בישראל, הפלסטינים שבעזה ובגדה הוצבו מחוץ לתחום האנושיות. חייהם ומותם כמעט ולא מגיעים לחדשות, וגם באותם מקרים נדירים, הם כמעט ולא מעוררים עניין. כאשר פרקטיקות אנטי-דמוקרטיות, אלימות ואכזריות מוצדקות שוב ושוב בנימוק בטחוני, היה זה רק עניין של זמן עד שנגיע לרגע בו מפגינים בתל-אביב מותקפים באלימות בשם "שיקולים ביטחוניים", וטיפול רפואי נמנע מאחד מהם – בדיוק כפי שנמנע מאין ספור פלסטינים לפניו. אי אפשר לתחזק מערכת שמפירה זכויות אדם באופן שיטתי, ולצפות שהנורמות המקובלות בה לא יזלגו לבסוף גם אל החברה הדמוקרטית כביכול, המתקיימת לצידה. ברגע שאלימות ופשעים מנורמלים ומוצדקים כלפי קבוצה מסוימת, הם ינורמלו לבסוף גם כלפי קבוצות נוספות. לאורך כל תקופת המחאות ההמוניות המתקיימות בישראל כבר למעלה משלוש שנים, חוזרת ועולה הטענה ש"שזה לא הזמן לדבר על הכיבוש". האמת היא שההפך הוא הנכון. מאבק באלימות שלטונית או במהלכים אנטי-דמוקרטיים, תוך התעלמות משורש הבעיה, רק מאפשר לאותן פרקטיקות להתקרב יותר ויותר לכל אזרח במדינה. מעבר לכך, ההתעלמות מהכיבוש מאפשרת לסבל שהפרקטיקות האלימות שלו מסיבות לאזרחים בעזה ובגדה המערבית להימשך. האלימות השלטונית שמונעת טיפול מציל חיים מאדם מבוגר מחוסר הכרה בתל-אביב לא הופיעה יש מאין, אלא נולדה מתוך המערכת שיורה בנער ומשאירה אותו לדמם למוות באל-פארעה. אם אנחנו שואפים לחיות בחברה שמכבדת זכויות אדם, ובראשן את הזכות הבסיסית ביותר לחיים, אנחנו חייבים קודם כל להיאבק נגד הכיבוש. שירז אנגרט היא ירושלמית, פעילה בפרי ג'רוזלם ובעומדים ביחד. כרגע סטודנטית ללימודי שלום וקונפליקטים באוסטריה. עריכה: ענת אילון להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 161 פרק מספר שירז אנגרט שירז אנגרט היא ירושלמית, פעילה בפרי ג'רוזלם ובעומדים ביחד. כרגע סטודנטית ללימודי שלום וקונפליקטים באוסטריה. היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון מה אפשר ללמוד היום ממחאת הנשים ב-2018? מה אפשר ללמוד היום ממחאת הנשים ב-2018? בין עבודת מין למאבק אנטי קולוניאלי בין עבודת מין למאבק אנטי קולוניאלי קולות מהעיר העתיקה ביום ירושלים קולות מהעיר העתיקה ביום ירושלים

מגזין רוזה הוא במה לתוכן סוציאליסטי ועממי, ומארח קולות לניתוח המציאות ושינוייה מערכת מגזין רוזה מגזין רוזה הוא במה לתוכן סוציאליסטי ועממי, ומארח קולות לניתוח המציאות ושינוייה הפודקאסטים של רוזה מדיה קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. ניהול וסכסוך PREMIUM סדרת פודקאסטים על המדיניות הבטחונית והכלכלית של ממשלות ישראל. כל עונה מספרת סיפור פוליטי רחב על אירוע מרכזי בהיסטוריית המדינה. תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. סגולה פודקאסט על מאחורי הקלעים של המקומות הקדושים בחבל הארץ המסובך הזה. רועי קלייטמן ודביר ורשבסקי ממובילי השמאל האמוני בשיחה על אמונה, פוליטיקה ומקומיות. بودكاست ليلكي يتناول هذا البودكاست قصص الشارع الفلسطيني في اسرائيل كما لم تسمعوها من قبل. عن الألم الأمل، الحب والنضال. לתוכן ישן יותר של מערכת מגזין רוזה

יובל אונגר וארנון פלג צפו בסרט 'הקול בראש 2' וחזרו עם מחשבות על חרדה בעידן הניאו-ליברלי. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון מה אפשר ללמוד היום ממחאת הנשים ב-2018? מה אפשר ללמוד היום ממחאת הנשים ב-2018? בין עבודת מין למאבק אנטי קולוניאלי בין עבודת מין למאבק אנטי קולוניאלי קולות מהעיר העתיקה ביום ירושלים קולות מהעיר העתיקה ביום ירושלים הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו לא הכל בראש שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 5 באוגוסט 2024 לא הכל בראש קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 647 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון מה אפשר ללמוד היום ממחאת הנשים ב-2018? מה אפשר ללמוד היום ממחאת הנשים ב-2018? בין עבודת מין למאבק אנטי קולוניאלי בין עבודת מין למאבק אנטי קולוניאלי קולות מהעיר העתיקה ביום ירושלים קולות מהעיר העתיקה ביום ירושלים

המורה טל ורדי מסביר: המורים נאבקו וזכו באוויר לנשימה, אבל האוצר זכה בהישגים שיוכלו לפגוע בעבודה המאורגנת בהמשך פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון מה אפשר ללמוד היום ממחאת הנשים ב-2018? מה אפשר ללמוד היום ממחאת הנשים ב-2018? בין עבודת מין למאבק אנטי קולוניאלי בין עבודת מין למאבק אנטי קולוניאלי קולות מהעיר העתיקה ביום ירושלים קולות מהעיר העתיקה ביום ירושלים הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו ההסכם החדש של המורים: הישג לטווח הקצר, מסוכן לטווח הארוך המורה טל ורדי מסביר: המורים נאבקו וזכו באוויר לנשימה, אבל האוצר זכה בהישגים שיוכלו לפגוע בעבודה המאורגנת בהמשך שתפו: טל ורדי 27 בספטמבר 2024 ההסכם החדש של המורים: הישג לטווח הקצר, מסוכן לטווח הארוך טל ורדי 00:00 / 01:04 אחרי יותר משנתיים וחצי ללא הסכם שכר, השבוע ארגון המורים, המייצג את מורי התיכונים, הגיע סוף סוף להסכמות ולחתימה על הסכם שכר חדש. המאבק המתמשך והעיקש שניהל ארגון המורים מול משרד האוצר, בהובלתו של רן ארז, הביא בסופו של דבר להצלחות רבות, שישפרו מיידית את שכר המורים ויתנו לציבור עובדי ההוראה קצת אוויר לנשימה. מצד שני, האוצר יצא עם ידו על העליונה בכמה סעיפים שעלולים להפוך למכשולים לטווח הארוך, ולהחליש את כוחה של העבודה המאורגנת. בהמשך, פגיעה בכוחם של איגודי העובדים של המורים יובילו בסבירות גבוהה לפגיעות הולכות וגדלות בשכר ובתנאים. נתחיל מהצדדים החיוביים: ההסכם מבטיח לנו המורים העלאות שכר מיידיות ומשמעותיות. נזכה למענק חד פעמי שנועד לפצות על שנת הלימודים הקודמת, שנפתחה עם הבטחה על הסכם שיכלול העלאות שכר ולבסוף לא יצא לפועל: כל מורה שעבד בשנת הלימודים תשפ"ד יקבל מענק של 9,600 ש"ח למשרה מלאה, שווה ערך להעלאה אחידה של 800 שקל לחודש לשכר. למרות שמדובר בהישג, חשוב לציין שהעברת המענק במרוכז ובאופן רטרואקטיבי היא הצלחה של האוצר בחסכון על חשבון המורים, כי אם הסכום היה נוסף לשכר המורים כבר בספטמבר הקודם, כפי שהובטח, היינו נהנים גם מההפרשות הסוציאליות בעבור המשכורת הזו, ורק בשביל החיסכון הזה היה שווה לאוצר למרוח עוד שנה של עיצומים. בנוסף, כבר מספטמבר הנוכחי כל המורים יקבלו העלאה אחידה בסכום של 1,200 ש"ח לשכר החודשי, ויחד עם עוד פעימות צנועות יותר בתחילתה של כל שנת לימודים עד ספטמבר 2027, שכרו של מורה ביומו הראשון בתיכון יחצה כבר בשנה הבאה את רף 10,000 השקלים, סכום נאה. מצד שני, בשנים הבאות שעד סוף ההסכם באוגוסט 2028 שכר המורים יעלה בכ-250 ש"ח בשנה, ובהתחשב בקצב האינפלציה והעלייה ביוקר המחייה בישראל, כנראה שבעוד שלוש שנים המורים שוב יחזרו להרגיש שהשכר שלהם לא עולה מספיק ביחס לכמה שנהיה יקר לחיות כאן. הצלחה נוספת של ההסכם החדש הוא שיפור במגוון של גמולי תפקיד שיזכו להגדלת אחוזי הגמול לו הם זכאים: רכזי תקשוב, חינוך חברתי, פדגוגיה, רכזי מקצוע, מורות חינוך מיוחד ויועצות חינוכיות – כולם יזכו להגדלה באחוז הגמול שהם זכאים לו. נוסף תפקיד 'רכז מיומנויות' שתפקידו להטמיע את תוכנית הבגרויות החדשה שיוצאת לפועל בשכבה י' השנה, ולמנהלי בתי הספר ינתנו גמולים גמישים אותם יוכלו להעניק לבעלי תפקידים שהם עצמם יגדירו, ולתגמל אותם בהתאם במאות שקלים בחודש. הצעד המבורך הזה יגדיל את האוטונומיה החינוכית של בתי הספר ויאפשר לכל תיכון לייצר בעלי תפקידים ביחס לצרכים של התלמידים בו: רכז אקלים וסביבה, אקטיביזם ודמוקרטיה, רכז מכינות ושנות שירות או כל יוזמה אחרת שתעלה. בנוסף, הוכנס סעיף המבטיח רצפת גמול שקלי למחנכים ולרכזי השכבות, שיבטיח שגמול על חינוך כיתה לא יפחת מ-1,000 שקלים בחודש, ו-1,100 לרכז שכבה. הסעיף הזה חשוב במיוחד כי הוא מיטיב עם המחנכים והמחנכות האמיצים שבחרו לחנך כיתה כבר בשנותיהם הראשונות במערכת, כאשר השכר שלהם, ממנו נגזר הגמול האחוזי על חינוך כיתה, עדיין נמוך. הישגי האוצר וסכנותיהם הסעיפים הללו וכמה נוספים מבטיחים אוויר לנשימה לציבור המורים, שיזכו להעלאות שכר משמעותיות באופן מיידי, ובמיוחד לנו - למורים הצעירים במערכת שעבורנו העלאה אחידה משמעותה שדרוג גדול יותר ביחס לשכר הנוכחי. אך לצד כל ההצלחות האלו, שרובן משמעותיות בעיקר לטווח הקצר, בהסכם יש לא מעט מחירים שיהיה עלינו לשלם. הסעיף המשמעותי ביותר, לפחות לדעתי, הוא שינוי מבנה העבודה. אמנם שבוע העבודה יקוצר מ-40 ל-38 שעות, אך מאחורי המספרים היפים ישנה מציאות עגומה. ראשית, הקיצוץ בשעות העבודה יבוא על חשבון השעות הפרטניות – שעות המוקדשות להוראה מתגברת של קבוצות תלמידים קטנות. השעות הללו, שקוצצו בחצי במסגרת ההסכם, אמורות לאפשר למורים לקחת לשיעורי תגבור את התלמידים החלשים יותר – לימודית וכלכלית - שמתקשים לעמוד בקצב של שאר הכיתה. משמעות הקיצוץ הזה תהיה פגיעה משמעותית בשוויון בין התלמידים בבתי הספר, כשהתלמידים שממילא מאחור מבחינה לימודית, ולעיתים גם לא יכולים כלכלית לממן לעצמם שיעורי עזר פרטיים, ידחקו עוד אחורה, בזמן שהיתר ימשיכו לרוץ קדימה. לזה מתווספת גזרה נוספת - הוספת שעה פרונטאלית אחת למשרות המורים. מעכשיו יידרש מאיתנו ללמד 25 שעות כיתתיות בכל שבוע, כ-65% מזמן העבודה. מדובר בפתרון קל שהיה חשוב מאוד לשר החינוך, מכיוון שהוא יקל במעט על המחסור במורים באופן מיידי. לטווח הארוך, הדבר שווה ערך למריחת אלוורה על שבר בגולגולת, והצעד הזה יביא להגדלת הנטישה של מורים שהתייאשו מהריצה הבלתי נגמרת בין כיתות ותלמידים. גם העובדה שלא הוגדלו בהתאם שעות השהייה המוקדשות להכנת שיעורים, מעידה שרוב מה שיקרה הוא לא קיצור שבוע העבודה, אלא הגדלת שעות הרפאים שהמורים עובדים בהן על אף שאינם משולמים בעבורן. לפי ההסכם החדש, למורה יהיו 9 דקות להכין כל שיעור, כולל לבדוק את שיעורי הבית, העבודות והמבחנים שניתנו בכיתה, וברור שהזמן הזה הוא לא ריאלי ושחלק גדול מהמורים ימשיכו לעבוד הרבה מעבר לאותן 9 דקות. ליבת המאבק בין המורים לאוצר, לפחות לפי הדיווחים בתקשורת, הייתה סוגיית החוזים האישיים. חוזים אישיים אמנם לא יהיו, אבל 'עמיתי הוראה' כן. השינוי בסמנטיקה אמנם חשוב, אבל בפועל מדובר בעוד מאותו הדבר, וכאן ארגון המורים נשבר. החל משנה הבאה יועסקו בכל תיכון עד 6% עמיתי הוראה במקצועות שמשרד החינוך יגדיר. עמיתי ההוראה יהיו מי שאינם בעלי הכשרה בהוראה, אשר יועסקו לפרק זמן מוגבל ויהיו מנותקים מההסכמים הקיבוציים של הארגון. אמנם, נקבע כי מדובר בפיילוט בן ארבע שנים שבסופו יתקיים דיון נוסף על המנגנון, ויידרש מעקב צמוד לראות כיצד המנגנון הזה מנוצל ואיך הוא בנוי. בכל זאת, העסקה של מורים, או 'עמיתי הוראה', מחוץ להסכמים הקיבוציים, משמעותה שהם אינם מוגנים בכמות השעות הפרונטאליות שהם ידרשו ללמד, ואולי אף יבקשו מהם לחנך כיתה מבלי לתגמל אותם בהתאם, מה שרק יוסיף לעומס ולקושי שלהם ויגביר את התסכול. מה שבטוח – לתלמידים ולמערכת החינוך זה לא יעזור, ועל זה גם משרד החינוך מסכים. אז למה האוצר התעקש על הסעיף הזה? פשוט מאוד - כדי להחליש את הכוח של ארגון המורים ולשבור את הסולידריות בין עובדי ההוראה שמלמדים זה לצד זה בבתי הספר. הנקודה האחרונה שבה ארגון המורים נשבר היא סוגיית התשלום על ימי השביתה. סמוטריץ' איים לאורך הדרך כי לא יאפשר להחזיר את ימי השביתה ולא ישלם עליהם כחלק מההסכם, מה שהוביל ללחץ וזעם בקרב המורים והארגון. נראה שבסופו של יום, המורים הפסידו פה. מתוך 7 ימי ההשבתה נקבל תשלום על 5 ימי לימודים שיוחזרו בחופשות חנוכה ופסח, ושני הימים הנותרים ינוכו מהשכר. ההפסד הזה הוא לא רק עניין כלכלי, אלא מכה לארגוני עובדים נוספים שישאפו להיאבק על שיפור שכרם בהמשך הדרך, ופגיעה בכוחה של העבודה המאורגנת בישראל. אמנם ההסכם החדש אינו מביא בשורה מהפכנית שתציל את מערכת החינוך המורעבת, אבל הוא גם לא היה אמור להיות כזה. הוא נותן אוויר לנשימה לאלו שכבר בחרו להיכנס אליה, במיוחד בשנים האחרונות, ורוצים להמשיך להתקדם, להשתפר ולקחת על עצמם תפקידים. כדי להעניק למערכת החינוך את השינוי העמוק שהיא כל כך צריכה לא די בהסכם שכר, ואולי הגיע הזמן שארגון המורים יאבק גם על נושאים כמו צמצום כמות התלמידים בכיתה, שיפוץ ובניית מוסדות חדשים, שינוי בדרכי ההערכה וההוראה, חיזוק מעמדם של המורים בציבור הישראלי ועוד. השאלה המרכזית היא האם בעוד ארבע שנים, כשניכנס שוב ללופ של עיצומים, שביתות, איומים ובסוף גם הסכם – האם האצבע הציבורית והתקשורתית תופנה כרגיל אל המורים והארגון, והאם שוב יבטיחו לנו שרק עוד קצת הפרטה של המערכת והכל יסתדר? או שהאצבע המאשימה תופנה למקור הבעיה – משרד האוצר והמדיניות הניאו-ליברלית והקמצנית שלו, שרואה למול עיניה רק את צמצום ההוצאה הממשלתית והחלשת ארגוני העובדים. וזה המאבק החשוב באמת, והוא לא רק של ארגון המורים – אלא של כולנו. טל ורדי בן 28 מחיפה, מחנך ומורה לאזרחות עריכה: מעין גלילי להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 54 פרק מספר טל ורדי טל ורדי בן 28 מחיפה, מחנך ומורה לאזרחות היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון מה אפשר ללמוד היום ממחאת הנשים ב-2018? מה אפשר ללמוד היום ממחאת הנשים ב-2018? בין עבודת מין למאבק אנטי קולוניאלי בין עבודת מין למאבק אנטי קולוניאלי קולות מהעיר העתיקה ביום ירושלים קולות מהעיר העתיקה ביום ירושלים

אסף בונדי הוא סוציולוג. חוקר יחסי עבודה וכלכלה פוליטית. ספרו האחרון, ״הלקסיקון של הברוטליות״ (2025. עם אדם רז), פורסם בהוצאת פרדס. אסף בונדי הפודקאסטים של רוזה מדיה קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. ניהול וסכסוך PREMIUM סדרת פודקאסטים על המדיניות הבטחונית והכלכלית של ממשלות ישראל. כל עונה מספרת סיפור פוליטי רחב על אירוע מרכזי בהיסטוריית המדינה. תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. סגולה פודקאסט על מאחורי הקלעים של המקומות הקדושים בחבל הארץ המסובך הזה. רועי קלייטמן ודביר ורשבסקי ממובילי השמאל האמוני בשיחה על אמונה, פוליטיקה ומקומיות. بودكاست ليلكي يتناول هذا البودكاست قصص الشارع الفلسطيني في اسرائيل كما لم تسمعوها من قبل. عن الألم الأمل، الحب والنضال. לתוכן ישן יותר של אסף בונדי

מבצע עלות השחר נגמר, הנזקים והטראומה נשארו. דיברנו עם אחמד אבו-ארתימה מעזה ואבי דבוש משדרות על מחירה הנוראי של הלחימה, ועל הדרך האחרת להשגת שקט ושגשוג באיזור. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון מה אפשר ללמוד היום ממחאת הנשים ב-2018? מה אפשר ללמוד היום ממחאת הנשים ב-2018? בין עבודת מין למאבק אנטי קולוניאלי בין עבודת מין למאבק אנטי קולוניאלי קולות מהעיר העתיקה ביום ירושלים קולות מהעיר העתיקה ביום ירושלים הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו אחרי עלות השחר שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 9 באוגוסט 2022 אחרי עלות השחר קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 436 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון מה אפשר ללמוד היום ממחאת הנשים ב-2018? מה אפשר ללמוד היום ממחאת הנשים ב-2018? בין עבודת מין למאבק אנטי קולוניאלי בין עבודת מין למאבק אנטי קולוניאלי קולות מהעיר העתיקה ביום ירושלים קולות מהעיר העתיקה ביום ירושלים

מבררים למה טראמפ חוזר, גלנט הולך, והמלחמה לעולם נמשכת. אסף יקיר וארנון פלג על פרשות השבוע "המשמעותיות" פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון מה אפשר ללמוד היום ממחאת הנשים ב-2018? מה אפשר ללמוד היום ממחאת הנשים ב-2018? בין עבודת מין למאבק אנטי קולוניאלי בין עבודת מין למאבק אנטי קולוניאלי קולות מהעיר העתיקה ביום ירושלים קולות מהעיר העתיקה ביום ירושלים הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מי הזיז את הפרשה הביטחונית החמורה שלי? שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 7 בנובמבר 2024 מי הזיז את הפרשה הביטחונית החמורה שלי? קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 מנסים להבין למה דונלד טראמפ חוזר, יואב גלנט הולך, והמלחמה לעולם נמשכת. אסף יקיר וארנון פלג צוללים לתוך הפרשות הביטחוניות "המשמעותיות" שהסעירו את המדינה השבוע להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 673 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון מה אפשר ללמוד היום ממחאת הנשים ב-2018? מה אפשר ללמוד היום ממחאת הנשים ב-2018? בין עבודת מין למאבק אנטי קולוניאלי בין עבודת מין למאבק אנטי קולוניאלי קולות מהעיר העתיקה ביום ירושלים קולות מהעיר העתיקה ביום ירושלים

אסף יקיר וארנון פלג מגלים שבעצם כולם בעד לסיים את המלחמה כדי לחזור להתעסק בהפיכה המשטרית. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון מה אפשר ללמוד היום ממחאת הנשים ב-2018? מה אפשר ללמוד היום ממחאת הנשים ב-2018? בין עבודת מין למאבק אנטי קולוניאלי בין עבודת מין למאבק אנטי קולוניאלי קולות מהעיר העתיקה ביום ירושלים קולות מהעיר העתיקה ביום ירושלים הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו זורעים חול שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 21 ביוני 2024 זורעים חול קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 אסף יקיר וארנון פלג מגלים שבעצם כולם בעד לסיים את המלחמה כדי לחזור להתעסק בהפיכה המשטרית. לרכישת כרטיסים למופע הלייב: ירושלים- 27.6, הגג של המוסללה, יפו 97. https://www.rosamedia.org/event-details/dayafterjerusalem חיפה- 3.7, הסירופ, פלי"ם 2. https://www.eventer.co.il/slhj7 להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 634 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון מה אפשר ללמוד היום ממחאת הנשים ב-2018? מה אפשר ללמוד היום ממחאת הנשים ב-2018? בין עבודת מין למאבק אנטי קולוניאלי בין עבודת מין למאבק אנטי קולוניאלי קולות מהעיר העתיקה ביום ירושלים קולות מהעיר העתיקה ביום ירושלים

עובדים ומרוויחים פחות, משלמים יותר, והסיבות לאופטימיות: על השנה הקשה של העובדים בישראל, עם ראומה שלזינגר מ"כוח לעובדים" פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון מה אפשר ללמוד היום ממחאת הנשים ב-2018? מה אפשר ללמוד היום ממחאת הנשים ב-2018? בין עבודת מין למאבק אנטי קולוניאלי בין עבודת מין למאבק אנטי קולוניאלי קולות מהעיר העתיקה ביום ירושלים קולות מהעיר העתיקה ביום ירושלים הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו חג הפועלים בצל המלחמה - ראיון מיוחד עובדים ומרוויחים פחות, משלמים יותר, והסיבות לאופטימיות: על השנה הקשה של העובדים בישראל, עם ראומה שלזינגר מ"כוח לעובדים" שתפו: שני פייס 2 במאי 2025 חג הפועלים בצל המלחמה - ראיון מיוחד שני פייס 00:00 / 01:04 "אחד במאי הוא הזדמנות לעצור ולהסתכל על מגמות השנה החולפת. ברור שאנחנו בתוך המלחמה, אבל אנחנו גם שרויים עמוק במשבר הכלכלי של המלחמה. כבר תקופה ארוכה שמצב העובדים והעובדות גרוע יותר. מחירים עלו, בחלק מהמקומות העבודה פחתה והמצוקה הכלכלית נוכחת מאוד. אנשים מרגישים את הפגיעה הכלכלית, את הקושי לסגור את החודש". ראומה שלזינגר מארגנת עובדות ועובדים ב"כוח לעובדים" במשך עשור. בתפקידה הנוכחי היא ראש מטה מרכז, אחראית על ההתארגנויות ועל קליטת התארגנויות חדשות באזור. את המגמות הקשות בשוק העבודה היא חווה באופן ישיר בשני הוועדים הגדולים שהיא מלווה, ועד עובדי התרבות של חולון וועד העובדים הקהילתיים והשירותים החברתיים בתל אביב-יפו. בחולון כמות העבודה פחתה. הציבור צורך פחות תרבות בתקופת המלחמה. עובדים המועסקים באופן שעתי וארעי, שמשכורתם תלויה בכך שיזמינו אותם למשמרות, נפגעים במיוחד. לדבריה של שלזינגר, מאז תחילת המלחמה "אנשים מרגישים את הפגיעה הכלכלית, את הקושי לסגור את החודש. עובדים מאוד מודעים לכל שקל שחסר להם. אם יש טעות במשכורת ולא קיבלתי את הכסף בזמן, מהר מאוד פונים אלינו, שואלים על השי לחג, מתי נכנסות התוספות. יש חשש גדול מאוד. היו גם קיצוצי מלחמה. האוצר הגיע להסכמות עם ההסתדרות על קיצוצים במגזר הציבורי וגם בכל העובדים בשירותים החברתיים שתחת הממונה על השכר באוצר. הם ממש חווים בחודש קיצוץ של 3.3% בשכר, הורדה של יום ההבראה. עובדים מרגישים את זה, אנחנו מרגישות את זה". איך המלחמה משפיעה על מאבקי עובדים? שלזינגר: "קשה להיאבק על שכר ותנאים. כל מה שהוא לא המלחמה והחטופים, אפילו לציבור העובדים קשה לעסוק בו. יש חשש גדול לשבות. שביתה בזמן מלחמה לא תיתפס טוב ציבורית, וגם העובדים עצמם עסוקים במאבקים גדולים וחשובים יותר. לכעוס על פגיעה בשכר, לדרוש תוספות, מקבל פרופורציות מול דרישות להחזרת החטופים או מול חברים וקרובים שנפגעו. אז חודשים ארוכים לא היתה פניות למאבקים. ובכלל קשה יותר לדבר על יחסי כוחות במקומות העבודה, גם בקרב העובדים. "המלחמה והלחץ הכלכלי יוצרים לחץ על העובדים לקחת מה שנותנים מתוך תחושת הישרדות. אם הצלחנו להשיג משהו, חייבים לסגור עסקה. מהצד של המעסיקים, יש מי שמשתמשים במשבר כתירוץ לפגיעה בעובדים בהבנה שקשה יותר לדרוש תוספות שכר". הפגיעה בזכויות עובדים בישראל החלה לפני המלחמה. אתם מזהים המשכיות במדיניות להחלשת עובדים? "גם בזמן המלחמה, המערכות ממשיכות לפעול. המערכת הפוליטית והממונה על השכר באוצר ממשיכים באותן פרקטיקות ששוחקות את השירותים החברתיים, אותם שירותים שמאפשרים לנו לחיות כאן. "בזמן שהמשברים מתרבים, גם בצל המלחמה וגם בגלל משבר האקלים, המדינה שוחקת את השירותים החברתיים – אנשים שמטפלים בקשישים, בנוער בסיכון, בבריאות הנפש. במדינה קוראים לזה "רכש חברתי" והשירות מופעל לא ישירות על ידי המדינה אלא על ידי עמותות וחברות באמצעות מכרזים. לכאורה מייצרים "תחרות בין המפעילים", "חדשנות", "גיוון". בפועל, המדינה מרחיקה את האחריות שלה מהעובדים, השירות מדורדר לגמרי, המנגנון לא עובד. "לדוגמה, בזמן שריפה צריך לפנות את המעונות לקשישים ולנוער חוסה, צריך שיהיו אנשי מקצוע שיכילו את האירוע. צריך שיהיו עו"סיות ומדריכות טיפוליות. צריך שהמרכז הקהילתי ייפתח ויאפשר לאנשים להתפנות למקום בטוח. צריך רכזות חברתיות, צריך אנשי אחזקה ותפעול. אבל התקנים לא מאוישים, יש קושי לגייס ולשמר עובדים. השכר שהמדינה קובעת במכרזים כל כך נמוך ולא מתעדכן, שהיכולת לגייס עובדים פוחתת. "ניקח לדוגמה מוסדות שאנחנו עובדים איתם, לטיפול בתחום בריאות הנפש ולנוער בסיכון. המדינה מתקשרת עם עמותות ומדי כמה שנים מוציאה מכרז להחליף את העמותות כדי לעודד תחרות. זה מייצר חוסר ודאות מוחלטת עבור העובדים, מספק תמריצים לא לשמור עובדים עם ותק כיוון שהמדינה לא משפה את העלויות. אז רואים שחיקה של העובדים. עובדים שנשארים נמצאים שם מתוך שליחות עצומה, קורסים תחת העומס. "מול משבר האקלים, אנחנו צריכים את המרחבים המקומיים, הקהילתיים, ספריות. מקומות מוגנים, ממוזגים, שמאפשרים לקהילה להיפגש, לזהות מקרים של מצוקה וחוסר. העובדות במקומות האלה, במקום להיות מתוגמלות יותר, היחס שהן מקבלות מוביל לכך שזה שירות שהולך ונעלם. פחות ופחות שמים עליו דגש". מול המהלכים הפוליטיים של הממשלה, גם במהלך ההפיכה המשטרית וביתר שאת מול הפקרת החטופים, הייתה ציפייה במחנה הדמוקרטי שארגוני העובדים, בעיקר ההסתדרות, ישביתו את המשק. איך כוח עובדים הגיבה לציפייה הזו? "המלחמה בהחלט העלתה את שאלת השביתה הפוליטית: למה ההסתדרות לא משביתה את המשק, למה אנחנו לא שובתים נגד המלחמה או נגד הממשלה. הייתה הרבה התעסקות בזה. מה גבולות השיח בתוך הוועדים שלנו, על מה אפשר לדבר ומה עלול לפרק את האיגוד בתוך מציאות של קיטוב. היו דברים שנמנענו מהם ותחושת הצנזורה העצמית הייתה קשה. "חייבים להסתכל על ההקשר. לאורך השנים נשחקה ונמנעה כמעט לחלוטין היכולת של איגודי העובדים לשבות על דברים שאינם נוגעים ישירות לתנאי העסקה במקום העבודה. בתי הדין לעבודה מגבילים את האפשרות לשבות שביתות סולידריות, לדוגמה למען העלאת שכר המינימום כסוגיה כללית או למען מאבקים של איגודים אחרים. בתי הדין לא יאשרו את זה, עובדים שישבתו יהיו חשופים. לכן קשה מאוד לעבור מהמקום שהשביתה היא אך ורק על תנאים במקום עבודה יחיד לשביתה פוליטית. קשה לדמיין את זה אפילו. האתגר שלנו כארגון דמוקרטי הוא להתמודד עם השאלות הקשות האלה. קודם כל לנהל את השיח בתוך הנהגות הוועדים שמקבלות החלטות, במעגלים מתרחבים. לדבר ולפעול בהקשרים הרחבים יותר: איך ולמה זכויות עובדים נפגעות, למי יש אינטרס, יחסי כוח לא רק בין העובד למנהל ובעל העסק אלא גם בין העובדת לרגולטור ולממשלה ששולחת את הרגולטור. זו הייתה שנה מאתגרת בהקשר הזה. העסיק אותנו מאוד עד כמה אנחנו מצליחים להיכנס לשיח הזה בלי לפרק את השותפות". שלזינגר היא גם חברת הנהגה בעיר סגולה, תנועת תושבים דמוקרטית המיוצגת בעיריית תל אביב-יפו. "הפגיעה בעובדים וההשלכות שלה על רווחת הציבור רלוונטיים מאוד לתל אביב", היא אומרת. "העובדים של העיר לא מצליחים לגור בעיר. לא רק השכר שלהם נשחק אלא גם היכולת שלהם לשכור דירה. בלי פתרונות כמו דיור ציבורי שהופכים את העיר למקום לכולם, גם לעובדים, גם לנותני השירות, נראה איך אין שירותים בעיר נעלמים לאורך זמן". את יכולה להסביר את הקשר בין המאבקים? "לדוגמה, אם לעובדות חינוך אין יכולת לגור ליד מקום העבודה, אם התחבורה הציבורית לא מספיק טובה, העיר פקוקה, אז לא תהיה מי שתפעיל את הצהרון, והצהרון לא ייפתח. להורים לא יהיו מסגרות. לכן מאבקי החינוך, הדיור והעובדים, הכול קשור. "גם עובדי הספריות, המרכזים הקהילתיים, עובדים שהם המגע של הציבור עם השירות הקהילתי. התחלופה והשחיקה בקרבם עלתה. יש יותר צורך בשירות, יותר אנשים נזקקים לשירותים בזמן מלחמה: מרכז הנוער הוא גם המקלט, העובדות צריכות לפתוח את המקלט, לטפל בנוער חרד ותחת סטרס. כשהן מגיעות לדרוש יציבות כלכלית או תוספות שכר, אם פתאום יש יום של טילים ואת לא מצליחה להגיע לעבודה כי יש סגירה של המרכזים בהוראת ההנהלה, עובדות ועובדים שעתיים לא מקבלים שכר. אז הם עצמם פגיעים. התחושה היא שזה רק מתרחק. מצד אחד יש עלייה בהיקף העבודה ובלחץ ומצד שני תחושה של חוסר ביטחון תעסוקתי קשה ועומס רב. קשה לקלוט עובדים, מדריכי נוער עושים משמרות כפולות, עובדים בסופי שבוע, נשחקים יותר מהר, עוזבים יותר מהר, זה מעגל שמזין את עצמו. איגוד חזק והסכם קיבוצי טוב לעובדי הקהילה והרווחה בעיר הם קריטיים לשיפור השירות. היו גם סיבות לאופטימיות השנה? "בשנה שלפני המלחמה, במסגרת ההפיכה המשטרית, פורום קוהלת יזם יוזמות חקיקה לפגיעה בעבודה המאורגנת. להגביל את היכולת שלנו לגבות דמי חבר ודמי טיפול, שהם המשאבים של ארגוני העובדים, או לחייב גישור במקום שביתה ולהגביל את זכות השביתה בשירותים חיוניים, מה שמהר מאוד היה מגיע לעוד ועוד סקטורים. לשמחתנו, כרגע יוזמות החקיקה האלה לא מקודמות, אם כי אנחנו עוד עלולים לראות אותם חוזרים. "היו גם מאבקים מוצלחים. מורי היל"ה ניהלו שביתת ציונים ארוכה מאוד שהובילה לחתימה על הסכמים. אנחנו בהסכם חשוב מאוד בהשכלה גבוהה. הסכמים של הסדרת תנאים ושכר של מרצים במכללות הציבוריות. "במוסדות התרבות בחולון, כולם שמעו על ה מאבק נגד סגירת מוזאון הקומיקס והצמצומים במוסדות התרבות שהיו שם. אבל כמה חודשים קודם חתמנו על הסכמים לשיפור השכר של העובדים. והיו עוד הסכמים גם מחוץ ל'כוח לעובדים', למשל של הפסיכולוגים בשירות הציבורי ועוד. היה מאבק ברמה הארצית נגד חוק הספריות ונבלם הניסיון לקיצוץ בתקציב הספריות. וגם, אחד הדברים החשובים שקרו הוא יציאה של פרסומים חשובים לעבודה שלנו. למשל, הספר של ניצן תנעמי " עבודה מארגנת" על העבודה שלנו ב'כוח לעובדים' בהוצאת 'נמלה'". ד"ר שני פייס היא חברת מערכת "רוזה מדיה". עריכה: מעין גלילי להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 79 פרק מספר שני פייס שני פייס היא חברת מערכת מגזין רוזה היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון מה אפשר ללמוד היום ממחאת הנשים ב-2018? מה אפשר ללמוד היום ממחאת הנשים ב-2018? בין עבודת מין למאבק אנטי קולוניאלי בין עבודת מין למאבק אנטי קולוניאלי קולות מהעיר העתיקה ביום ירושלים קולות מהעיר העתיקה ביום ירושלים

יוצאות לקמפיין עם הפוליטיקאי הלהט״ב הכי מפורסם אי פעם, האיש והשפם, הארווי מילק פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון מה אפשר ללמוד היום ממחאת הנשים ב-2018? מה אפשר ללמוד היום ממחאת הנשים ב-2018? בין עבודת מין למאבק אנטי קולוניאלי בין עבודת מין למאבק אנטי קולוניאלי קולות מהעיר העתיקה ביום ירושלים קולות מהעיר העתיקה ביום ירושלים הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו פרק 37: הארווי מילק ופוליטיקה מקומית שתפו: תולדות המיניות PREMIUM 10 באוקטובר 2024 פרק 37: הארווי מילק ופוליטיקה מקומית תולדות המיניות PREMIUM 00:00 / 01:04 בפרק ה־37 שלנו אנחנו עולים על ג׳ינס מתרחב ויוצאים לסן פרנסיסקו של שנות ה-70, להילחם בלהטבופוביה ואלימות משטרתית, להגן על זכויות מורים להט״בים ולנתץ את תקרת הזכוכית של הפוליטיקה המקומית. על לידת הממסד הלהט״בי, על הפוליטיקה של שתיית בירה, ועל אנשים נדירים שמצליחים לשנות את דעתם הפוליטית. 🗓️🌹 קישור לרכישת לוח השנה הסוציאליסטי של רוזה מדיה: https://shorturl.at/4PrHc קישור לארוע שלנו בפסטיבל אייקון: https://tickets.sf-f.org.il/icon2024/event/%d7%94%d7%94%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%94-%d7%94%d7%a7%d7%95%d7%95%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%90%d7%a0%d7%99%d7%9e%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%9e%d7%a0%d7%92%d7%94/ (את הכרטיסים עצמם רוכשים בהרשמה בעמוד הראשי: https://tickets.sf-f.org.il/icon2024/ ) להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 37 פרק מספר תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. היסטוריה של עינויים בישראל היסטוריה של עינויים בישראל יודעים לשמור סוד? יודעים לשמור סוד? עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון עבורנו הנכבה היא לא יום זיכרון מה אפשר ללמוד היום ממחאת הנשים ב-2018? מה אפשר ללמוד היום ממחאת הנשים ב-2018? בין עבודת מין למאבק אנטי קולוניאלי בין עבודת מין למאבק אנטי קולוניאלי קולות מהעיר העתיקה ביום ירושלים קולות מהעיר העתיקה ביום ירושלים