חיפוש באתר

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 090- (Teaser) יסודות התקציב أسس الميزانية שתפו: 28 באוגוסט 2020 090- (Teaser) יסודות התקציב أسس الميزانية קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! 90 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. קריאת השכמה "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 067-דמי השתקה رسوم الصّمت שתפו: 18 ביולי 2020 067-דמי השתקה رسوم الصّمت קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! 67 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. קריאת השכמה "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה

בחודשים האחרונים מתפטרים מספר חסר תקדים של עובדים, למה הם לא רוצים לעבוד יותר ומה זה אומר? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מוסר עבודה שתפו: קריאת השכמה 11 בנובמבר 2021 מוסר עבודה קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! 315 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. קריאת השכמה "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה

מהי הקונספציה שהובילה לשביעי באוקטובר? למה בחרנו להמשיך בה אחריו? ואיך אפשר גם אחרת. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו היום שעכשיו מהי הקונספציה שהובילה לשביעי באוקטובר? למה בחרנו להמשיך בה אחריו? ואיך אפשר גם אחרת. שתפו: שמוליק לדרמן 19 בפברואר 2025 היום שעכשיו שמוליק לדרמן 00:00 / 01:04 ב-2017 פרסם מיכה גודמן את ספרו "מלכוד 67'," שזכה לשבחים רבים כמופת של פרגמטיות וחשיבה "מחוץ לקופסא". הטענה הבסיסית של גודמן הייתה פשוטה: ישראל נכנסה למלכוד בעקבות כיבושיה במלחמת ששת הימים, של שליטה במיליוני פלסטינים על שטחים ששנויים במחלוקת בינם לבין ישראל. המלכוד, טען גודמן, יכול להיפתר באמצעות נסיגה ישראלית חלקית מהשטחים תוך המשך החזקתם של אזורים שהיא תופסת כחיוניים או ככאלה שנועדו להישאר בידיה, כמו בקעת הירדן או גושי ההתנחלויות. בצורה זו יישמרו צרכי הביטחון של ישראל והפלסטינים בכל זאת יקבלו מדינה, גם אם רק על חלק מהשטח. הסיכוי שהפלסטינים יסכימו להסדר כזה, הודה גודמן, הוא נמוך. אלא שלאור האינטרס של מדינות ערביות סוניות כמו ערב הסעודית להקים ציר סוני-ישראלי כמשקל נגד לציר השיעי בהובלת איראן, נראה שהן מוכנות לדחוק אותו לשוליים וכך ליצור ״אקלים״ שיאפשר הסדר חלקי. לא לחינם זכה ספרו של גודמן לשבחים: הוא ייצג נאמנה את רוחו של המרכז הישראלי , שמתוך תפיסת ה"אין פרטנר" שהתנחלה בישראל מאז כישלון המשא ומתן בין ברק לערפאת בתחילת שנות האלפיים, בחר לאורך שני העשורים האחרונים (מלבד בתקופת ממשלת אולמרט) בניהול הסכסוך במקום בחתירה להסדר פוליטי. בחירה זו באה לידי ביטוי בתקוות שגאו בישראל לגבי "הסכמי אברהם", ובמיוחד לגבי הנורמליזציה עם סעודיה בתקופה שלפני ה-7 באוקטובר. אלו נתפסו כהישג ישראלי חסר תקדים של הסרת ה"וטו" הפלסטיני על הסדרים עם מדינות ערביות מרכזיות, כזה שיאפשר לגיטימציה איזורית חסרת תקדים לישראל, ללא התנאי של מדינה פלסטינית ותוך כדי המשך השליטה הצבאית בפלסטינים, הסיפוח הזוחל בגדה ובמזרח ירושלים והמצור על עזה. מיכה גודמן, 2023. קרדיט: יונית שילר, CC BY-SA 4.0 הייתה זו "הקונספציה" שמאחורי "הקונספציה". מדיניות חיזוק החמאס בידי ממשלות נתניהו; ההתמקדות באיום האיראני בהנחה שחמאס מהווה איום מינורי לכל היותר; "כיסוח הדשא" בעזה במבצעים חוזרים ונשנים ומרובי הרוגים; הפירורים שקיבלה הרשות הפלסטינית בגדה למרות הדבקות שלה בדרך המדינית ובשיתוף פעולה ביטחוני עם ישראל; ההתעלמות המופגנת מסוגיית הכיבוש במחאה נגד המהפכה המשפטית – כל אלו היו ביטוי של אותה תפיסה: שאת הפלסטינים אפשר להמשיך לנהל על ידי שילוב של אלימות, דיכוי, ושוחד כלכלי ופוליטי. התוצאה הייתה הזוועה של ה-7 באוקטובר. כמעט שנה וחצי לאחר מכן, רוב הישראלים תומכים בטיהור אתני של העזתים; באימוץ אלימות ששוחררה מכל רסן גם בגדה המערבית; ובנורמליזציה עם סעודיה שבפנטזיה הישראלית עדיין יכולה להתבצע תוך תשלום מס שפתיים בלבד לפלסטינים. מסתבר שההיסטוריה חוזרת על עצמה שוב ושוב כטרגדיה ופארסה גם יחד. לצאת מהקונספציה מסמך " היום שעכשיו" של הפורום לחשיבה אזורית ומחלקת 'ישראל במזרח התיכון' במכון ון ליר מבקש לאתגר קונספציה כושלת זו של "ניהול הסכסוך" ולהציע לה אלטרנטיבה. ראשית, על-ידי ניתוח הדרך שהובילה ל-7 באוקטובר ושנית על-ידי הצעות מדיניות קונקרטיות. אנו טוענים שההתקפה של חמאס ב-7 באוקטובר לא הייתה תוצאה בלתי נמנעת של האידיאולוגיה הקיצונית של הארגון, אלא גם תוצר של הכישלון של הדרכים האחרות שבאמצעותן ניסתה תנועת החמאס להשיג את מטרותיה בעשור וחצי האחרון. בראש ובראשונה: מדיניות ישראלית שמציעה הישגים של ממש לדרך המדינית הייתה עשויה לחזק את הכוחות המתונים יותר בחברה הפלסטינית, כמו גם כוחות בתוך תנועת חמאס עצמה שנדמה שהאמינו שהדרך הפוליטית עשויה להביא הישגים ממשיים יותר לפלסטינים. באופן ספציפי יותר, בעשור האחרון עמדה בפני ישראל שוב ושוב האפשרות לקדם הסדר אזורי במסגרתו עזה תפורז והרשות תחזור לשלוט ברצועה, תוך השתלבות חמאס בממשלת אחדות פלסטינית, כחלק ממתווה להקמת מדינה פלסטינית על גבולות 67'. ישראל סירבה למשא ומתן של ממש על בסיס אפשרות זו. שנית, כידוע, לחמאס היו גם מניעים אסטרטגיים ספציפיים בהתקפה: מניעת הנורמליזציה עם סעודיה, שאיימה להדיר את הסוגיה הפלסטינית לשוליים לחלוטין; מניעת יישום "תוכנית ההכרעה" של סמוטריץ', שקרמה עור וגידים בדמות נישול משפחות וקהילות פלסטיניות בגדה ובמזרח ירושלים, והתחלת הסיפוח הזוחל של הגדה בזכות מינויו של סמוטריץ' לשר בכיר במשרד הביטחון האחראי על המנהל האזרחי; עצירת הפגיעה בסטטוס קוו בהר הבית/אל-אקצה; ושחרור אסירים פלסטינים מבתי הכלא בישראל. מדיניות ישראלית אחרת בכל הסוגיות האלו הייתה עשויה לשנות את מערך השיקולים של חמאס ולמנוע את הזוועה של ה-7 באוקטובר. במילים אחרות, אנו מציעים ניתוח שבו ישראל אינה שחקן פסיבי אל מול כוחות שהאידיאולוגיה הקיצונית שמניעה אותם הופכת לכאורה כל הסדר ופשרה לאוטופיה וסכנה קיומית; אלא כזה שבו לבחירותיה של ישראל יש משמעות הרת גורל, ובמיוחד לבחירה בדרך הכוח על חשבון הפוליטיקה. שום דבר בניתוח שאנו מציעים אינו מסיר מחמאס ומהפלגים הפלסטינים האחרים את אחריותם לזוועות שביצעו ב-7 באוקטובר בעוטף עזה, לפשעים קודמים שביצעו או לתרומתם שלהם להמשך הסכסוך. אך המיקוד בכישלון המודיעיני והצבאי תוך התעלמות מהבחירות הפוליטיות הישראליות, משמעם גם עיוורון לגבי הדרך שהובילה ל-7 באוקטובר וגם הבטחה שהאסון הבא הינו רק עניין של זמן; למעשה אנו יוצרים אותו מאז ה-7 באוקטובר בדמות האלימות חסרת התקדים שאנו מפעילים כלפי הפלסטינים. ההתנגשות בין הפנטזיות על "ניצחון מוחלט" ו"דה-רדיקליזציה" של הפלסטינים בשיח הישראלי ובמרשמי "היום שאחרי" למיניהם שהוצעו עד כה, למציאות בה חמאס משתלט מחדש על עזה כאשר לרשותו עומד מאגר בלתי נדלה של מגויסים חדשים השואפים לנקמה בישראל, הינה רק עדות אחת מיני רבות לכישלון הישראלי להכיר בגבולות השימוש בכוח, לפני ואחרי ה-7 באוקטובר. התמנון האיראני? אנו מציעים הבנה דומה בכל הקשור להתמודדות מול איראן ובעלי בריתה באזור. איננו מזלזלים בחשיבות האידיאולוגיה הקיצונית והאנטי-ישראלית של המשטר האיראני, אך גם במקרה זה האידיאולוגיה הינה היבט אחד בתוך מערך שיקולים נרחב, בראש ובראשונה שרידותו של המשטר האיראני; מה גם שעל משמעותה והשלכותיה של האידיאולוגיה על המדיניות ישנו ויכוח מתמשך בתוך האליטה הדתית, הפוליטית והביטחונית האיראנית. אנו טוענים שהשיח בישראל נוטה להיות "אלרמיסטי" בכל הקשור לאיום האיראני. המחשה לכך ניתן למצוא בראיון של יונית לוי וג'ונתן פרידלנד עם ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק לפני מספר חודשים, כשברק נאלץ להסביר לאוזניה המשתאות של לוי שהסכנה בגרעין איראני אינה שאיראן תטיל על ישראל פצצה גרעינית, ושזה מטופש לחשוב כך; אלא שהיא תהפוך את איראן חסינה במידה רבה בפני התקפות אמריקאיות וישראליות. מיותר לציין שקשה למצוא בישראל ניתוח מפוכח מהסוג שמציע ברק, בו המשטר האיראני תופס עצמו כמגן על עצמו מפני תוקפנות אמריקאית וישראלית אפשרית ומגיב לפעולותיהן, לא פחות מהאופן בו ישראל תופסת עצמה כמגיבה לתוקפנות איראנית. בכך אין כוונתנו לטעון שאיראן ובעלי בריתה לא מהווים איום על ישראל. מחריד לחשוב מה היה עשוי להתרחש אם ב-7 באוקטובר חיזבאללה, איראן, ושאר כוחות "ציר ההתנגדות" היו מצטרפים באופן מלא למתקפה משולבת על ישראל. אך עצם העובדה שלא עשו כך אומרת דרשני, ולכל הפחות מעידה ששיקולים של המחיר הצפוי לאיראן וללבנון משחקים תפקיד קריטי בקבלת ההחלטות של כוחות אלו לא פחות מאשר תפיסותיהם האידיאולוגיות לגבי ישראל. באופן דומה, איננו טוענים שהאינטרס היחיד שמניע את המשטר באיראן הינו הגנה עצמית: כמו כל משטר אחר באזור, כולל ישראל, קידום השפעה ואינטרסים כלכליים ופוליטיים במדינות האזור, אמונות יסוד והגנה עצמית – כולם שלובים זה בזה במדיניותו. אך גם כאן – הנטיה של ישראל להגיב לאיום האיראני בהסתמכות כמעט בלעדית על כוח, על חשבון הסדרים פוליטיים אפשריים כגון הסכם הגרעין שנחתם בזמנו והוכשל על ידי ישראל וארה"ב, לא רק שהגבירה את האיום הגרעיני עצמו אלא גם מנעה ועדיין מונעת הסדרים פוליטיים נוספים שהיו עשויים להפחית משמעותית את האיום מצד איראן ובעלי בריתה באזור. מעבר לכך, גם האיום מצד איראן ובעלי בריתה קשור בטבורו לסוגיה הפלסטינית, במספר מובנים מרכזיים. ראשית, כידוע, התמיכה בפלסטינים הינה אחת הסוגיות הבודדות לגביהן יש הסכמה רחבה במזרח התיכון, והיא משמשת קרדום לחפור בו עבור הכוחות השונים. הסדר עם הפלסטינים עשוי להפחית במידה ניכרת את הקונפליקט בין ישראל לאיראן ובעלי בריתה, ולכל הפחות יערער במידה משמעותית את יכולתם להצדיק בפני הציבור אליו הם פונים את פעולותיהם נגד ישראל. שנית, האיום האיראני משמש גם עבור הימין הישראלי קרדום לחפור בו על מנת לסכל כל אפשרות של הסדר פוליטי עם הפלסטינים: הדימוי של תמנון איראני ולו "שלוחות" בכל מקום באזור, ושחותר כל העת להשמדת ישראל, מסייע ליצירת תודעה של איום קיומי על ישראל במסגרתו ההסתמכות הבלעדית על כוח צבאי, גם מול הפלסטינים, מקבלת לגיטימציה משמעותית. היום שעכשיו באופן מובן, זוועות ה-7 באוקטובר הביאו לתודעה של איום קיומי בחברה הישראלית יותר מאשר כל דימוי, כוזב או אמיתי. אך זוהי בדיוק חלק מהטענה שמציג "היום שעכשיו": אנו נמצאים "במעגל מרושע" של נבואות שמגשימות את עצמן כתוצאה מההסתמכות הבלעדית על אלימות, בסכסוך שהדרך היחידה לפתרונו ולביטחון של ממש לישראל היא פוליטית. לא מיותר לציין בהקשר זה, שסיבה מרכזית שכוחות צה"ל שעמדו גם בגבול עם עזה וגם בגבול עם לבנון היו מועטים באופן פושע היא הכוחות הרבים הנדרשים לשמירה על ההתנחלויות הפזורות בגדה. ה-7 באוקטובר חשף, בין השאר, עד כמה פינוי ההתנחלויות ומיקוד צה"ל בהגנה על גבולות מוכרים וברורים הינם צורך בטחוני יסודי של ישראל. בניתוח שאנו מציעים של הדרך שהובילה ל-7 באוקטובר גלומה גם האלטרנטיבה שאנו מציעים ל"יום שעכשיו": הסדר עם הפלסטינים, מתוך משא ומתן עם מנהיגות פלסטינית הנהנית מתמיכה פלסטינית רחבה, ועל בסיס ההנחה שזכות ההגדרה העצמית של הפלסטינים אינה "ויתור" ישראלי או "תמורה" התלויה בדבר, אלא היא עצמה התנאי למשא ומתן וצריכה להתחיל להתממש ביום שעכשיו. זה אולי הטיעון הרדיקלי ביותר במסמך שרחוק מלהיות רדיקלי: אנו, הישראלים, איננו האדונים של הפלסטינים ואין לנו זכות להחליט באילו תנאים הם יהיו זכאים לחירות, גם לא בשם מה שאנו תופסים כצרכי הביטחון שלנו – לא יותר מאשר הם זכאים לנהל עלינו משטר של כיבוש ודיכוי בשם צרכי הביטחון שלהם. עוד לפני ה-7 באוקטובר ובוודאי אחריו, הרעיון שהפלסטינים זכאים לאותן זכויות כמונו ממש הוא ללא ספק הרדיקליות בהתגלמותה בשיח הישראלי. ועדיין, זו נקודת המוצא היחידה ממנה אפשר להתחיל לשרטט את הדרך לקיום משותף של שני העמים על אותה כברת ארץ. ד"ר שמוליק לדרמן מתמחה בתיאוריה פוליטית ולימודי הג'נוסייד. הוא משמש כעמית מחקר ב"פורום לחשיבה אזורית" ומרצה באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטה הפתוחה. עריכה : תום אלפיה 65 פרק מספר ד"ר שמוליק לדרמן מתמחה בתיאוריה פוליטית ולימודי הג'נוסייד. הוא משמש כעמית מחקר ב"פורום לחשיבה אזורית" ומרצה באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטה הפתוחה. שמוליק לדרמן "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה

במקום להשקיע יותר בנהגי אוטובוס ובמשתמשי התחבורה הציבורית, מירי רגב מתכננת להביא ולנצל עובדים זרים פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו מירי רגב, למה חסרים נהגי אוטובוס? במקום להשקיע יותר בנהגי אוטובוס ובמשתמשי התחבורה הציבורית, מירי רגב מתכננת להביא ולנצל עובדים זרים שתפו: ענת אילון 2 בנובמבר 2025 מירי רגב, למה חסרים נהגי אוטובוס? ענת אילון 00:00 / 01:04 קרדיט: ננסי אנדרסון, שאטרסטוק התחבורה הציבורית בישראל תמיד הייתה היא חלק בלתי נפרד מחיי. בתוך ערים וביניהן. באוטובוסים וברכבות. כל שבוע יוצא לי לחוות את העולם הנפלא של מגוון שירותי התחבורה הציבורית בישראל. לכן, כשקראתי שבישראל חסרים 5,000 נהגי אוטובוס, לא הייתי מופתעת. לפני כשבוע וחצי, פורסם בוויינט כי בהרמת כוסית של איגוד נהגי האוטובוס, שרת התחבורה מירי רגב הכריזה על מחסור כבד בנהגי אוטובוס, ועל "אתגר גדול בגיוס נהגים חדשים". כחלק מהניסיון לגייס נהגים השיק משרד התחבורה מתווה לגיוס נהגים חדשים הכולל תקופת הכשרה בתשלום - דבר שנשמע בסיסי ביותר - בנוסף לתחנות ריענון חדשות, לחצני מצוקה וקמפיין תקשורתי להעלאת מעמדו של הנהג בחברה. שינויים מבורכים, אבל בהחלט לא כאלה שמשנים מהותית את התנאים שיוצרים מצוקת נהגים. ומה אם גיוס הנהגים החדשים לא יצלח? קל - אפשר להביא עובדים זרים במקומם. הרעיון של רגב להכניס אלפי עובדים זרים לישראל כבר מתקדם , ובקרוב ידון בוועדה לענייני עובדים זרים בכנסת. העסקת עובדים זרים היא לא רק פלסטר על גדם מדמם; מדובר בפרקטיקה בעייתית מאד לכשעצמה. עובדים זרים מגיעים לרוב ממדינות עניות בהרבה מישראל, והמשכורות הנמוכות שיקבלו כאן גבוהות ביחס למה שיקבלו במדינות המוצא. לכן, הם יסכימו לעבוד בתנאי עבודה גרועים יותר. אי ידיעת השפה והמקום מקשה עליהם לעמוד על זכויותיהם או להתאגד. כך נפגעים למעשה גם העובדים הזרים, הקלים לניצול, וגם העובדים הישראלים, שבמקום לשפר את תנאיהם, מוצאים אנשים שיסכימו לעבוד במקומם בתנאים גרועים. נסיעה באוטובוס בישראל היא חוויה מפוקפקת לעתים קרובות. אי אפשר לדעת אם האוטובוס שלך באמת יגיע, ואם הוא יגיע, האם יהיה לך בו מקום; האם הוא יעצור בתחנה שבה את עולה, ובתחנה שבה את מבקשת לרדת. המחירים הולכים ועולים והשירות נשאר אותו דבר. לחוויה המפוקפקת יש מרכיבים נוספים. נהגי אוטובוס עלולים להיות מאוד לא נעימים ותקיפים בסיטואציה בה את, כנוסעת, נאלצת לסמוך עליהם לחלוטין כדי להגיע ממקום למקום. מצד שני, נוסעים מרשים לעצמם להתייחס לנהגים בצורה מבזה, כשבשנה האחרונה ראינו שורה של תקריות אלימות של נוסעים כלפי נהגי אוטובוס. אמנם, ברור שכבוד בין בני אדם הוא עניין בסיסי - כמו שנוסעים לא אמורים להתייחס לנהגים באלימות, נהגי אוטובוס לא אמורים לצעוק על נוסעות. ובכל זאת, אם מסתכלים רגע על הנתונים והתנאים, אין שום דבר מפתיע בהתנהגות הקשה של חלק מהנהגים. בישראל יש 60,000 אנשים עם רישיון לנהיגה באוטובוס שלא מוכנים בשום פנים ואופן לחזור לענף, ואותם הנתונים מבהירים בדיוק את הסיבה למצב הזה. תנאי ההעסקה של נהגי האוטובוס נקבעו בהסכם העסקה שנחתם בכנסת בשנת 2017, לפני כמעט עשור, ולא עודכן מאז. חברות האוטובוסים מחויבות להסכם ההעסקה ומשם התנאים בכל חברה מעט שונים. "דן תחבורה ציבורית", למשל, היא חברת התחבורה הציבורית הגדולה ביותר בגוש דן, האיזור המאוכלס והצפוף ביותר בארץ. מהם תנאי ההעסקה באחת מהחברות המפעילות תחבורה ציבורית הגדולות בישראל? באתר של דן לא כתוב במדויק מה אורך המשמרת של נהג אוטובוס; יש פרטים על הפסקות או על תוספת שכר לשעות נוספות - אבל אורך המשמרת הממוצע הוא בגדר נעלם. יש סיבה שבדן מעדיפים להשמיט את הנתון הזה. לפי החוק אורך משמרת של נהג אוטובוס יכול להגיע ל-12 שעות, כלומר, 12 שעות על הכביש, בהסעת המונים. התשלום השעתי בדן תחבורה ציבורית הוא 50 שקלים לשעה. נכון, זה מעל שכר המינימום - אבל כשהחיים בישראל כל כך יקרים והעבודה כנהג אוטובוס כל כך קשה, לא פלא שאף אחד לא רוצה להיות נהג אוטובוס. הפתרון לא מסובך, הוא רק דורש שינוי בסדרי העדיפויות של הממשלה ושל משרד התחבורה. לנהגים מגיעים תנאים טובים, משכורות גבוהות, משמרות סבירות. לנו, האזרחים, מגיע לחיות במדינה שדואגת לנו. דואגת לנו לשירותי בריאות ורווחה, לחיים בביטחון, וגם לתחבורה ציבורית שאפשר לסמוך עליה. בשביל זה צריך להחליט על השקעה אמיתית בתחבורה ציבורית, שתבוא לידי ביטוי גם במשכורות ובתנאים של הנהגים, וגם במה שאנחנו, הנוסעים, נקבל. תחנות אוטובוס מוצלות, נתיבי תחבורה ציבורית, הוספת קווים, תחבורה ציבורית בשבת ועוד. המצב הנוכחי הוא אבסורד - אנחנו משלמים יותר, הנהגים מקבלים את אותם תנאים, התחבורה הציבורית נשארת לא אמינה - ובמקום לשפר את המצב, מירי רגב רוצה להעסיק עובדים זרים. מגיע לנו טוב יותר מזה. ענת אילון היא פעילה חברתית ומארגנת קהילתית של מעגל באר שבע והסביבה בעומדים ביחד עריכה: מעין גלילי 122 פרק מספר ענת אילון היא פעילה חברתית ומארגנת קהילתית של מעגל באר שבע והסביבה בעומדים ביחד ענת אילון "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה

אל כל דור נולד פרק של תולדות המיניות. רק הוא יוכל להביס את הערפדים ואת מפלצות האופל. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו פרק 104 למנויים־ות בלבד: באפי קוטלת הפטריארכיה שתפו: תולדות המיניות 6 בנובמבר 2025 פרק 104 למנויים־ות בלבד: באפי קוטלת הפטריארכיה תולדות המיניות 00:00 / 01:04 אל כל דור נולד פרק של תולדות המיניות. רק הוא יוכל להביס את הערפדים ואת מפלצות האופל, ולהעריך באמת את היופי של סדרת המופת באפי קוטלת הערפדים, או לפחות לנסות. שיר אהבה לדמויות האהובות (והשנואות) עלינו, המסע הרוחני של באפי להתבגר ולצאת מהארון כקוטלת, של ווילו למצוא את עצמה ואהבת אמת, ושלנו להתנער מהבאסה שהיא ג'וס ווידון. איזה דמויות היו עושות מנוי לרוזה מדיה ומי היה מצביע לבני גנץ? נושא הפרק נבחר ע"י המנוי.ה זוכה ההגרלה האחרונה שלנו, כרמל אלוני אוחיון. 104 פרק מספר הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. תולדות המיניות "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה

חשיפת רוזה מדיה: משפחת פאליק המזוהה עם נתניהו והימין הקיצוני קיימה יחסים קרובים עם גנץ כשהיה רמטכ"ל. עוד עולה שגנץ ניסה לסייע למשפחה לבקשת מקורב אליה פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו "מערוף לנילי פאליק" - הקשרים בין בני גנץ לפטרוני הימין הקיצוני חשיפת רוזה מדיה: משפחת פאליק המזוהה עם נתניהו והימין הקיצוני קיימה יחסים קרובים עם גנץ כשהיה רמטכ"ל. עוד עולה שגנץ ניסה לסייע למשפחה לבקשת מקורב אליה שתפו: מעין גלילי 6 בנובמבר 2025 "מערוף לנילי פאליק" - הקשרים בין בני גנץ לפטרוני הימין הקיצוני מעין גלילי 00:00 / 01:04 בני גנץ בניו יורק, 2022. קרדיט: לב ראדין, שאטרסטוק משפחת פאליק היא אחת המשפחות העשירות והמקושרות ביותר בעולם היהודי. יש להם עסקים חובקי עולם והם ידועים ב תרומות נדיבות: לצה"ל, וגם לימין הקיצוני בישראל ובארה"ב. הם תרמו מאות אלפי שקלים לעמותה של פעיל הימין הקיצוני בנצי גופשטיין ולבנייה בהתנחלויות. לפאליקים יש עסקים ואינטרסים כלכליים בהתנחלויות - למשל יקב פסגות שבשליטתם בהתנחלות פסגות, ששמו נקשר במאמצים להשתלט על קרקעות בבעלות פלסטינית. הקשר בין משפחת פאליק לבנימין נתניהו זכה לתשומת לב תקשורתית משמעותית, והם גם תרמו לאורך השנים מאות אלפי שקלים לקמפיינים של ראש הממשלה. אנחנו חושפים כאן לראשונה שמשפחת פאליק טיפחה מערכת יחסים משמעותית לא רק עם נתניהו, אלא גם עם הרמטכ"ל בני גנץ, מי שהפך לימים ליריבו הפוליטי. לאחרונה פורסמו ברשת התכתבויות ומסמכים שהודלפו מתיבות הדואר האלקטרוני האישיות של בני גנץ מהשנים 2007-2017. ההתכתבויות חושפות קשרים משמעותיים בין משפחת פאליק לגנץ, בשנותיו כרמטכ"ל ואיש עסקים, לפני כניסתו לפוליטיקה. גנץ עמד בקשר הדוק עם עסקן רב-פעלים, רב הכותל שמואל רבינוביץ', מקורב למשפחה שלפי פרסומים בתקשורת תפקד כלוביסט של המשפחה בישראל. לבקשת רבינוביץ', גנץ השתמש במעמדו כדי לנסות לסייע בהענקת עיטור יוקרתי לאם המשפחה מנשיא המדינה. בני המשפחה, מצידם, החליפו התכתבויות חמות עם גנץ, ואחד מהם אף החליט, לאחר מפגש בינו לבין גנץ, לתרום 50,000 דולר לעמותה בה עבדה רויטל גנץ, "לכבודה" של אשת הרמטכ"ל. האם יחסי גומלין כאלה הם קשר טיפוסי בין אישים רבי השפעה מתחומים שונים, או שמדובר בחיבור בעייתי יותר? ובאיזו מידה מדובר בתהליך חיזור בין פוליטיקאי לעתיד לבין פטרון פוטנציאלי? גנרלים, בוודאי רמטכ"לים, נוטים להגניב מבטים פה ושם לעתיד אפשרי בפוליטיקה, אך הדמויות הספציפיות המעורבות כאן, שלכאורה מחזיקות במחויבויות פוליטיות מנוגדות, הופכות את הסיפור למסקרן הרבה יותר. הגישה הנוחה של בעלי הון לבכירים בצבא היא תופעה בעייתית, אך רחבה וותיקה בהרבה מהקשרים שנוצרו בין גנץ לפאליקים. את היווצרות הקשר בין גנץ למשפחת פאליק ניתן לייחס, בשלב הראשון, לפעילותם כתורמים לצה"ל. אולם פעילותה הפוליטית האינטנסיבית של משפחת פאליק, קשריהם בהתנחלויות, כמו גם חילופי ה"טובות" לכאורה והקשר דרך מקורב, שלו קשרים פוליטיים ענפים, יוצרים רושם של יחסים החורגים מיחסי תורם ומשרת ציבור. הקשר בין הצבא להתנחלויות זכה לתשומת לב משמעותית בשנים האחרונות, אך זו התמקדה בדרגים הנמוכים - החיילים והמתנחלים בשטח. הגישה הנוחה לרמטכ"ל לה זוכה משפחת פאליק, המחוייבת כלכלית ואידיאולוגית להתנחלויות, עשויה לרמז על קשר כזה גם בדרגים גבוהים. הקשר עם בעלי ההון ועם ההתנחלויות, מסתבר, חוצה מחנות פוליטיים - כפי שניתן ללמוד מהמרחק הפוליטי בין גנץ למחנה שמזוהה עם משפחת פאליק. הרב המתווך וה"מערוף" הקשר בין גנץ למשפחת פאליק עולה במסמכים לראשונה בעת כהונתו כרמטכ"ל, סביב פעילותה של המשפחה בארגון FIDF – "ידידי צה"ל בארצות הברית ובפנמה”. אם המשפחה, נילי פאליק, מכהנת כיום כיו"ר הארגון. זו לא הקדנציה הראשונה שלה בתפקיד, והיא כיהנה בו גם בזמן כהונתו של גנץ כרמטכ"ל. ערבי הגאלה של הארגון, שמממן חלקים גדולים ממערכי רווחת החיילים בצה"ל, מהווים לעתים קרובות מוקדי מפגש בין בכירים בצה"ל לתורמים ואנשי עסקים. מהמסמכים עולה שהקשר בין פאליק לגנץ התנהל תחילה באמצעות הרב שמואל רבינוביץ’. לרבינוביץ’, רב הכותל, קשרים ענפים עם פוליטיקאים מכל הספקטרום הפוליטי, מאהוד ברק ועד לגדעון סער. בשנת 2017, פורסם שרבינוביץ’ מונה על ידי משפחת פאליק לייצגם בישראל ולחלק בשמם כספי תרומות. פרסומים שונים בתקשורת מצביעים על קשר ותיק בין גנץ לרבינוביץ’ - גנץ הגיע לחתונת ביתו של רבינוביץ' בשנת 2010, ו העניק לאריה דרעי ספר של הרב רבינוביץ’ במתנה לרגל בר המצווה של נכדו. מהמסמכים המודלפים עולה גם כי רבינוביץ’ וגנץ מנהלים קשרים חמים; בדצמבר 2013, רבינוביץ’ מבקש מגנץ "למסור אהבה" לאשתו רויטל. הקשרים בין רבינוביץ’ לגנץ כוללים גם התכתבויות רבות בנושאים שונים, רובם אישיים ואינם נוגעים לענייני משפחת פאליק. מהמסמכים עולה שבחודשים מרץ ואפריל 2014, רבינוביץ’ העלה לראשונה את ענייניה של נילי פאליק בפני גנץ, וביקש ממנו להמליץ על נילי פאליק עבור קבלת עיטור הנשיא. הרב כתב בתאריך 9.3.2014: "בני, ב"ה קוים בכם: כי מלאכיו יצווה לך לשמרך בכל דרכיך. מחכה לציוץ בעניין... נילי פאליק." ובתאריך 8.4.2014: "בני, האם אתה יכול להיות מעורב בהגשתה כמועמדת לעיטור הנשיא? עד עתה לא קיבלתי התייחסותך". כשבועיים לאחר מכן הוא בירר בעניין פעם נוספת. לבסוף, בתאריך 26.4.2014 גנץ העביר לעוזרו, הוד בצר, קובץ שהגיע מרבינוביץ' ומכיל ביוגרפיה של נילי פאליק והמלצה עליה לעיטור הנשיא. גנץ ביקש מבצר "לעבור על הנתונים ולצרף מכתב המלצה שלנו" . פאליק לא קיבלה לבסוף את פרס עיטור הנשיא שחולק בחודש יולי 2014, והיה האחרון שחילק הנשיא שמעון פרס, לפני שממשיכו ראובן ריבלין עצר את הענקת העיטור. התמונה להמחשה בחודש דצמבר אותה שנה רבינוביץ’ ביקש מגנץ טובה נוספת הקשורה לנילי פאליק. תוכנה של הבקשה לא ברור, אך תשובתו של גנץ היא המעניינת. רבינוביץ’ כותב: "אודה מאוד אם יסגר משהו אם מה שדיברנו אמש לגבי נילי" (ההדגשה וטעות הכתיב במקור). בעקבות כך גנץ כותב לבצר עוזרו: "מערוף לנילי פאליק, רצוי אפילו עם ראש אכ״א – חשוב". התמונה להמחשה המשפחה, הקרן והימין הקיצוני משפחת פאליק מבוססת במיאמי, והתעשרה בזכות רשת חנויות "דיוטי-פרי אמריקאס”. המשפחה פעילה עסקית בישראל, ארצות הברית ואמריקה הלטינית. עסקיה בישראל ענפים במיוחד בתחום היינות והמשקאות – בין השאר, רשת "פאנקו" ו"יקב פסגות", שנמצא בהתנחלות פסגות. הפאליקים ידועים בפעילותם הנדבנית הענפה בישראל, כמו גם בתרומותיהם למטרות פוליטיות של הימין בישראל ובארצות הברית. בין השאר, פורסם כי בשנים 2011-2012 משפחת פאליק, דרך "קרן סגל לישראל" שהקימה, העבירה יותר מ-200,000 שקלים לארגון של פעיל הימין הקיצוני בנצי גופשטיין. פרסומים שונים הצביעו על משפחת פאליק כתורמת מרכזית לבנייה ופיתוח בהתנחלויות. בנוסף, המשפחה העבירה לאורך השנים מאות אלפי שקלים למרוצי הפריימריז של בנימין נתניהו. הקשר של המשפחה עם נתניהו עלה לכותרות בשנת 2023, כאשר פורסם שמשפחת נתניהו התארחה בבית משפחת פאליק בירושלים במשך קרוב לחודש, מיד לאחר מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר. גנץ ומשפחת פאליק הוזכרו יחד בתקשורת הישראלית מספר פעמים עד כה, אך מבלי להצביע על קשר מיוחד ביניהם. בשנת 2019 פרסם בן כספית כי בשנת 2016, גנץ התארח בביתו של סיימון פאליק במיאמי. ב2021, כשגנץ כיהן כשר הבטחון, הוא נפגש במיאמי עם נילי פאליק כדי "לקדם את הנגשת השירות בצה"ל לבעלי מוגבלויות". בשנת 2024, ליאון פאליק אמר לכלכליסט בתגובה לשאלה על קשריו עם נתניהו, ש"אם נפגש ברחוב… בני גנץ יכיר אותי, ואני מאוד אוהב אותו". אולם מהמסמכים המודלפים עולה שליאון פאליק דיבר בלשון המעטה בלבד – בין משפחתו לבין גנץ קיימת היכרות עמוקה יותר, כפי שמלמדים הפרטים שאנחנו חושפים כאן. 50,000 דולר כשבועיים אחרי אותו "מערוף", בתחילת שנת 2015, הוחלפו התכתבויות ידידותיות בין אשתו של בני גנץ, רויטל, לליאון פאליק – בנה של נילי. פאליק כתב (באנגלית, תרגום שלי - מ.ג): "מוקדם יותר הערב נפגשתי עם בעלך הנהדר והוא הזכיר את העבודה הנפלאה שאת עושה עם הורים שמתמודדים עם קשיים. שלחי לי בבקשה את פרטי העמותה, ברצוננו לתרום 50,000 דולר לכבודך. ליאון" למייל זה ענה בני גנץ בתודה חמה על ה"הצעה שהציע לאשתו" ובבקשה לשיחה טלפונית. התמונה להמחשה רויטל גנץ עבדה באותה עת כמנהלת ארצית של "ניצן הורים", אגף של עמותת "ניצן" העוסקת בילדים והורים בעלי קשיים מנטליים והסתגלותיים. במסמכי עמותת ניצן משנת 2015, מופיעה תרומה על סך 197,500 שקלים מקרן סגל לישראל – הקרן של משפחת פאליק. מספר ימים לאחר מכן, התקיימה התכתבות חמה בין בני גנץ לנילי פאליק. גנץ כתב בתאריך 8.1.2015: "נילי יקרה תודה על המילים החמות ותודה על הגעתך לוושינגטון לרגל קבלת הפנים בשגרירות. מדהים היה לראות לאורך שנים את תמיכתך בישראל בכלל ובחיילי צה״ל בפרט. אין ספק כי התנהלותך היא בבחינת סימן לנכדייך שממשיכים בדרכך ומבטיחים את השושלת הציונית במשפחה. המפגש בקריה הוא מעשה צנוע לעשייתכם הנדירה עבור ישראל וצה״ל. אז זהו שטעית נילי - התודה לך היא !!! בני" בתאריך 1.10 פאליק השיבה, באנגלית: "בני היקר, תודה על המילים החמות והטובות, אני חשה ענווה. מצפה להשאר בקשר. ברכות חמות ושבת שלום" התמונה להמחשה מהתכתבויות אלה עולים קשרים משמעותיים בין הרמטכ"ל גנץ למשפחת פאליק. נציג המשפחה הרב רבינוביץ’ מעביר לגנץ בקשות ל"טובות" עבור נילי פאליק, אותן גנץ ככל הנראה מבצע. גנץ והפאליקים מחליפים מילים חמות, ולבסוף, בעקבות מפגש, הם תורמים 50,000 דולר לעמותה בה עובדת אשתו, "לכבודה". הקשר עם הפאליקים עולה מהמסמכים גם בשנים הבאות, לאחר שבשנת 2015 גנץ סיים את תפקידו כמשרת ציבור ועבר לעולם העסקים. "אם תוכל לארגן פגישה עם פאליק זה יהיה נהדר" בפברואר 2015 גנץ סיים את כהונתו כרמטכ"ל ופנה לעולם העסקים. חברה אחת בה השקיע גנץ היא חברת "פאוור מי טק", שפיתחה מוצר בשם "בטאריקס” – סוללה חד פעמית בגודל כרטיס אשראי לטעינת הטלפון. בתחילת יולי 2015, מייסד החברה ניר קפלושניק שלח לגנץ מייל ובו מידע על החברה וגם חוזה תאורטי, לא חתום להשקעה במוצר. בחוזה מופיעה רשימת המשקיעים שאמורים לחתום עליו, ובראש הרשימה משפחת פאליק כמשקיעה הגדולה ביותר - בסכום של חצי מיליון דולר. גנץ עצמו לא מופיע כמשקיע במסמך זה. גנץ השקיע לבסוף בחברה סכום של 100,000 דולר והחזיק בכאחוז ממניותיה, כפי שפורסם בכלי תקשורת שונים מאז. חלק מהמופיעים ברשימת משקיעים פוטנציאלית זו המשיכו עם גנץ לדרכו הפוליטית, כמו הפרסומאי שלומי אבנון ואיש העסקים אפי רוזנהויז, כמו גם בנימין צ'פניק ואורלי הכט חיות, ולכן סביר שהמוזכרים בה הם אנשים שמייסדי החברה האמין שגנץ יכול ליצור איתם קשר. בשנת 2019 כתב חן מענית בגלובס ש"לפי המידע שבידינו הוא (גנץ) סייע לחבריו, אבנון ורוזנהויז, לגייס משקיעים נוספים לחברה." בנו של אבנון, אדם, מונה בהמשך לדירקטור ב"פאוור מי טק". בינואר 2017, לאחר סיבוב בלאס וגאס בו הציג את המוצר, כתב לגנץ מייל ובו ביקש: "כמובן שאם תוכל לארגן פגישה עם פאליק זה יהיה נהדר" והוסיף מספר הצעות לאופן ההשקעה של פאליק במוצר. הכל נשאר במשפחה? התפתחות הקשרים בין משפחת פאליק לבין גנץ בתקופה שבה כיהן כרמטכ"ל, מעידה על נגישותם של בעלי הון התורמים לצה"ל לבכירי הצבא - נגישות המתאפשרת לעיתים דרך גופים כמו ארגון FIDF. קשרים בין משרתי ציבור בכירים ובין בעלי הון הם, למרבה הצער, תופעה שהציבור מכיר באופן כללי. אולם הפרטים הקונקרטיים - כיצד קשרים אלה נוצרים, מה מרוויח כל צד מהם, ואילו אינטרסים הם משרתים - נותרים בדרך כלל חבויים. למשפחת פאליק אינטרסים עסקיים ועמדות אידיאולוגיות מובהקות בתחומים שבהם עוסק הרמטכ"ל, ובראשם מדיניות הצבא בשטחים ובהתנחלויות. העמדה האידיאולוגית הברורה של משפחת פאליק הופכת את המידע על קשריה עם גנץ למשמעותי עוד יותר, במיוחד בהקשר של המשך דרכו הציבורית - כפוליטיקאי וכשר ביטחון, שעסק ועוסק רבות באותם תחומים. מפת האינטרסים שנחשפת כאן מציירת תמונה מצערת של הפוליטיקה בישראל: גנץ מציג את עצמו כאלטרנטיבה לנתניהו ולשלטון הימין, אך בפועל קיים קשרים דומים לאלה שמקיים נתניהו, עם בעלי אינטרס דומים. קשרים כאלה בין אליטות משני צדי המפה הפוליטית מעלים שאלה עמוקה יותר: האם באמת מדובר בשני מחנות מנוגדים - או שאולי קיים מחנה אחד, שבו הצבא, ההון ומקימי ההתנחלויות פועלים יחד. מי שנשאר בחוץ - זה הציבור. תגובות: מרב הכותל, שמואל רבינוביץ' נמסר : "הגברת נילי פאליק היא פעילה ציונית ואשת מופת אשר עמדה במשך שנים בראש אגודת ידידי צה״ל בארה״ב, ופועלת רבות למען מדינת ישראל וחיילי צה"ל. הרב רבינוביץ אינו מייצג את משפחת פאליק וכמו רבים אחרים סבר אז וסובר היום שיש להוקיר את פועלם רב השנים של משפחת פאליק למען מדינת ישראל וחיילי צה״ל." ממשפחת פאליק נמסר: "נילי ולאון פאליק מעריכים ומוקירים את מר גנץ ותרומתו לבטחון המדינה. נילי, אשר שימשה שנים ארוכות כנשיאת FIDF ( עמותת ידידי צה"ל בארהב ופנמה) ופעלה רבות לגיוס סכומי עתק לרווחת חיילי צה"ל מקיימת יחסי חברות וידידות ארוכת שנים עם מי שהיה באותם שנים רמטכ"ל הצבא. גם בנה לאון נפגש עם מר גנץ בעבר מספר פעמים ורואה בכך כבוד. לעצם הרכילות שבכתבה, 1. הרב רבינוביץ הינו ידיד קרוב של המשפחה אך לא ייצג את המשפחה מעולם. 2. איננו יודעים על המלצה לעיטור הנשיא, אך מתוקף תפקידה ותרומתה למדינה קיבלה נילי תארי כבוד והכרה רבים. 3. המשפחה מעולם לא ביקשה ממר גנץ דבר, וכמובן לא התקבלה טובה כלשהיא. 4. משפחת פאליק תרמה עשרות מיליונים לעמותות רבות בישראל ולהבנתה עיקר פעילותה העיסקית היא להיות מסוגלת לתרום למדינה ככל הניתן. רק בשנה האחרונה תרמה המשפחה לאלמנות ויתומי צה"ל ולנזקקי המלחמה כ 20 מיליון ש"ח, וכל זאת בעילום שם. לתפיסתנו, כל עמותה הפועלת למען נזקקים, חלשים ואנשים שלא שפר עליהם מזלם היא מבורכת ויש לעשות ככל הניתן לסייע. העובדה שרויטל גנץ הינה חלק מעמותה כלשהיא איננה פוסלת את פעילות העמותה מקבלת תרומה. 5. לאון פאליק לא קיבל כל בקשה או הצעה ממר גנץ להשקיע בחברה כלשהיא, וממילא ברור כי השקעה כזו לא בוצעה." ח"כ בני גנץ בחר שלא להגיב. מעין גלילי הוא חבר מערכת מגזין רוזה. עריכה: סתו גרסטל 123 פרק מספר מעין גלילי הוא חבר במערכת מגזין רוזה ובמערכת הפודקאסט "קריאת השכמה". מעין גלילי "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה

קראנו את טיוטת חוק ההסדרים - 7 דק' על כל מה שרע בו ולמה צריך לבטל אותו פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו חוק ההסדרים שתפו: קריאת השכמה 25 ביולי 2021 חוק ההסדרים קריאת השכמה 00:00 / 01:04 ! 256 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. קריאת השכמה "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה

פסק דין תקדימי נותן קול לארגון עובדי רווחה המפעילים מסגרות נוער בסיכון. ליסה פלם, מדריכה במעון חסות הנוער, מסבירה למה הידברות היא רק התחלה, ומה המחיר האמיתי של ההפרטה. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו סדק בהפרטה: בית הדין חייב את המדינה לדבר עם העובדים פסק דין תקדימי נותן קול לארגון עובדי רווחה המפעילים מסגרות נוער בסיכון. ליסה פלם, מדריכה במעון חסות הנוער, מסבירה למה הידברות היא רק התחלה, ומה המחיר האמיתי של ההפרטה. שתפו: שני פייס 16 בינואר 2026 סדק בהפרטה: בית הדין חייב את המדינה לדבר עם העובדים שני פייס 00:00 / 01:04 קרדיט תמונה: Teo K, שאטרסטוק ב-17 בדצמבר 2025 דיווח עיתון מעריב על הצלחה חריגה בתחום השמירה על זכויות עובדים במוסדות רווחה מופרטים. בית הדין הארצי לעבודה, שעד כה מיעט לאתגר את פגיעת ההפרטה בחוסים ובעובדים המטפלים בהם, קבע כי המדינה הייתה צריכה להתייעץ עם ארגון העובדים בטרם פרסום מכרז שעלול להרע את תנאי ההעסקה של העובדים. מסגור הכתבה משקף את תמיכתם של חלקים גדולים בתקשורת בפגיעה במטפלים ובחוסים כחלק מאג'נדה שמתנגדת לארגוני עובדים. הכותרת זועקת: "ארגוני העבודה ישלטו במכרזים? פסק הדין התקדימי של בית הדין לעבודה". אך העוול האמיתי שוכן לא בקיומם של ארגוני עובדים, אלא בתהליך הפרטת שירותי הרווחה. כבר בראשית ימי המדינה חלק מאספקת שירותי הרווחה בישראל הועבר במיקור-חוץ לעמותות פרטיות, למלכ"רים ולספקים אחרים, אך מגמת ההפרטה הורחבה במידה רבה בעקבות תוכנית הייצוב ב-1985. בשנים 2007-2004 הממשלה קיבלה החלטות הנוגעות להעברת יחידות רווחה לגופים חוץ-ממשלתיים, והטילה על שר הרווחה "להמשיך בתהליך הפרטת מוסדות הרווחה שמפעילה הממשלה". היישום הוטל על שר הרווחה דאז, בוז'י הרצוג. היישום הנלהב זיכה את הרצוג בתואר המפוקפק " מר הפרטה ". מאז, מגמת ההפרטה רק הורחבה. מוסדות רווחה מופעלים היום במכרזים, לרוב לחמש שנים בלבד, שבסופם נותני השירות מוחלפים. פעמים רבות תנאי העבודה של העובדים – רובן נשים העובדות בשכר מינימום – מורעים ממכרז למכרז, והתוצאה היא תחלופת עובדים גבוהה, היעדר הכשרה או התמקצעות בקרב העובדות והעובדים, ושירות לקוי לחוסות ולחוסים – אותם אנשים המגיעים למוסדות הרווחה כדי לזכות להגנה, לטיפול ולשיקום במצבי הפְּגִיעוּת הקשים ביותר. בניגוד לנאמר ב"מעריב", פסק הדין מ-11 בדצמבר 2025 לא משנה את כללי המשחק. הוא אינו מערער על עצם ההפרטה של שירותי הרווחה, אך הוא מספק חיזוק לעובדות ולעובדים: בעתירת ארגון "כוח לעובדים" נגד מכרז משרד הרווחה להפעלת מסגרות החירום "קורת גג" לנוער בסיכון, בית הדין הארצי לעבודה ביטל את המכרז. נקבע כי כאשר תנאי מכרז לשירות במיקור חוץ עלולים להשפיע מהותית על תנאי ההעסקה וזכויות העובדים, המדינה חייבת לקיים הליך הידברות או משא ומתן קיבוצי עם הארגון היציג עוד לפני פרסום מכרז חדש. זאת אף שבית הדין קיבל את עמדת המדינה שמיקור החוץ הוא "אותנטי ולגיטימי" ושאין מדובר בהכרח במדינה כ"מעסיק במשותף". בפסק הדין הודגש שהחובה היא לשיח אמיתי בתוך זמן סביר, שניתן לקיימו בלי לפגוע בעיקרי דיני המכרזים. פסק הדין לא הגדיר מהי הידברות, לא קבע חובת הגעה להסכמה וכן השאיר פתוחה את שאלת תחולת ההסכמים הקיבוציים במקרה של החלפת מפעיל. יחד עם זאת, פסק הדין מספק הכרה לוועד העובדים וקובע שעל המדינה לכל הפחות ליידע מציעים על ההסכמים הקיימים. ליסה פלם, סטודנטית לעבודה סוציאלית העובדת קרוב לשש שנים במעון מופרט של חסות הנוער, ולשעבר חברת ועד העובדים במקום, שוחחה עם מגזין רוזה על תנאי ההעסקה בשירותי הרווחה המופרטים ועל משמעות פסק הדין. פלם עובדת במעון כמדריכה, ועד שהחלה ללמוד עבדה גם כרכזת קבוצה, האחראית לילדים, לצוות ולהורים. לדבריה, מדובר בהישג מוגבל אך חשוב, בתוך מאבק ארוך לשינוי עומק. את ההשלכות של תחלופת כוח האדם וההעסקה במכרזים היא מתארת כך: "אנחנו מוציאים את הילדים האלה מהבית על מנת ליצור אצלם היקשרות בטוחה ומה אנחנו מלמדים? היקשרות חֲרֵדָה. אנחנו כל הזמן עוזבים אותם". איך נראה יום עבודה במעון? "אני עובדת במעון שהוא ארוך טווח. מגיעים אלינו נערים מאוד מאוד פגועים. כשמדברים על נוער קצה, כולם מסתכלים על העבריינות. אבל יש סיבה למה בית משפט בישראל נותן כל כך הרבה הזדמנויות גם לנערים שעשו דברים קשים, כי אנחנו יודעים שמצד אחד לנוער יש סיכוי להשתקם, ומצד שני, מדובר בילדים מאוד פגועים. ואת נפגשת עם הכאב שלהם, שהוא בדרך כלל התנהגותי. יוצאים הביתה אחת לשלושה שבועות, לסופ"ש. זה אומר שהמדריכים נשארים לישון שם. וכשאת הולכת הביתה, בתור רכזת, את יודעת שהם עדיין שם, את עדיין נדרשת לתת מענים ולענות לטלפונים. "במעון, את סביב השעון איתם. זה אומר ללמד אותם לאכול עם סכין ומזלג, זה אומר שגם אם תקבלי צרורות של קללות ועצבים תעמדי על הצורך לשמור על ניקיון. זה אומר להיות האוזן הקשבת והתומכת וגם לדעת להציב גבולות. חלק מהנערים מייצרים דחייה מאוד קשה. אלה אותם אנשים שאם תפגשי את ההתנהגות שלהם באוטובוס, רק תרצי להתרחק ממנו, ואת צריכה להיות הבן-אדם שרואה מאחורי הדחייה שלו את הפגיעה, לראות את האדם שדוחף אותך כדי להראות לו קשר אחר". איזו הכשרה צריך כדי לעבוד במעון? "אין דרישת סף ואין קורס לפני תחילת העבודה. יש רק הכשרה לא פורמלית ופורמלית תוך כדי התפקיד. אני התחלתי לעבוד בגיל 24, אז זה היה תנאי סף. היום תנאי הסף הוא גיל 21 ובמעון יש ילדים בני 18. לפעמים מגיעים לעבוד במעון אנשים שלא יודעים מה הם עושים, וזה עוד יותר פוגע בנוער. ולמנהלים אין שום דרך לדעת במי מדובר מעבר לראיון. אין סלקציה ואי אפשר לעשות סלקציה כי כל הזמן יש לך מחסור בכוח אדם". ממה נובע המחסור בכוח אדם? "כשאת צריכה לעבוד 300 שעות בחודש כדי להתפרנס באופן סביר, את נשחקת, הלב שלך נשחק. או שאת נהיית אפתית או שאת פגועה. אנשים שומעים על השכר והתנאים ומראש לא באים. עצם זה שלהיות מדריך חינוכי זה לא מקצוע, וזה משווק כתפקיד קצר טווח. נותנים לך מענק התמדה רק בשנתיים הראשונות.וגם העניין של סלקציה בשכר: אני יכולה להיות העובדת הכי מסורה ולהרוויח כמו העובד שהכי לא מתאמץ. וזה נכון שיש סיפוק, אבל באיזשהו שלב, הסיפוק נשחק. בשנה הראשונה שלך, כל דבר מדהים בעינייך. בשלב מסוים זה הופך להיות החיים שלך כמו כל עבודה אחרת. אני שמחה בעבודה שלי. כשאני רואה נער מתקדם, אני הכי גאה. כשהדרכתי צוות, הייתי הכי גאה בצוות שלי. אבל גם בהייטק יש את זה, בכל עבודה יש את זה. הריגוש חולף והתנאים הקשים נשארים. בעוד שהמעון שייך למדינה, אנחנו, חברי הצוות, לא עובדי מדינה אלא עובדי עמותה, ותנאי ההעסקה שלנו – בהתאם". מה ההשפעה של המכרזים קצרי הטווח על תנאי העבודה שלכם? "קודם כול שכר. במכרז הקודם של חסות הנוער צוות ההדרכה (בלבד) קיבל הגנה על השכר - שכר מינימום בתוספת 30%. במכרז החדש לא הוסיפו את ה-30%, כך שהשכר יכול לרדת לשכר מינימום. כל הוותק הולך לפח. יכולות להיות הרעת תנאים בלי שיקראו לזה הרעת תנאים, למשל כי הורידו 30%. ייתכן גם שלא יעסיקו אותך מחדש. למשל, הזהירו אותי בעבר שזה שאני בוועד עובדים יכול לא לבוא למעסיק חדש בטוב". ומה המחיר של כל זה עבור הנערים עצמם? "תמיד קשה לדמיין הוצאת ילדים מהבית. כשעושים את זה, כנראה המצב מספיק חמור. מוציאים את הילדים האלה מהבית על מנת ליצור אצלם היקשרות בטוחה אבל אנחנו כל הזמן עוזבים אותם. אוקיי, יש להם אוכל חם ומיטה חמה, אבל בהיעדר מענה מתאים ויציב, אנחנו יוצרים יותר נזק. כולנו נמצאים שם בשבילם אבל אנחנו פוגעים בדיוק בסיבה שלשמה הוציאו ילדים מהבית. איזו בושה שככה המדינה מתייחסת אליהם". מה ערכו של פסק הדין בעינייך? "מבחינתי, זה היה מאבק על כמה חשוב לשמוע את האנשים בשטח ולא לשמוע רק את אלה מלמעלה שאומרים מה הכי טוב. היו כל מיני דברים במכרז קודם שנפסל שהיו חסרי היגיון. למשל, הוצע לתקצב מעון לפי מספר הנערים שנמצאים בו כרגע: אם יש לי 12 נערים אקבל יותר ממעון שיש בו עשרה נערים, כשבפועל אני צריכה אותם משאבים. או הצעה לתקצב יותר נערים מתחלפים, כשלפעמים נערים זקוקים להמון זמן וביטחון כדי להמשיך הלאה. ישבתי בישיבה עם אנשים שכותבים את המכרזים ואמרתי: בואו תשמעו אותנו, בשטח. אנחנו רואים את הדברים לעומקם. "הדבר השני והקריטי לעובדים הוא שפסק הדין עצר את המצב שכל מכרז יכול לפגוע בנו, בלי שום פתח למשא ומתן. אם את יודעת שכל מכרז עלול לפגוע בך, למה שתבואי לכתחילה? זה מספק הגנה לעובדים וזה מגן על אנשים בארגון העובדים. אני היום כבר לא בוועד העובדים מסיבות אישיות, אבל אני יכולה להזמין אחרים להצטרף ולחשוש פחות שיפגעו בהם". פסק הדין יצר סדק קטן בחומת ההפרטה: הוא לא עוצר את המודל, אבל מחייב את המדינה לשמוע את העובדות והעובדים, שבזכותם המערכת מוסיפה לתפקד. התיקון הכולל שיביא צדק לעובדות ולעובדים וגם למטופלות ולמטופלים, עדיין רחוק. שני פייס היא חברת מערכת מגזין רוזה עריכה: תום אלפיה 145 פרק מספר שני פייס היא חברת מערכת מגזין רוזה שני פייס "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה

פרשת הרב טאו חושפת את הקרב האמיתי שמתחולל מעל לראשינו - לא בין חילונים ודתיים, או בין ליברליזם לשמרנות, אלא בין מי שעסוקות בשיפור המציאות של הציבור הישראלי, ומי שמשקר לו במצח נחושה. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו עשי לך רב שתפו: קריאת השכמה 30 בנובמבר 2022 עשי לך רב קריאת השכמה 00:00 / 01:04 תמונה: מיכאל יעקובסון פרשת הרב טאו חושפת את הקרב האמיתי שמתחולל מעל לראשינו - לא בין חילונים ודתיים, או בין ליברליזם לשמרנות, אלא בין מי שעסוקות בשיפור המציאות של הציבור הישראלי, ומי שמשקר לו במצח נחושה. קרדיט לתמונה: מיכאל יעקובסון. 475 פרק מספר פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. קריאת השכמה "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה

מייסם ג'לג'ולי מזמינה אותנו לדמיין את ישראל העתידית, שבה כולנו, יהודים וערבים, חיים בכבוד פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו כשישראל תהיה דמוקרטיה גם פלסטינים יחיו בכבוד מייסם ג'לג'ולי מזמינה אותנו לדמיין את ישראל העתידית, שבה כולנו, יהודים וערבים, חיים בכבוד שתפו: מייסם ג'לג'ולי 15 במאי 2023 כשישראל תהיה דמוקרטיה גם פלסטינים יחיו בכבוד מייסם ג'לג'ולי 00:00 / 01:04 תקופה קשה עוברת על כולנו. לא שהיה קל בעבר, אבל היום יותר מתמיד רווחת תחושת מועקה בשל חוסר ודאות לגבי העתיד. בלבם של רבבות אזרחים מודאגים שיוצאים להפגין ברחובות עוד לא אבדה התקווה שביכולתם לשנות. זה לא המצב כשמדובר בנו, הפלסטינים אזרחי המדינה. רבים מאיתנו כבר איבדו את התקווה מזמן, ונדמה לי שלרבים כבר קשה אפילו לחלום או לדמיין עתיד יותר טוב. פלסטינים רבים בישראל עסוקים רק בהשרדות: להביא פרנסה הביתה ולקוות שלא להיפגע מירי תועה בדרך אל העבודה או ממנה. אבל אני מסרבת להיכנע לייאוש. למרות המציאות הקשה, אני מרשה לעצמי לחלום ולדמיין עתיד אחר. עתיד שבו כולנו, ערבים ויהודים, חיים בכבוד. המחאה ברחובות מהווה שיעור אזרחות מזורז לכל החברה הישראלית ובכך היא פתחה חלון הזדמנויות נדיר. אני חולמת שהיא תביא למסקנה המתבקשת - שבלי שותפות, שילוב והכלה של כל מי שחי בארץ הזו, ובעיקר בלי לסיים את הכיבוש, לא תהיה פה דמוקרטיה. אני חולמת שיבוא יום והילדים שלי יהיו שווים לכל ילדה יהודיה ולכל ילד יהודי. חוסר השוויון בישראל נראה בכל מקום בחייהם של פלסטינים, גם אם ליהודים הוא שקוף. הילדים שלי מפחדים לדבר בשפתם ברכבת או באוטובוס, ובכל מפגש עם שוטר או חייל, אני משותקת מפחד מהגורל האכזר שעלול לחכות להם אם לא יימצאו חן בעיניו. חייהם של צעירים ערבים רבים מידי - כמו מוחמד אלעסיבי או אייאד אלחלאק - נגמרים בקלות בלתי נסבלת בגלל שוטר או חייל שדמיין שהוא תחת איום. אחת הדרכים הראשיות לקדם שוויון בין יהודים לפלסטינים, מתחיל בחינוך ילדינו. אני חולמת שכל ילדה ערביה וכל ילד ערבי ייהנו ממערכת חינוך שתקדם אותם ושלא תשאיר אותם מאחור. בכך גם ערבים וערביות בישראל יזכו להזדמנויות תעסוקה ראויות, ולאפשרות לפתח את עצמם, את כשרונותיהם ורצונותיהם. הילדים של היום הם העתיד שלנו. המשורר והמנהיג הדגול תופיק זיאד ז״ל אמר, وأعطي نصف عمري للذي يجعل طفلًا باكيًا يضحك! אקריב חצי מהחיים שלי על מנת לגרום לילד בוכה לצחוק. במציאות שלנו היום, הרבה ילדים בוכים: ילדים שחיילים נכנסים לבתים שלהם בלילות ומטילים עליהם פחד ואימה, ילדים שלא מצליחים להגיע לבתי הספר כי הם גרים ביישובים לא מוכרים, ילדים שחיים בלי חשמל ומים זורמים, והמוני ילדים שישנים רעבים. האם אי פעם חשבתם על חייו של ילד שאיבד את אביו או אימו בגלל הפשיעה שמשתוללת ברחובות? המדינה גוזלת מילדים רבים מדי את שמחת החיים. אני חולמת שכולנו נפעל יחד להחזיר להם את החיוך. אני בוחנת עכשיו בעיניים ביקורתיות את החלומות שלי, והאמת היא שהם מאוד מעציבים אותי. החלומות שלי כל כך בסיסיים ובכל מדינה מתוקנת הם אמורים להיות מובנים מאליהם. אני אמורה לחלום חלומות יותר גדולים: שהבת שלי תהיה שופטת בבית המשפט העליון - ולא כערביית מחמד! שילדים יהודים וערבים ילמדו יחדיו בבתי-ספר רב-תרבותיים; שמחנכות ערביות יהיו מנהלות בבתי ספר יהודיים; שתהיה ראשת ממשלה ערבייה בישראל; שיהיו גבולות פתוחים עם המדינות השכנות. אך לעת עתה אני רוצה להיתלות בחלומות הקטנים ואמשיך לקוות שבעוד 20 שנה אוכל לשחרר את החלומות הגדולים הכלואים בראשי. השאלה המתבקשת היא מה אפשר לעשות עכשיו כדי להגשים את החלומות האלה. הפתגם הערבי אומר, يد واحدة لا تصفق! יד אחד לא תמחא כפיים, צריך שתי ידיים כדי לקיים פעולה כל כך בסיסית. אם היד האחת היא אנחנו, הפלסטינים אזרחי המדינה אז היד השנייה היא היהודים אזרחי המדינה. על מנת לחולל את השינוי ולהחזיר את התקווה, המאבק חייב להיות משותף, ולא רק מתוך סולידריות. המאבק מוכרח להכיר בשותפות הגורל ובעתיד המשותף; הוא מוכרח להכיר בעוולות העבר ולשאוף לתיקונם, וכן להבטיח שלא לגרום לעוד עוולות. אנחנו לא שבטים בארץ הזו. החלוקה לשבטים מקבעת את ההפרדה ואת חוסר השיתוף שבינינו. אבל אנחנו נוכיח שאפשר אחרת, שהידיים אמנם שונות, אבל הן יכולות לשתף פעולה ולמחוא כפיים. فعلى هذه الارض ما يستحق الحياة - על האדמה הזו יש משהו ששווה לחיות בשבילו (מחמוד דרויש). ואני אומרת שהמשהו הזה הוא הילדים של כולנו. מייסם ג'לג'ולי דמיינה את ישראל 2030 במסגרת פרויקט "תמונת ניצחון". עריכה: תום אלפיה. 8 פרק מספר מייסם ג'לג'ולי היא יו"רית שותפה של עמותת סיכוי-אופוק ויו"רית נעמ"ת במרחב המשולש הדרומי. מייסם ג'לג'ולי "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה

דב חנין ודני פילק על המהלכים הציבוריים והפרלמנטריים שהביאו אתמול לניצחונו של הציבור בקמפיין מינימום 40. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו ככה מנצחים | שיחה 33 שתפו: מה לעשות עכשיו 8 ביוני 2022 ככה מנצחים | שיחה 33 מה לעשות עכשיו 00:00 / 01:04 ! 33 פרק מספר איך אפשר להתקדם לחברה צודקת, שוויונית וסולידרית בעולם שנראה צועד לכיוון ההפוך? שיחות על אקטואליה, תיאוריה פוליטית ומאבקים. מה לעשות עכשיו "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" "שני השחקנים הסוררים באיזור כרגע הן איראן וישראל" המודל המצליח מכה שנית. המודל המצליח מכה שנית. האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? האם כל הפמיניסטיות תמיד היו לסביות? דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! דמוקרטיה דורשת: תמשיכו להתלונן! הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה הרצחת וגם ניצלת?: מבוא לפמיניזם בספרטה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה דרוש: בית פוליטי למתנגדי המלחמה