כשהמוסדיים מחזקים את שער השקל, התקשורת הכלכלית דורשת מחוסכי הפנסיה לסכן את עתידם למען הייצואנים. במקום להמר על העתיד שלנו בשוק ההון, הגיעה העת שהמדינה תפרוס רשת ביטחון על חוסכי הפנסיה. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר כיף לבכות עם סרט טוב כיף לבכות עם סרט טוב כמה עומאנים זה יותר מדי? כמה עומאנים זה יותר מדי? שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו השקל מתחזק ובימין לוטשים עיניים לפנסיות שלנו כשהמוסדיים מחזקים את שער השקל, התקשורת הכלכלית דורשת מחוסכי הפנסיה לסכן את עתידם למען הייצואנים. במקום להמר על העתיד שלנו בשוק ההון, הגיעה העת שהמדינה תפרוס רשת ביטחון על חוסכי הפנסיה. שתפו: טלי גולדרינג 13 במאי 2026 השקל מתחזק ובימין לוטשים עיניים לפנסיות שלנו טלי גולדרינג 00:00 / 01:04 קרדיט תמונה: Pucs Fongabe, שאטרסטוק " המוסדיים מסכנים את יציבות שוק המט"ח בישראל – אבל אין פתרונות באופק". זאת הייתה הכותרת של כתבה של מירב ארלוזורוב בדה מרקר ב-28 באפריל. הכתבה מתייחסת לסוגיה שקשה לפספס, צניחת הדולר אל מול השקל שמעסיקה לאחרונה את העיתונות הכלכלית. עליית השקל פוגעת בתעשייה המקומית: בתעשיית ההיי טק, למשל, השכר של המהנדסים מתייקר ובכך נפגעים הרווחים של החברות ופרויקטים מבוטלים. כך קורה גם בתחומים נוספים בהם ישראלים עוסקים כנותני שירותים או יצואנים. העובדה שבמקביל חברות התוכנה הישראליות מתקשות להישאר רלוונטיות במירוץ חימוש לבינה המלאכותית, בטח לא עוזרת. על כל אלה ארלוזורוב מדברת בכתבה, וצריך לומר שבאמת מדובר בבעיה רצינית. על פי ארלוזורוב האשמים במצב הם "המוסדיים". חברות הפנסיה והביטוח שלנו, החברות שמחזיקות את ההון הכי חשוב של תושבי ישראל. 3.5 טריליון שקל בנכסי חיסכון פנסיוני, 800 מיליארד שקל בקרנות נאמנות, והחזקה של מניות ישראליות רבות בתעשיית ההיי טק, הנדל"ן, הבנקאות, ועוד. על פי המאמר, ההשקעה של המוסדיים בחו"ל גורמת לכך שבכל פעם שיש עליות משמעותיות בבורסה האמריקאית, למשל כשמדד S&P עולה, המוסדיים מוצאים עצמם מחזיקים נתח גדול מהנכסים שלהם בדולרים, וכדי לא להיות חשופים לסיכוני מט"ח גבוהים הם מוכרים חלק מהדולרים שלהם וקונים שקלים. לפעולה הזו קוראים גידור, והמטרה שלה היא לצמצם את הסיכונים שכספי הפנסיות והביטוחים שלנו חשופים אליהם. כך, כמעט בכל פעם שמדד S&P עולה, גם השקל עולה איתו, וחלק מהשקלים האלה גם מגיעים לבורסה הישראלית. גם בנקודה הזו מירב ארלוזורוב צודקת. הגודל של המוסדיים ופעולת הגידור שלהם אכן גורמים לעליית השקל, וזאת בתורה אכן פוגעת בתעשייה המקומית ובוודאי שאסור לזלזל בכך. רק שהאופציה שהיא מציעה, להימנע מאותו גידור, מסכנת את כספי החוסכים. כדי להבין את משמעות הגידור אפשר לחשוב על הדוגמה הבאה: נניח שבשנה מסוימת ה-S&P 500 עולה ב-10%, אך השקל מתחזק מ-3.6 לדולר ל-3.0 לדולר, החוסך אולי הרוויח כשערך המניות שלו עלה, אבל אם ימכור בנקודה הזאת הוא יקבל על כל דולר פחות שקלים מאשר שילם כאשר רכש את המניות והמיר את כספו לדולרים. זה מביא אותו בסופו של דבר לתשואה שלילית, למרות העליה בשוק המניות. הגידור משתמש בחוזה עתידי כדי לנטרל את הירידה ומגן על החוסך משחיקת כספו. נכון, כשהגידור מתבצע על כספם של חוסכים רבים המשמעות היא שהשקל יעלה. אבל האם החוסכים הם אלה שאמורים לייצב את השקל תוך כדי פגיעה בחסכונות שלהם? בכתבה הזו בגלובס , למשל, מראים את ההבדל בין מסלולי חסכון חשופים יותר לדולר ובין אלה שפחות, בתקופה שבה הדולר צולל: "כשמסתכלים על טבלת התשואות של קרנות ההשתלמות לשנה שהסתיימה בחודש פברואר האחרון (הנתונים העדכניים האחרונים של המוסדיים), רואים פערים אדירים בין התשואות של אלו שהשקיעו במסלולי ה-S&P 500 שחשופים ב-100% לדולר, ובין אלו שהשקיעו במסלולי המניות (המנוהלים) - 3.4% לעומת 29.4%." הפערים חושפים כמה חשיפה למט"ח יכולה לפגוע בתשואה על החיסכון, ואת החשיבות של אותו גידור. כמה ימים אחרי אותה כתבה, ארלוזורוב פירסמה כתבה נוספת . הפעם השפה שלה הייתה עוד יותר חריפה: "הגופים המוסדיים הם כמו נהג שיכור, שמטלטל את כלכלת ישראל בפראות". כן, זאת הכותרת של המאמר. הכתבה מכילה ראיון עם ד"ר ינאי שפיצר שלמרות שהעמדות שלו בנושא נחשבות לקיצוניות, ארלוזורוב החליטה להשמיע רק את קולו בכתבה. שפיצר מציע להטיל על המוסדיים "מעין קנס" בכל פעם שהם רוכשים הגנות על כספי החסכונות שלנו מסיכוני מט"ח. אז ההצעה של ארלוזורוב היא שהמדינה תקנוס חברות ביטוח ופנסיה שמדיניות ההשקעה שלהן לא מוצאת חן בעיניה? דמיינו הצעה דומה בנסיבות שונות - למשל קנס של המדינה על השקעה בחברות שעוסקות בהימורים או פורנו. האם ארלוזורוב הייתה מרגישה בנוח אז עם המעורבות של המדינה? נראה שההשלכות הכבדות של מדיניות השקעה של שחקנים גדולים מעוררות פאניקה בקרב הימין הכלכלי רק כשהמדיניות הזאת פוגעת בתעשיינים ומגנה על כספי חוסכים, לא להפך. אבל לצד זאת, חייבים לומר: שום דבר טוב לא יוצא מהטיסה של השקל שפוגעת בייצוא הישראלי, מגבירה את התלות המוגזמת ממילא ביצוא, מסכנת מקומות עבודה, ומקריסה עסקים. זהו אכן מצב מסוכן, וזה ממש לא היה חייב להיות ככה. הגענו לאן שהלכנו בואו נחזור אחורה בזמן עד ליולי 2002 לדיון בכנס קיסריה, שם האוצר ובנק ישראל הסכימו להוציא את כספי הפנסיה לשוק ההון. נציב מס ההכנסה משה גביש אמר אז: " אם קרנות הפנסיה ייכנסו לשוק ההון, הן יוכלו לקנות מניות אך לא יוכלו למכור אותן, כי מכירה תזעזע את השוק. יש פער גדול מדי בין גודל קרנות הפנסיה בישראל לגודלו של שוק ההון" . עכשיו בואו נסתכל על מה שארלוזורוב כותבת בעצמה בכתבה במאי 2026: " כששערי המניות בוול סטריט עולים, שווי הנתח שמושקע בחו"ל קופץ באופן טכני. זה גורם לחריגה מנתח ההשקעה שהמוסדיים התכוונו להקצות לחו"ל, ולכן הם נאלצים לממש חלק מההשקעה – כלומר למכור נכסים דולריים ולקנות במקומם נכסים שקליים, בעסקאות שגורמות לייסוף השקל ". כלומר, הכל היה ידוע מראש. לכספי הפנסיות שלנו "מותר" להיות מושקעים בבורסה ולהנות מעליית ערך המניות. אבל ברגע שהמניות האלה נמכרות, בין אם כדי להחזיק מזומן בשקלים ובין אם כדי "לחנות" בהשקעה בבורסה הישראלית, אז הכספים יכולים לזעזע את ערך המט"ח ואת כל כלכלת ישראל למעשה. אז איך הגענו לפה? בשנות ה־50 הוקמו קרנות הפנסיה הגדולות (ההסתדרותיות) והן עבדו בשיטה של "צבירת זכויות". בשיטה הזו, כל שנת עבודה נתנה לעובד עוד 2% מהמשכורת האחרונה שלו, עד תקרה של 70%. העובד לא היה צריך להבין בהשקעות, כי המדינה והקרנות לקחו על עצמן את כל האחריות. כך, המדינה לקחה את רוב כספי החיסכון של העובדים והשתמשה בהם לצרכיה, ובתמורה היא נתנה לקרנות איגרות חוב מיועדות עם ריבית קבועה של 5.5% מעל המדד. החל משנות ה-70, החל תהליך "הפרטה" של כספי הפנסיות - מהשקעה ממשלתית להשקעה בשוק ההון הפרטי. באותה תקופה, הבנקים ניפחו את ערך המניות שלהם באופן מלאכותי, בפעולה שנקראת "וויסות". לאחר פיצוץ הבועה, מניות הבנקים איבדו את ערכן והמדינה הלאימה אותם. בגלל שקרנות הפנסיה היו מושקעות במניות הבנקים ובגלל שהמדינה השתמשה בכספי החוסכים כ"קופה קטנה" למימון תשתיות במשך שנים, קרנות הפנסיה נותרו עם גרעונות. במרץ 1995, בעקבות המלצות ועדת פוגל, סגרה הממשלה יחד עם ההסתדרות את הקרנות הוותיקות בפני עמיתים חדשים והקימה את "הקרנות החדשות". בשלב הזה המדינה עדיין סיפקה אג"ח מיועדות לקרנות החדשות, אבל רק עבור 70% מהכסף, השאר נשלח לבורסה. בתחילת שנות ה־2000 הושלם המהלך עם צמצום דרמטי של איגרות החוב המיועדות והעברת עיקר כספי הפנסיה לשוק ההון הפרטי. בלחץ בנק ישראל ומשרד האוצר, המדינה הפחיתה את חלקו של החיסכון שנהנה מתשואה מובטחת וקבעה שהחיסכון הפנסיוני יתבסס בעיקר על השקעה במניות ואג"ח סחירות, בארץ ובעולם. במשבר 2008 מדדי המניות הישראלים המובילים איבדו בין כ־46% לכ־80% מערכם. עבור החוסכים לפנסיה זה תורגם למחיקות בצבירה: קרנות הפנסיה, קופות הגמל וביטוחי המנהלים הציגו ב־2008 תשואות שנתיות שליליות בשיעורים של כ־12%–30%, כשמי שהיה במסלולים עתירי מניות ספג את המכה הקשה ביותר. הפגיעה הייתה גדולה במיוחד אצל בני 60+ שעמדו לפני פרישה, הקצבה הצפויה שלהם, שנגזרה מערך תיק ההשקעות באותו רגע, התכווצה בבת אחת, לעתים בעשרות אחוזים. על הרקע הזה הפעיל יו"ר ההסתדרות עופר עיני לחץ פוליטי כבד על הממשלה באמצעי התקשורת, בדיונים עם האוצר ובאיום מרומז בשביתות וטען שהמדינה לא יכולה להתנער מאחריותה לחוסכים המבוגרים בדיוק כשהיא דחקה אותם לשוק ההון החופשי. הלחץ הזה הסתיים ב"עסקת חירום": בדצמבר 2008 החליטה ממשלת אהוד אולמרט על רשת ביטחון זמנית לחוסכים לפנסיה, מנגנון פיצוי מוגבל בזמן שהבטיח לחוסכים מבוגרים (מגיל 57 ומעלה, עד תקרת חיסכון של כ־750 אלף שקל) השלמה חלקית להפסדים במקרה שהשוק לא יתאושש עד מועד פרישתם. ההתאוששות בבורסה גרמה לכך שהעלות לאותה רשת ביטחון הייתה זניחה ויש שטענו שעצם קיומה סייע לבורסה להתאושש, בין אם בזכות הביטחון שהיא נתנה למוסדיים לחזור להשקיע בבורסה הישראלית, ובין אם בזכות תחושה של גיבוי מהמדינה שקיבלו משקיעים אחרים. זאת גם הייתה הטענה של ארנון בר דוד, יו"ר ההסתדרות, כשדרש בתקופת הקורונה רשת ביטחון דומה לכספי החוסכים. מי יציל את כספי החוסכים? כאן שווה לעצור ולשאול האם בכלכלת הסופר ספרטה, כשעצמאים עדיין מחכים לכספי הפיצויים שלהם מהמלחמה האחרונה, וכשאנחנו שומעים סיפורים על נפגעי רכוש שלא זכו לפיצויים, תושבי הצפון שמצופים לעבוד בזמן התקפות טילים, ואפילו נפגעי 7 באוקטובר שמחכים לכספים שמגיעים להם, סביר לצפות לרשת ביטחון לכספי פנסיה שנפגעו מירידה בבורסה, כפי שהתקיימה ב2008? האם יו"ר ההסתדרות בכלל היה דורש אחת כזאת היום? אחרי שכספם של כמאה אלף חוסכים כבר נשדד לאור יום בפרשת סלייס , ועורר הד ציבורי מינימלי? האם כשהקונצנזוס בעם הוא שהשמיכה קצרה בגלל תקציב הביטחון, ואפילו נפילתה של הצעת חוק לכספי פיצויים לחטופים התקבלה באדישות, האם במציאות כזאת בטוח להניח ש"יהיה בסדר" אם נחשוף את כספי הפנסיה לסיכוני מט"ח כדי להציל את היצוא הישראלי? מי יציל את כספי החוסכים כשערכם ירד בעשרות אחוזים ולמוסדיים יהיה אסור לגדר את הסיכון? המדינה? מצד שני צריך לומר שגם אותו "גידור", אותו חוף מבטחים שהמוסדיים מוצאים בשקל ובבורסה הישראלית, גם הוא מסכן את כספי החוסכים. חברות נדל"ן שלא מצליחות למכור דירות מוצאות עצמן מתנפחות בעיקר בגלל כספי המוסדיים שזורמים לבורסה, דבר שרק מגביר את ההשקעה בהן. הבנקים, שחשופים במידה רבה לאשראי בעייתי לנדל"ן ולחברות תוכנה שמאבדות רלוונטיות הם חלק משמעותי בתיק המניות של המוסדיים. וכמובן שגם השלטון בישראל, שיכול להכריז על עוד מלחמה בכל רגע, מוסיף סיכון לתיק. כך כספי החוסכים חשופים לנזק משני כיוונים. מצד אחד דולר קורס, מצד שני בועת נדל"ן ומלחמה אין סופית. הפתרון שארלוזורוב מציעה הוא להפנות עוד ועוד מהחיסכון הפנסיוני לחו״ל כדי לצמצם את המכירות הדולריות של המוסדיים כאן. כלומר, לחשוף אפילו יותר את החוסכים לדולר הקורס בשביל להקל על שער החליפין עבור יצואנים. ההצעה החצופה הזו, שמגיעה מצד "מתנגדי נתניהו" בעיתון דה-מרקר, עומדת בתיאום מוחלט עם הקונספט של "כלכלת סופר ספרטה" של נתניהו. אמנם לא מדובר בשורה של קיצוצים בתקציב בדרך ל"ניצחון המוחלט", אבל לכפות על מנהלי קרנות הפנסיה והביטוחים לוותר על כלי שמאפשר ניהול סיכונים בשם חוסן לתעשיינים, היא לא פחות "סופר ספרטה". פתרון סביר יותר להשפעות הפנסיות על הדולר יהיה לחזור, אפילו במעט, להסתכל על פנסיה כזכות ציבורית ולא רק כמוצר השקעה. המדינה כבר מחזיקה היום מנגנון הבטחת תשואה של 5.15% ריאלית על כ־30% מסך הנכסים של הקרן, כתחליף של האג"ח המיועדות משנות ה-50; כלומר, היא יודעת לספק רשת ביטחון חלקית. אפשר פשוט להגדיל את חלק החיסכון שנהנה מתשואה מובטחת ולכוון חלק גדול יותר מכספי הפנסיה להשקעות חברתיות ארוכות טווח בישראל, במקום לרדוף אחרי מדדי מניות בדולר ועוד שכבת גידור מט"ח. ובשקט אפשר לומר ששום אסון לא יקרה אם חלק מהפנסיה ימצא את מקומו באג"ח מיועדות. הפתרונות האלה לא בהכרח יהיו כל כך פופולריים בישראל. סך הכל ישראלים די מרוצים ממעבר כספי החסכונות שלהם לבורסה. נכון, מי שאתרע מזלו לפרוש בדיוק בשיא משבר הקורונה או סתם בשנה חלשה במיוחד בבורסה ראה את הקיצבה שלו מתכווצת, אבל בטווח הארוך התשואות שעשו המדדים הגדולים בבורסה בשני העשורים האחרונים היו חלומיות. אנחנו רואים את זה בכל פעם שאחד מעיתוני הכלכלה מפרסם עוד כתבה עמוסה בטבלאות שמשוות את תשואת קרנות הפנסיה וההשתלמות. אבל כדאי לזכור שאותם כתבים כלכליים אף פעם לא יכניסו לתחשיב התשואה את הרגע שבו כספי הפנסיה שלנו יפסיקו לשרת את בעלי ההון ויתחילו באמת לאיים עליהם. אז, הפלא ופלא כספי הפנסיה יוזמנו "להיכנס מתחת לאלונקה". שם הם יצטופפו שם לצד המורות, העצמאים, או תושבי הצפון המופגזים. טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה עריכה: תום אלפיה להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 167 פרק מספר טלי גולדרינג טלי גולדרינג היא חוקרת עצמאית בתחומי הכלכלה והנדל"ן, וחברת מערכת מגזין רוזה הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר כיף לבכות עם סרט טוב כיף לבכות עם סרט טוב כמה עומאנים זה יותר מדי? כמה עומאנים זה יותר מדי? שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל

אסף יקיר וארנון פלג בודקים האם אפשר יהיה לטוס מפה אם חס חלילה לא נגיע לניצחון מוחלט. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר כיף לבכות עם סרט טוב כיף לבכות עם סרט טוב כמה עומאנים זה יותר מדי? כמה עומאנים זה יותר מדי? שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו הכי בבית בעולם שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 18 באוגוסט 2024 הכי בבית בעולם קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 אסף יקיר וארנון פלג בודקים האם אפשר יהיה לטוס מפה אם חס חלילה לא נגיע לניצחון מוחלט. מכירה מוקדמת של לוח השנה הסוציאליסטי קוד: EARLYBIRD לרכישה: https://shorturl.at/4PrHc להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 651 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר כיף לבכות עם סרט טוב כיף לבכות עם סרט טוב כמה עומאנים זה יותר מדי? כמה עומאנים זה יותר מדי? שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל

פרק חירום: התשתיות הציבוריות שלנו מוחזקות אצל בעלי ההון, ואנחנו מוחזקות כבנות הערובה שלהם. הפתרון - להחזיר את כיכר העיר לציבור. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר כיף לבכות עם סרט טוב כיף לבכות עם סרט טוב כמה עומאנים זה יותר מדי? כמה עומאנים זה יותר מדי? שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו להלאים את וואטסאפ שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 4 באוקטובר 2021 להלאים את וואטסאפ קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 293 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר כיף לבכות עם סרט טוב כיף לבכות עם סרט טוב כמה עומאנים זה יותר מדי? כמה עומאנים זה יותר מדי? שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל

אם ממשלת ישראל רוצה להחזיר את החטופים, למה חלוקת האחריות כל כך כאוטית? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר כיף לבכות עם סרט טוב כיף לבכות עם סרט טוב כמה עומאנים זה יותר מדי? כמה עומאנים זה יותר מדי? שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו חובבנות או מדיניות? כעבור 5 שבועות אין מטה חטופים אם ממשלת ישראל רוצה להחזיר את החטופים, למה חלוקת האחריות כל כך כאוטית? שתפו: שני פייס 13 בנובמבר 2023 חובבנות או מדיניות? כעבור 5 שבועות אין מטה חטופים שני פייס 00:00 / 01:04 מי נושא באחריות להשבת החטופים מטעם הממשלה? עיצוב: אדם אמוראי חמישה שבועות לאחר תחילת המלחמה לא זו בלבד שהחטופים עוד לא שוחררו, ממשלת ישראל טרם הקימה מטה לטיפול בסוגיית החטופים ולא מינתה אחראי לטיפול בסוגייה. בשבוע שעבר הממשלה פרסמה שלוש הצעות שונות למינוי, אף אחת מהן לא אושרה ומידת ההיתכנות של כולן אינה ברורה. כל זאת, כשבעזה נמצאים 239 ישראלים שנחטפו בשבעה באוקטובר, מהם כ-30 ילדים, שהצעיר ביניהם הוא בן עשרה חודשים. המחדל במינוי ממונה ומטה להשבת החטופים מעורר חשש כבד לגורלם ושאלות קשות בנוגע לתפקוד הממשלה. ההצעות הממשלתיות השונות לממונים חדשים על הטיפול בהחזרת החטופים פורסמו בצל פסילת מינויו של גל הירש. הירש מונה לממונה הטיפול בחטופים ובנעדרים למרות שתלוי ועומד נגדו כתב אישום על העלמת מס מהכנסות של 6.1 מיליון ש"ח. כתב האישום והשלכותיו היו ידועים טרם המינוי וכבר לפני שלושה שבועות הייעוץ המשפטי לממשלה הבהיר באופן רשמי למשרד ראש הממשלה את הבעייתיות הכרוכה בהעסקתו. רק בשבוע שעבר, שלושה שבועות לאחר התרעה זו, הממשלה העלתה אפשרויות חלופיות לריכוז הטיפול בחטופים. אף אחת מההצעות עוד לא אושרה. ביום ראשון שעבר, 5 בנובמבר, פורסם ב חדשות ערוץ 13 כי נתניהו מעוניין לתת חלק מהסמכויות על החטופים והנעדרים לגילה גמליאל, שרת המודיעין, "אך עוד לא ברור באלו סמכויות מדובר". ביום שני, 6 בנובמבר, פורסם ב מעריב שראש הממשלה החליט "להחליף כיוון" בטיפול בחטופים והנעדרים ולהקים "גוף מוסדר" עם צוות המורכב מעובדי מדינה ממשרדים ומתחומים שונים שינוהל על ידי פרויקטור (שגם הוא יהיה בתקן של עובד מדינה) ויתכלל את כל תחומי הפעילות והטיפול בנושאים הקשורים לחטופים, לנעדרים ולבני משפחותיהם. "מטה החטופים והנעדרים שיוקם צפוי להחליף בפעילותו את צה"ל ואת כל הגופים הנוספים, כולל הפרטיים ההתנדבותיים, שמטפלים היום בהיבטים שונים של הנושא, לרבות צורכי המשפחות, עמידה בקשר עם המדינות שאזרחיהן נמנים עם החטופים ועוד". ביום שלישי, 7 בנובמבר, פורסם ב- YNET על גורם נוסף שיטפל בנושא החטופים: שר החוץ אלי כהן מינה את אלון רוט-שניר לממונה על הסוגייה במשרד החוץ. "מעריב" דיווח כי "בממשלה מרימים גבה. גורם מדיני בכיר: 'צירים מקבילים יכולים לסבך את העניינים'." הרשימה החלקית של כל מי שעוסק בנושא החטופים כוללת את תא"ל במיל' גל הירש (ממונה השבויים והנעדרים), אלוף במיל' ניצן אלון (מפקד המערך המודיעיני לאיתור חטופים ונעדרים), אלוף במיל' ליאור כרמלי (עוסק בסוגיית משפחות השבויים מטעם צה''ל), אל"מ במיל' ליאור לוטן (יועץ לשר הביטחון בתחום השבויים והנעדרים) והאלוף במיל' מאיר כליפי (מונה על ידי גל הירש לעמוד בראש צוות ליווי משפחות החטופים והנעדרים ואל"מ במיל., איש העסקים העובד עם הקטארים, יואב (פולי) מרדכי ( בהתנדבות ). כמו כן, ראש המוסד דדי ברנע מרכז את המגעים מול הקטארים, ראש השב"כ רונן בר מנהל את המגעים מול המצרים. ראש המוסד לשעבר יוסי כהן פועל מאחורי הקלעים, אך לא ברור האם הוא שליח רשמי או לא. ב- 31.10 פרסמו מקורביו של ראש המוסד לשעבר כי הוא פועל "בסמכות וברשות מטעם ראש הממשלה וקבינט המלחמה". ב-7.11 הובהר כי "לכהן אין כל תפקיד רשמי מטעם המדינה". בעת שהדברים הללו נכתבים, ממשיכות לצאת הצהרות כוונות והצהרות נגד בין הגורמים השונים. יוסי כהן אמר אתמול, 12 בנובמבר, כי לא ברור לו תפקידו של גל הירש. נתניהו השיב לו שתפקידו של הירש הוא להיות מעודכן במאמצים הבין-לאומיים שמרכזים ראש המוסד ואלוף (במיל') ניצן אלון ולהיות בקשר עם המשפחות. במקביל, הודיע נתניהו שתוסדר עבודתו של מרכז השליטה הלאומי לטיפול במשפחות החטופים והנעדרים (משלט מהל"ב), שהוקם על מנת לסייע למשפחות החטופים והנעדרים בהתמודדות עם משמעויות המלחמה, ושתוקם מינהלת מתוקצבת לטיפול בנושא. עד שהדברים הללו יגיעו אליכם סביר מאוד להניח שיהיו עדכונים נוספים, שמימושם יוסיף להיות מוטל בספק, וקשה שלא להסכים עם "המקור המדיני הבכיר" על הסכנה בקיומם של צירים מקבילים או עם התקשורת שמכתירה את ההתנהלות כ"כאוס" ו"בלגן" . גורמים במשרד רה"מ אמרו אמנם: "אין פה בלגן, אין כאוס. כל משרד רוצה לעבות את המערך שעוסק בזה. ישראל לא הייתה בתרחיש כזה מעולם. הכול עולה בקבינט המצומצם וכל אחד יודע מה התפקיד שלו. זה שיש כל מיני אנשים שדוחפים את עצמם לא אומר שיש פה אי סדר. גם במטה החטופים והנעדרים והנעדרים דחו את הטענות על כאוס ואמרו כי כל המערכת מתואמת יפה ואין חורים". אבל העובדות שפורסמו על ריבוי המתווכים ועל אי הקמתו של מטה מרכז לנושא החטופים עד היום יוצרות רושם מפחיד. המתח בין בכירי מערכת הביטחון ליוסי כהן אינו מוכחש. מינויו של גל הירש לא מאושר. ומהממשלה יוצאות בשבוע וחצי, השבוע החמישי לחטיפה, חמש הצעות שונות ואולי אף סותרות לריכוז הנושא. כמו שאמר אסף יקיר בפודקאסט "קריאת השכמה", "קשה לי לדמיין איך אמור להרגיש בן משפחה שקורא ש-34 ימים לתוך המלחמה, נתניהו שוקל להקים מטה לחטופים. נתניהו הפך את זה לעוד מדמנה של התעסקות במי בכלל אחראי. אי אפשר אפילו לדעת למי לפנות כי ברור שמי שממונה, יכול להיות שתוך יום יחליפו אותו, לא ברור אם יש לו סמכות. זה רוע לב מזוויע וטירוף מערכות". להרחבה, האזינו לאסף יקיר ולארנון פלג בפרק " מתאבל ללא קץ " של "קריאת השכמה". להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 25 פרק מספר שני פייס שני פייס היא חברת מערכת מגזין רוזה הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר כיף לבכות עם סרט טוב כיף לבכות עם סרט טוב כמה עומאנים זה יותר מדי? כמה עומאנים זה יותר מדי? שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל

חשיפת רוזה מדיה: גם גבי אשכנזי ניהל קשרים חבריים קרובים עם לאון ונילי פאליק - בעלי הון, פטרוני הימין הקיצוני וההתנחלויות, המקושרים לנתניהו. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר כיף לבכות עם סרט טוב כיף לבכות עם סרט טוב כמה עומאנים זה יותר מדי? כמה עומאנים זה יותר מדי? שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו אחרי גנץ, גם אשכנזי - קשרי הרמטכ"לים עם משפחת פאליק ממשיכים להחשף חשיפת רוזה מדיה: גם גבי אשכנזי ניהל קשרים חבריים קרובים עם לאון ונילי פאליק - בעלי הון, פטרוני הימין הקיצוני וההתנחלויות, המקושרים לנתניהו. בין השאר: ארוחות ערב משותפות, מפגש עם "אנשים עוצמתיים" והמלצה לעיטור הנשיא שתפו: מעין גלילי 21 בדצמבר 2025 אחרי גנץ, גם אשכנזי - קשרי הרמטכ"לים עם משפחת פאליק ממשיכים להחשף מעין גלילי 00:00 / 01:04 כשחושבים על השתלטות הימין על צה"ל חושבים בעיקר על המפנה האידיאולוגי, השחיקה הערכית, על היחסים הקרובים בשטח בין הצבא למתנחלים, ועל התנכלות לפלסטינים ופעילי שלום. לעתים רחוקות עולים המעורבות של אנשי הון ימנים בצבא, ויחסי של הרמטכ"ל עם אנשי הון. משפחת פאליק היא דוגמה טובה. הפאליקים הם תורמים מרכזיים של הימין הישראלי, וגם תורמים גדולים לצה"ל. למשפחה יש עסקים חובקי עולם, מאמריקה הלטינית עד ישראל, ובין היתר פורסם שהם תרמו מאות אלפי שקלים לפעיל הימין הקיצוני בנצי גופשטיין, ולבנייה בהתנחלויות. לפאליקים גם עסקים ואינטרסים כלכליים בהתנחלויות - כמו יקב פסגות שבשליטתם, ששמו נקשר עם מאמצים להשתלט על קרקעות פלסטיניות, וכמובן גם עם ראש הממשלה נתניהו. הקשר עם נתניהו זכה לתשומת לב רבה כאשר אחרי השבעה באוקטובר, משפחת נתניהו "התארחה" בבית משפחת פאליק למשך מספר שבועות. לאחרונה קשריהם למוקדי הכוח החשובים במדינה התחזקו אף יותר: שמואל זיני, אחיו של ראש השב"כ הנכנס, נחשב למקורב למשפחת פאליק ונטען כי הוא מעורב בניהול עסקיהם בישראל. בחודש שעבר חשפנו כאן את הקשרים הענפים בין הפאליקים לבני גנץ. קשרים אלה נוצרו על רקע תפקידיו הצבאיים של גנץ, שהפגיש אותו עם משפחת פאליק בגלל פעילותם כתורמים לצה"ל. מסמכים שהודלפו לרשת חושפים שלא רק גנץ ניהל יחסים קרובים עם משפחת פאליק, אלא גם קודמו בלשכת הרמטכ"ל, גבי אשכנזי. אשכנזי ניהל איתם רשת קשרים ידידותית, עמוקה ואינטימית, שנבנתה דרך “נדבנות” שמבוססת על הפרטה של חלקים מצה"ל. כמו במקרה של גנץ, גם על יחסי אשכנזי-פאליק אנחנו למדים מהדלפות מתיבת המייל של אשכנזי מהשנים 2010-2016, שפורסמו ברשת בחודשים האחרונים. רובם הגדול של המיילים הם מהתקופה שאחרי כהונתו של אשכנזי כרמטכ"ל, ועל כן לא ניתן לדעת בוודאות אם הקשרים התקיימו גם במהלך הכהונה עצמה וכמה חזקים הם היו באותה עת. קשרי פאליק-אשכנזי כפי שעולה מהמסמכים מציירים תמונה של קשר קרוב; הם כוללים למשל ביקורים הדדיים חוזרים, התכתבויות מייל ידידותיות רבות ואף הצעות לטוס במטוסיהם הפרטיים של בני משפחת פאליק. כמו גנץ, אשכנזי המליץ על נילי פאליק לעיטור הנשיא לבקשת רב הכותל שמואל רבינוביץ', המקורב למשפחה. כמו במקרה של גנץ, הקשר התבסס במידה רבה דרך הפעילות של נילי פאליק, אם המשפחה, בארגון FIDF העוסק באיסוף תרומות לצה"ל עבור מטרות שונות. פנמה, מיאמי, ירושלים כמו אצל גנץ, גם אצל אשכנזי חלק מהקשר עם משפחת פאליק התנהל דרך הרב שמואל רבינוביץ'. רבינוביץ' מכהן מאז שנת 2000 כרב הכותל והממונה על המקומות הקדושים. פרסומים שונים בתקשורת העלו כי רבינוביץ' תפקד כמעין שליח או לוביסט של משפחת פאליק, ונראה שזה התפקיד שהוא תפס גם בהתכתבויות עם גנץ ואשכנזי. ב-29.5.2012, לקראת גאלה של ארגון FIDF בפנמה, פנה הרב רבינוביץ' לאשכנזי והציע לו לטוס מניו יורק לפנמה במטוסו הפרטי של לאון פאליק. אשכנזי הביע עניין בתחילה, אך לבסוף ויתר על הטרמפ מסיבות לוגיסטיות, והוסיף "אולי בפעם הבאה". לאחר הגאלה אשכנזי הודה ללאון פאליק על האירוח - ניסוח שמצביע על מפגש משמעותי ביניהם בפנמה. כשבוע לאחר מכן, קיבל אשכנזי מכתב תודה אישי מנילי פאליק, בחתימה רשמית של הFIDF, על נוכחותו ותמיכתו. התמונה להמחשה התמונה להמחשה נראה שבמהלך 2012 הקשר בין אשכנזי לפאליקים העמיק; ב-10.9.2012 אשכנזי מבקש מלאון פאליק להעביר מסר לגנרל יצחק "ג'רי" גרשון, שכיהן באותו זמן כמנכ"ל FIDF, “אם אתה רואה את הגנרל גרשון בפנמה, תגיד לו שייצור איתי קשר”. עשרה ימים אחר כך (20.9.2012) נקבע דרך FIDF, מפגש נוסף בין אשכנזי לנילי פאליק שהתבטל ברגע האחרון. בנובמבר, תכנון נוסף שכלל שוב טיסה במטוסה הפרטי של נילי פאליק התבטל ברגע האחרון. ב2012 אשכנזי החל לכהן כיו"ר קרן רש"י, והחל מ2013 מופיעות בהתכתבויות רבות העוסקות פרוייקט משותף של הקרן עם ארגון FIDF לבניית בסיס צה"ל בנגב, שהיווה כר נוסף למפגש עם הפאליקים. בשנים הבאות נראה שהקשר הפך לחברי ממש: ברכות שנה טובה, מפגשים חברתיים עם בני הזוג אשכנזי, ארוחות ערב, ותיאומים של מפגשים קדימה ואחורה, לאורך 2013, 2014 ו2015. ביוני 2012, בזמן ביקור של משפחת פאליק בישראל, אשכנזי שלח לללאון פאליק את מספר הטלפון שלו, וביקש שיתקשר. ביולי 2012, הפאליקים הגיעו לחתונת בנו של אשכנזי. בינואר 2014 אשכנזי ופאליק אכלו יחד בירושלים, במרץ 2015 בניו יורק. כל זה מתכתב היטב עם הממצאים שעלו גם במיילים של גנץ: דמויות מרכזיות בבניית הכוח של הימין הישראלי מקבלת גישה נוחה מאוד לצמרת הצבאית, ויוצרת בתוכה קשרים שיש להם פוטנציאל ברור לשרת אותה בהמשך. סיור בכיפת ברזל, "אנשים עוצמתיים" ועיטור הנשיא בתוך רצף ההתכתבויות מופיעים גם רגעים שממחישים כיצד קשרים חברתיים עשויים להפוך לנגישות למערכת הבטחון. בפברואר 2014, למשל, עוזר אשכנזי לאדם בשם בריאן אנדרסון “לראות את כיפת ברזל באשקלון” - בקשה שמשמעותה לא ברורה. אנדרסון, הגיע לאשכנזי דרך לאון פאליק ומציג את עצמו כחברו. שוב, לא דרך מערכת רשמית, לא דרך הליך מוסדר, אלא באופן אישי - בתוך הרשת שנוצרה סביב תרומות, טיסות פרטיות ואירועי גאלה. התמונה להמחשה כמו אצל גנץ, גם עם אשכנזי עולה הבקשה להמליץ על נילי לעיטור הנשיא, דרך הרב רבינוביץ'. באפריל 2014 הוא פנה לאשכנזי, צירף ביוגרפיה של נילי פאליק, וביקש שיכין המלצה משלו. אשכנזי הגיב לבקשה זו באמירה: "בסדר, חג שמח". למרות ההבטחות להמלצות משני רמטכ"לים לשעבר פאליק לא קיבלה את עיטור הנשיא באותה שנה. התמונה להמחשה ב-31.10.2014 מופיעה אחת ההתכתבויות המעניינות ביותר: לאון פאליק, ש"התנצל על ההפרעה", מזמין את אשכנזי למפגש בירושלים עם “אנשים עוצמתיים שמגיעים לתמוך בישראל ובצה"ל". אשכנזי עונה שפאליק "אף פעם לא מפריע לו", ומתאם את הגעתו למפגש, במופע נוסף של גבולות מטושטשים בין קשרים חבריים לקשרים באליטה הצבאית-כלכלית-פוליטית. התמונה הרחבה יש פה, כמובן, דפוס. משפחת פאליק - מהתורמות הגדולות של נתניהו, של מפעלים בימין האמריקאי והישראלי, ושל גורמים אידיאולוגיים שמקדמים ריבונות והתנחלויות - מקיימת קשרים שוטפים עם שני רמטכ״לים שהפכו בהמשך לפוליטיקאים מרכזיים. המשפחה הזו, על האינטרסים העמוקים שלה בהתנחלויות, קשריה לראש הממשלה ועמדותיה האידיאולוגיות המובהקות, מקבלת גישה ללב הממסד הצבאי הישראלי. זו עדות לעומק היחסים של משפחת פאליק עם ראשי הצבא, ועדות לקשרים של משפחת פאליק עם המרכז הפוליטי הישראלי. זו עוד סיבה להטיל ספק בקיומו של פער בין נתניהו למה שהיה איחוד מפלגות המרכז "כחול לבן", בו השתתפו גנץ ואשכנזי, ועמד בלב המרכז הפוליטי בישראל. ב2020 נתניהו כינה את גנץ ומפלגתו "ביבי מעליאקספרס". ההתכתבויות בין גנץ ואשכנזי לפאליק מוכיחות שהוא צדק - לא רק במסרים אלא גם בדרך הפעולה ואפילו בזהות הפטרונים, מדובר בחיקוי דהוי של נתניהו. תגובות מ משפחת פאליק נמסר: "הדברים האמורים נגועים בשנאה עיוורת ללא כל ביסוס שזו הפעם השניה בה אתם פועלים כך." מר גבי אשכנזי בחר שלא להגיב. מעין גלילי הוא חבר מערכת מגזין רוזה. להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 137 פרק מספר מעין גלילי מעין גלילי הוא חבר במערכת מגזין רוזה ובמערכת הפודקאסט "קריאת השכמה". הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר כיף לבכות עם סרט טוב כיף לבכות עם סרט טוב כמה עומאנים זה יותר מדי? כמה עומאנים זה יותר מדי? שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל

תקנון תנאים אלה חלים על השימוש באתר האינטרנט www.rosamedia.org (להלן: "האתר") אשר מופעל על ידי עמותת המרכז החברתי לדמוקרטיה ותקשורת מספר ארגון 580841435, מחבס הכוהן ברכה 2, חיפה (להלן: "החברה"). החברה מאשרת ללקוחותיה ולאורחיה גישה ורכישה דרך האתר בכפוף לתנאי השימוש המפורטים בתקנון זה (להלן: "התקנון"). כניסה לאתר והצטרפות לתוכנית מנויים משלוחים ביטול עסקאות רכישת מוצרים באתר שיפוי הגבלת אחריות קניין רוחני מדיניות פרטיות כניסה לאתר והצטרפות לתוכנית מנויים משתמשי האתר שאינם מנויים לאתר יכולים להנות מגישה לצפייה או האזנה לחלק מתכני האתר בלבד, אשר נבחרו בהתאם לשיקול דעתה הבלעדי של החברה. תכנים אחרים באתר ניתנים לצפייה או האזנה רק למשתמשים שחברים בתוכנית המנויים של החברה. הגבלת גיל: רכישות באתר של מוצרים או מנויים מוגבלות למשתמשים מגיל 18 ומעלה בלבד. הצטרפות לתוכנית מנויים: משתמשים אשר מעוניינים להצטרף לתוכנית המנויים של החברה (להלן: "המנוי") יזינו את פרטיהם בטופס הרישום המקוון המיועד לכך, לרבות: שם, דוא"ל, מספר טלפון, עיר מגורים, פרטי תשלום וכן הסכום החודשי אותו בוחרים המשתמשים לשלם תמורת המנוי ("דמי המנוי"). דמי המנוי לא יפחתו מהסך המינימלי המופיע בטופס ההרשמה. החברה רשאית לאסוף ולעבד את המידע שנמסר על ידי המשתמשים במסגרת ההרשמה, בהתאם לכתב ההסכמה אשר יאושר על ידי המשתמש בעת ההרשמה. המידע הנאסף יכלול, בין היתר, פרטים מזהים כגון שם, כתובת, מספר טלפון ודוא"ל, וכן מידע הנוגע לעמדות המשתמשים, דפוסי הצבעה והשתתפות בפעילויות של החברה והעמותה, ככל שרלוונטי. מידע זה ייאסף, יישמר ויעובד לצורך ניהול מאגרי מידע, יצירת קשר עם המשתמשים, שליחת עדכונים, קידום מטרות החברה והעמותה, וכן לניתוח נתונים ושיפור פעילות החברה. המידע עשוי לשמש גם לדיוור ישיר, לרבות עדכונים מותאמים על פעילויות, יוזמות ופרויקטים של החברה והעמותה, באמצעות אמצעי התקשורת שנמסרו על ידי המשתמשים (דוא"ל, SMS, שיחות טלפון, רשתות חברתיות וכדומה). כמו כן, יובהר כי המידע עשוי להיות מועבר, במידת הצורך, לגורמים בעלי מטרות דומות למטרות החברה והעמותה, וזאת בכפוף להוראות החוק. החברה מתחייבת לשמור על פרטיות המשתמשים ולהגן על המידע בהתאם להוראות החוק. המשתמשים יהיו רשאים לעיין במידע שנאסף אודותיהם, לתקן מידע שגוי, לבקש את מחיקתו בכפוף לדרישות החוק, או לבטל את הסכמתם לקבלת דיוור בכל עת. על המשתמש לספק בטופס הרישום פרטים מלאים ומדויקים בלבד, לרבות פרטי זיהוי אישיים ("פרטי המנוי"). ככל שיתברר לחברה כי פרטי המנוי אינם נכונים או מדויקים, אז החברה רשאית לבטל באופן מידי את המנוי עבור המשתמש. המנוי יכנס לתוקפו, ובעל המנוי יוכל לצפות או להאזין לתכנים למנויים בלבד רק לאחר שדמי המנוי התקבלו על ידי החברה או אושרו על ידי ספק התשלומים. החברה שומרת לעצמה את הזכות לסרב לקבל תשלום ממשתמש לפי שיקול דעתה הבלעדי. המנוי לאתר הינו לתקופה חודשית מתמשכת, כך שדמי המנוי נגבים מדי חודש ביום בו ההצטרפות למנוי נעשתה לראשונה. המנוי ניתן לביטול בכל עת על ידי החברה, וכן על ידי בעל המנוי באמצעות הודעה כמפורט בתקנון זה להלן. במהלך תקופת המנוי, דמי המנוי יגבו אוטומטית כל חודש באמצעות אמצעי התשלום אשר נבחר על ידי הלקוח במהלך ההרשמה למנוי. ככל שהלקוח מעוניין לשנות את אמצעי התשלום, עליו לפנות ל-info@rosamedia.org . ככל שבמהלך תקופת המנוי מתקבל סירוב לגביית דמי המנוי מאמצעי התשלום של המשתמש, החברה שומרת לעצמה את הזכות לבטל את המנוי של המשתמש באופן מידי. החברה רשאית ועשויה לעדכן את תעריף דמי המינוי או את מבנה המינוי מעת לעת, על פי שיקול דעתה הבלעדי, ותיידע את המנויים על כך. המנוי יהיה רשאי להפסיק במועד השינוי כאמור את הסכם המינוי שלו, או להמשיכו בתעריף ו/או במבנה החדש. המשתמש פוטר בזאת את החברה, לרבות נציגיה, עובדיה, מנהליה והפועלים מטעמה, בהווה ובעבר, מכל אחריות ו/או חבות הקשורה ו/או המתייחסת לרישום ו/או גביה ו/או סליקה אשר אינה מתבצעת ישירות על ידי החברה. בעלי מנוי רשאים לסיים את המינוי בכל עת באמצעות מתן הודעה בכתב בדואר רשום לכתובת מחבס הכוהן ברכה 2, חיפה, לדוא"ל info@rosamedia.org . בהודעת הביטול על בעל המנוי לפרט את שמו, הדוא"ל שלו ומספר הזהות שלו. במקרה של מתן הודעת ביטול כאמור, המנוי יבוטל תוך 7 ימי עסקים מיום קבלה בפועל של הודעת ביטול ברורה. השימוש באתר ובתכנים המופיעים בו מותר לשימוש אישי ופרטי בלבד. המשתמש אינו רשאי להעביר את תכני האתר או לתת להרשות שימוש בהם לצדדים שלישיים, בין אם בתשלום או לא. על המשתמש לשמור על פרטי החשבון שלו, כולל קוד הכניסה בסודיות ולא להעבירם לשום צד ג'. במקרה של חשש ממשי לניצול לרעה של מנוי, החברה רשאית לבטל אותו. החברה שומרת לעצמה את הזכות לסיים את המינוי או את הגישה לאתרים לכל משתמש אשר לפי התרשמותה ושיקול דעתה, הפר את תנאי השימוש באתר, וזאת גם ללא הודעה מראש. המשתמש לא יהא זכאי להחזר כלשהו בנסיבות אלו. החברה מספקת למנויים ולמשתמשים תכנים חדשותיים, פוליטיים ודעתניים במסגרת המנוי החודשי והשירותים המוצעים באתר. מובהר בזאת כי התכנים המפורסמים במסגרת השירותים אינם מהווים ייעוץ מקצועי או עובדות מחייבות, אלא מבטאים, בין היתר, פרשנויות, עמדות אישיות, ניתוחים פוליטיים ודעות סובייקטיביות של הכותבים והמפרסמים. החברה אינה מתחייבת לדיוקם, שלמותם או נכונותם של התכנים המסופקים ואינה נושאת באחריות לכל שגיאה, חוסר דיוק, הטעיה, או הצגה חלקית של מידע מכל סוג שהוא. כל הסתמכות של המשתמש על התכנים המפורסמים באתר ובמסגרת השירותים נעשית על אחריותו הבלעדית, והחברה לא תישא בכל אחריות לנזקים ישירים או עקיפים שייגרמו כתוצאה מהשימוש בתכנים אלו. משלוחים החברה תפעל כדי לספק את המוצר למזמין בכפוף לקבלת מלוא התשלום באמצעות כרטיס האשראי. אספקת המוצרים תעשה באמצעות איסוף עצמי של ההזמנה ממשרדי החברה (או כתובת אחרת המופיעה בתהליך ההזמנה), דואר ישראל או חברת שילוח אחרת. זמני האספקה המשוערים תלויים בשיטת המשלוח. החברה תעשה מאמץ סביר לספק ללקוח את המוצרים בזמן האספקה המוצג באתר, אך אינה יכולה להתחייב לכך. החברה אינה נושאת באחריות למשלוחים שיסופקו מחוץ לזמנים המשוערים. כמו כן, החברה אינה אחראית על עיכובים של חברת השילוח ו/או דואר ישראל, לפי העניין, ובכל מקרה לא תהא אחראית לאיחור בביצוע אספקת המשלוח בנסיבות העולות כדי כוח עליון ו/או בנסיבות אחרות שאינן בשליטתה, כגון שביתות ו/או תקלות, לרבות אך לא רק תקלות במערכת המחשב ו/או הטלפון ו/או שירות הדוא"ל. עיכובים כאמור אינם באחריות החברה ולא תהא למזמין כל טענה כנגד החברה בעניין זה. המשלוח יסופק רק לאחר השלמת תהליך הרכישה, קרי לאחר שההזמנה נקלטה במערכת האתר, לפי המועדים המוגדרים, ובתנאי שחברת האשראי אישרה את העסקה, ובהתאם נשלחה למזמין הודעת אישור הזמנה. המשלוחים יתבצעו לאזורים שאליהם מגיעה חברת השילוח ו/או דואר ישראל, לפי העניין, בהתאם לשיטת המשלוח שנבחרה על ידי המשתמש בעת ביצוע ההזמנה ובכפוף למדינות חברת השילוח ו/או דואר ישראל. שילוח בינלאומי: משלוח הזמנות לכתובות מחוץ לישראל עלול לגרור חיוב במיסים נוספים, בהתאם לכללים ולתקנות של מדינת היעד. אין לחברה שליטה על מיסים אלה שעשויים לחול על ההזמנה שלך. נא לבדוק את הכללים והתקנות של מדינת היעד לפני ההזמנה. ביטול עסקאות ביטול רכישת מוצרים ו\או מנויים ("ביטול עסקה") יעשה בכפוף לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק"). בקשת ביטול עסקה יש לשלוח תוך 14 יום מיום עשיית העסקה או מיום קבלת אישור הזמנה לפי המאוחר, לדוא"ל info@rosamedia.org או בדואר רשום לכתובת מחבס הכוהן ברכה 2, חיפה בצירוף מספר הזמנה, שם המזמין ותעודת הזהות שלו; או באמצעות הודעת וואטסאפ במספר 050-9469545. רק המשתמש המזמין (גם אם מיען את המשלוח לאדם אחר) רשאי לבטל עסקה בכפוף להוראות החוק. החזר כספי יינתן בהתאם להוראות החוק, ובהתאם לאמצעי התשלום בו בוצעה העסקה, החזר כספי לכרטיס האשראי יוחזר אך ורק לכרטיס האשראי דרכו שולמה הרכישה, ובהתאם ללוחות הזמנים של חברת האשראי. ביטול ההזמנה לפני שליחת המוצר או המוצרים למזמין (לפני יציאתם ממחסני החברה) לא יגרור חיוב נוסף, והאתר יחזיר למזמין את הסכומים ששילם בגין העסקה בהתאם להוראות החוק. במקרה של ביטול שאינו מחמת אי-התאמה או פגם במוצר, החברה שומרת לעצמה את הזכות לגבות דמי ביטול בשיעור של 5% ממחיר המוצר או 100 ₪, לפי הנמוך מבניהם. אין בזכותו של צרכן לבטל עסקה כדי לגרוע מזכותה של החברה לתבוע את נזקיה במקרה של החזרת מוצרים שערכם פחת כתוצאה מהרעה משמעותית במצבם בזמן שהיו ברשות הצרכן, לרבות במקרה של החזרת מוצר שנעשה בו שימוש, שאריזתו נפתחה או נפגמה, שניזוק, שנפגם, שהתקלקל ו/או שספג פגיעה כלשהי. משכך לקוחות מתבקשים להחזיר מוצר עם התווית ובאריזתו המקורית ככל הניתן. כן מתבקשים הלקוחות, על מנת להימנע מגרימת נזק למוצר, להימנע מעשיית שימוש במוצר ולהחזירו ללא כל פגם ו/או קלקול מכל מין וסוג שהוא. רכישת מוצרים באתר האתר עשוי להציע, מעת לעת, למשתמשי האתר לרכוש מגוון מוצרים כפי שמפורט באתר (להלן: "המוצרים"). תמונות המוצרים המוצגות באתר הינן להמחשה בלבד וייתכנו הבדלים בין מראה הפריט בתמונה לבין המוצר בפועל. זמינות במלאי: המכירה דרך האתר הינה בכפוף למלאי הקיים במחסני החברה. החברה אינה מתחייבת להחזיק במלאי את כל המוצרים המופיעים באתר. במקרים בהם מוצר אזל מהמלאי והדבר יתגלה רק לאחר ביצוע הרכישה, החברה תעדכן את המזמין בפריט החסר. יובהר כי יתר הפריטים יסופקו למזמין בהתאם להזמנה. למען הסר ספק, החברה לא תהא מחויבת במכירת המוצר, ולמזמין לא תהא כל טענה ו/או תביעה בעניין זה בגין כל סוג של נזק ישיר ו/או עקיף אשר נגרם לה ו/או לצד ג', וזאת בכפוף לכך שהנהלת האתר תשיב למזמין כל סכום ששילם במידה ואכן שילם לחברה ו/או תבטל את החיוב במידה ובוצע בגין הפריט החסר. כל מחירי המוצרים כפי שמופיעים באתר נקובים בש"ח (שקלים חדשים). המחירים כוללים מע״מ, אם הוא חל לפי הדין, ואינם כוללים דמי משלוח. החברה תנקוט במאמצים סבירים לשמור על דיוק במחירי המוצרים. החברה אינה נושאת באחריות לתמחור שגוי או להזמנות שלא מומשו לאחר מכן על סמך תמחור שגוי. החברה רשאית לעדכן ולשנות את המחירים ללא צורך בהודעה מוקדמת ולפי שיקול דעתה הבלעדי. המחיר המחייב הוא המחיר שנמסר למשתמש בעת השלמת הליך הזמנה. החברה רשאית לפרסם ו/או להציע למשתמשי האתר מבצעים ו/או הנחות וכל הטבה אחרת בתנאים שנקבעו על ידה ולפי שיקול דעתה הבלעדי. החברה תהא רשאית להפסיק כל הטבה כאמור באופן מידי וללא הודעה מוקדמת. מובהר כי במקרה של החזרת פריט שנרכש בהנחה/הטבה, הסכום שיוחזר למשתמש יהיה הסכום ששילם בפועל לאחר הנחה/הטבה. בטרם רכישת מוצרים באתר, הנך נדרש למלא טופס הזמנה עם פרטי המזמין ואמצעי תשלום ("טופס הזמנה"). מילוי הפרטים הינו תנאי לביצוע הרכישה. אחריות למילוי הפרטים בטופס ההזמנה היא על המשתמש בלבד והחברה לא אחראית על הזנת פרטים שגויים ועל תקלות כלשהן שהתרחשו כתוצאה מכך, וכן לא תשא בכל הוצאה הקשורה לכך. החברה שומרת לעצמה את הזכות לבטל הזמנות במקרה של הגשת פרטים כוזבים, חלקיים או לא מדויקים. החברה רשאית לאסוף ולעבד את המידע שנמסר על ידי המשתמשים במסגרת מילוי טופס ההרשמה, בהתאם לכתב ההסכמה אשר יאושר על ידי המשתמש בעת ההזמנה. המידע הנאסף יכלול, בין היתר, פרטים מזהים כגון שם, כתובת, מספר טלפון ודוא"ל, וכן מידע הנוגע לעמדות המשתמשים, דפוסי הצבעה והשתתפות בפעילויות של החברה והעמותה, ככל שרלוונטי. מידע זה ייאסף, יישמר ויעובד לצורך ניהול מאגרי מידע, יצירת קשר עם המשתמשים, שליחת עדכונים, קידום מטרות החברה והעמותה, וכן לניתוח נתונים ושיפור פעילות החברה. המידע עשוי לשמש גם לדיוור ישיר, לרבות עדכונים מותאמים על פעילויות, יוזמות ופרויקטים של החברה והעמותה, באמצעות אמצעי התקשורת שנמסרו על ידי המשתמשים (דוא"ל, SMS, שיחות טלפון, רשתות חברתיות וכדומה). כמו כן, יובהר כי המידע עשוי להיות מועבר, במידת הצורך, לגורמים בעלי מטרות דומות למטרות החברה והעמותה, וזאת בכפוף להוראות החוק. החברה מתחייבת לשמור על פרטיות המשתמשים ולהגן על המידע בהתאם להוראות החוק. המשתמשים יהיו רשאים לעיין במידע שנאסף אודותיהם, לתקן מידע שגוי, לבקש את מחיקתו בכפוף לדרישות החוק, או לבטל את הסכמתם לקבלת דיוור בכל עת. כל הרכישות באתר כפופות לאישור העסקה ע"י חברת האשראי או ספק התשלומים של החברה. שיפוי המשתמש מסכים לשפות, להגן ולפטור מכל חבות החברה, מנהליו, נושאי המשרות שלו, עובדיו, יועציו, סוכניו ושותפיו, בגין כל תביעה, חבות, נזקים ו/או עלויות כלשהן של צד שלישי (לרבות, אך לא רק, הוצאות משפטיות) הנובעים מהשימוש שלו באתר, ביישומיו ובתכתובות שלו או הנובעים מהפרת תקנון זה על ידך. הגבלת אחריות החברה לא תישא כלפי המשתמשים באחריות כלשהי, אם מכוח דיני חוזים, דיני נזיקין (כולל עוולת רשלנות) או אחרים, בגין הפסד או נזק מקרי, מיוחד, עקיף או תוצאתי, אובדן רווח כלשהו (ישיר או עקיף), אובדן מכירות, אובדן של רצון טוב או של מוניטין, אובדן עסק, תביעות של צד שלישי, נזק כלכלי טהור, או כל נזק אחר הנובע מביצוע או מאי ביצוע של התחייבויותינו או בקשר להן, בכפוף לתנאים אלו, לרבות נזקים שניתן היה לחזות אותם באופן סביר במועד הזמנת המוצרים או השירות. בנוסף, החברה אינה מתחייבת כי פעילות האתר תהיה חסינה מפני גישה בלתי מורשית, פריצה, חדירה למערכות המידע או דליפת מידע אישי הנמסר על ידי המשתמשים. בעוד שהחברה נוקטת באמצעי אבטחה סבירים להגנה על פרטיות המידע, היא אינה יכולה להבטיח הגנה מוחלטת מפני גורמים זדוניים, פריצות סייבר או תקלות טכניות בלתי צפויות. לפיכך, החברה אינה אחראית לכל נזק, ישיר או עקיף, שעלול להיגרם כתוצאה מחשיפה, שימוש בלתי מורשה או אובדן מידע אישי שנמסר על ידי המשתמשים. בהתאם לאמור, המשתמשים מוותרים בזאת על כל טענה, תביעה או דרישה כלפי החברה בקשר לפגיעה בפרטיות או לחשיפת מידע אישי, למעט במקרים בהם הדבר נעשה ברשלנות רבתי או בזדון מצד החברה. קניין רוחני כל זכויות הקניין הרוחני באתר, לרבות טקסטים, מאמרים, פודקאסטים, תכנים חדשותיים, עיצובים גרפיים, תמונות, לוגואים, סימנים מסחריים, קוד תוכנה וכל חומר אחר המוצג באתר, הינן רכושה הבלעדי של עמותת המרכז החברתי לדמוקרטיה ותקשורת או של צדדים שלישיים אשר העניקו לה הרשאה להשתמש בהם במסגרת האתר (להלן: "הקניין הרוחני"). המשתמשים באתר מתחייבים להימנע מכל שימוש בלתי מורשה בקניין הרוחני, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בעצמם ובין באמצעות צד שלישי, ללא קבלת אישור מראש ובכתב מחברת עומדים ביחד. בכלל זה, חל איסור מוחלט על העתקה, הפצה, שכפול, שיווק, מכירה, השכרה, שינוי, עריכה, פרסום, מסירה לצדדים שלישיים או שימוש בקניין הרוחני לכל מטרה מסחרית או אחרת, ללא הרשאה מפורשת. בנוסף, המשתמשים נדרשים להימנע מכל פעולה שעלולה להפר את זכויות הקניין הרוחני של החברה או של צדדים שלישיים, לרבות פגיעה בזכויות יוצרים, סימני מסחר או זכויות אחרות. כל הפרה של הוראות אלה עלולה להוביל לנקיטת צעדים משפטיים מצד החברה, לרבות דרישה לפיצויים והגשת תביעות בגין הפרת זכויות קניין רוחני. החברה שומרת לעצמה את הזכות לפעול נגד כל הפרה של זכויותיה באמצעים העומדים לרשותה על פי חוק. מדיניות פרטיות מדיניות פרטיות זו מפרטת את האופן החברה אוספת, משתמשת ומגנה על מידע אישי של המשתמשים באתר. השימוש באתר מהווה הסכמה למדיניות זו. החברה אוספת מידע שנמסר על ידי המשתמשים, כולל שם, כתובת, טלפון, דוא"ל, דפוסי הצבעה, עמדות פוליטיות, השתתפות בפעילויות ופרטי תרומות. מידע זה ישמש לצורך ניהול מאגרי מידע, יצירת קשר, שליחת עדכונים, ניתוח נתונים ושיפור פעילות החברה. בעת השימוש באתר, החברה אוספת מידע אישי הנמסר על ידי המשתמשים, לרבות: פרטים מזהים כגון שם, כתובת, מספר טלפון ודוא"ל. מידע על עמדות פוליטיות, דפוסי הצבעה, השתתפות בפעילויות החברה (כגון חתימה על עצומות, השתתפות בסקרים ופעילות התנדבותית). מידע על תרומות שהועברו לעמותה, לרבות סכומי תרומה. מידע הנמסר בעת רכישת מנוי, מוצרים או שירותים באתר. מידע טכני ואנליטי הנאסף אוטומטית, כגון כתובת IP, סוג דפדפן, מערכת הפעלה ודפוסי שימוש באתר. מטרות איסוף המידע: המידע הנאסף ישמש למטרות הבאות: ניהול מאגרי מידע ושמירת קשר עם המשתמשים. עדכון המשתמשים בפעילויות החברה וביוזמותיה. קידום מטרות החברה ושיפור פעילותה. ניתוח מידע סטטיסטי לשיפור השירותים והתכנים באתר. אבטחת מידע, מניעת הונאות ושימוש לרעה. עמידה בדרישות הדין והגנה על זכויות משפטיות של החבר ושל צדדים שלישיים. מסירת המידע על-ידי המשתמש נעשית מרצונו החופשי בלבד, ואין כל חובה על-פי דין למסור מידע אישי. עם זאת, יובהר כי ייתכן שאי-מסירת מידע מסוים תגרום לכך ששירותים או חלק מהם לא יהיו זמינים למשתמש. שיתוף מידע עם צדדים שלישיים: המידע האישי שנאסף אינו נמכר או מועבר לצדדים שלישיים למטרות מסחריות. עם זאת, החברה עשויה להעביר את המידע במקרים הבאים: לספקי שירותים המספקים לתנועה שירותים כגון ניתוח נתונים, דיוור ישיר וניהול מערכות מידע, בכפוף להסכמים המחייבים שמירה על סודיות המידע. לגורמים חיצוניים בעלי מטרות דומות למטרות החברה, בהתאם לדין. לרשויות מוסמכות, כאשר מסירת המידע נדרשת על פי דין, צו שיפוטי או לצורך מניעת עבירות. אבטחת מידע ושמירתו: החברה נוקטת באמצעים מנהליים, טכניים ופיזיים סבירים לשם שמירת פרטיות המידע והגנה עליו מפני גישה בלתי מורשית, אובדן, שינוי או חשיפה לא מורשית. עם זאת, אין אפשרות להבטיח אבטחה מוחלטת, והמשתמשים מתבקשים לנקוט באמצעי זהירות נוספים לשמירת פרטיהם האישיים. ייתכן ויתאפשר שימוש בעוגיות צד שלישי באתר רוזה מדיה. איננו שומרים את נתוני התשלום שלך, המטופלים ישירות על ידי שותפי עיבוד התשלומים שלנו, כגון PayMe (כרטיסי אשראי), משולם (כרטיסי אשראי) ו-PayPal. אנו מאפשרים לך לרכוש מנוי, וכאשר תעשה/י זאת, אנו מאחסנים את המידע הבא בפרטי המנוי שלך: אנו מבקשים את שמך, מספר הטלפון וכתובת הדוא"ל שלך, עיר מגורים, ובאופן אופציונלי - כתובת (למשלוח). אנו מאחסנים היסטוריה של הרכישות שביצעת. אנו מוסיפים אותך לרשימת התפוצה שלנו, לקבלת דיוור (ניוזלטר), הנשלח בדרך כלל פעם בשבוע. את/ה יכול/ה לבטל את המנוי לקבלת ניוזלטר בכל עת באמצעות הקישור "הסרה מרשימת התפוצה" המופיע בתחתית כל דיוור, או בפרופיל בדף החשבון שלך באתר. זכויות המשתמשים בנוגע למידע האישי: בהתאם לדין, למשתמשים עומדות הזכויות הבאות ביחס למידע האישי שנאסף אודותיהם: זכות עיון – המשתמש רשאי לבקש לקבל מידע על הנתונים שנשמרו לגביו. זכות תיקון ומחיקה – המשתמש רשאי לבקש לתקן מידע שגוי או למחוק מידע, בכפוף לדרישות החוק. בקשות למימוש זכויות ניתן לשלוח לדוא"ל info@rosamedia.org . אחסון מידע והעברת נתונים מחוץ לישראל: המידע שנאסף עשוי להיות מאוחסן ומעובד בשרתים מחוץ לישראל, לרבות במדינות בהן רמת ההגנה על פרטיות הנתונים עשויה להיות שונה. בעצם השימוש באתר, המשתמשים מסכימים להעברת המידע למדינות אלה לצורך אספקת השירותים. שינויים במדיניות הפרטיות: החברה שומרת לעצמה את הזכות לשנות או לעדכן את מדיניות הפרטיות מעת לעת. שינויים מהותיים יפורסמו באתר, וכניסתם לתוקף תהיה עם פרסומם. בעל השליטה במאגר המידע הוא עמותת המרכז החברתי לדמוקרטיה ותקשורת (ע"ר) 580841435, שמשרדה הרשום נמצא ברחוב מחבס הכוהן ברכה 2, חיפה, 3339307; לכל פנייה בנוגע למידע האישי, למימוש זכויות לפי חוק הגנת הפרטיות, או לשאלות בנוגע למדיניות זו - ניתן ליצור קשר עם בעל השליטה במאגר המידע: גברת שיר נחמקין. ניתן לפנות אליו לבירורים או בקשות בעניין המידע באמצעות דואל- info@rosamedia.org . مالك قاعدة البيانات هو السيد شير نحمكين، يمكن التواصل معه للاستفسارات أو طلبات تتعلق بالمعلومات عبر البريد الإلكتروني: info@rosamedia.org

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר כיף לבכות עם סרט טוב כיף לבכות עם סרט טוב כמה עומאנים זה יותר מדי? כמה עומאנים זה יותר מדי? שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו 228- מאחורי החומות ما خلف الأسوار שתפו: 20 במאי 2021 228- מאחורי החומות ما خلف الأسوار קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 ! להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 228 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר כיף לבכות עם סרט טוב כיף לבכות עם סרט טוב כמה עומאנים זה יותר מדי? כמה עומאנים זה יותר מדי? שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל

אסף יקיר וארנון פלג יורדים לעומקה של הדיפ סטייט הישראלית ומנסים להבין למה היא מונעת מאיתנו לנצח? פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר כיף לבכות עם סרט טוב כיף לבכות עם סרט טוב כמה עומאנים זה יותר מדי? כמה עומאנים זה יותר מדי? שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו פיקוד העומק שתפו: קריאת השכמה PREMIUM 5 ביולי 2024 פיקוד העומק קריאת השכמה PREMIUM 00:00 / 01:04 אסף יקיר וארנון פלג יורדים לעומקה של הדיפ סטייט הישראלית ומנסים להבין למה היא מונעת מאיתנו לנצח? להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 638 פרק מספר קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר כיף לבכות עם סרט טוב כיף לבכות עם סרט טוב כמה עומאנים זה יותר מדי? כמה עומאנים זה יותר מדי? שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל

אולי באמת "איפה שאין מדינה יש אזרחים", אבל הגיע הזמן שתהיה מדינה. פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר כיף לבכות עם סרט טוב כיף לבכות עם סרט טוב כמה עומאנים זה יותר מדי? כמה עומאנים זה יותר מדי? שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו הצבנו מיגוניות בכפרים הלא מוכרים בנגב. אבל זה לא מספיק אולי באמת "איפה שאין מדינה יש אזרחים", אבל הגיע הזמן שתהיה מדינה. שתפו: ענת אילון 18 במרץ 2026 הצבנו מיגוניות בכפרים הלא מוכרים בנגב. אבל זה לא מספיק ענת אילון 00:00 / 01:04 קרדיט תמונה: עומדים ביחד השבוע יצאתי, כחלק מפעילותי בתנועת "עומדים ביחד", להציב מיגוניות בארבעה כפרים לא מוכרים בנגב. אלה לא מיגוניות שהגיעו מפיקוד העורף שאמור למגן את כל אזרחי המדינה מפני טילים. את ההגנה הזאת על תושבי הכפרים רכשנו בעומדים ביחד, כבר בפעם השניה, באמצעות קמפיין מימון המונים. בכפרים הלא מוכרים אין מקלטים, פרטיים או ציבוריים, ובטח שלא ממ"דים. אין גם מערכת התראות או אזעקות. אם טיל פוגע באחד המקומות האלה, התקשורת תגיד שהיתה "נפילה בשטח פתוח", כי המדינה לא מכירה בישובים האלה. במתקפת הטילים מאיראן באפריל 2024, נפצעה קשה אמינה אל חוסיני, שהיתה אז בת שבע, מפגיעה ישירה בביתה בכפר הלא מוכר אל פורעה. מאז, המדינה לא נקטה בשום צעד לשיפור המצב; להיפך - תושבי הכפרים חוששים לבנות בעצמם ממ"ד בבית מחשש שהמדינה תהרוס אותו. מצב המיגון בכפרים הלא מוכרים בנגב רע באופן מובהק וקיצוני, אבל האמת היא שהם לא אזרחי המדינה היחידים שאין להם הגנה מטילים. לפי דו"ח מבקר המדינה מינואר 2026, לשליש מתושבי המדינה אין נגישות למיגון תקני, ופחות מאחוז מהמקלטים הציבוריים בישראל נמצאים ביישובים ערביים. כבר הוצעו תכניות לאומיות למיגון ברשויות המקומיות, אך הן מוקפאות ללא צפי לקידומן, מצב שמשאיר מליוני אנשים ללא הגנה מפני מתקפות טילים, שלרוב מתרחשות במסגרת מלחמות שישראל יוזמת. זה לא מקרי שבעיית המיגון חמורה במיוחד ביישובים ערביים, גם במועצות מקומיות גדולות ומוכרות: זה המשך של מדיניות גזענית של עשורים שרואה באזרחי המדינה הערבים סוג ב', בני אדם שחייהם שווים פחות; ואם הם חיים בכפר לא מוכר בנגב - פחות עוד יותר. גם בחברה היהודית תושבים רבים נותרים ללא מיגון. במלחמות מול איראן, זו הנוכחית וזו שהיתה ביוני, חברי התארגנו לנקות מקלטים בבאר שבע. שם נתקלנו בסיטואציה מורכבת: אמנם להרבה אנשים יש מקלט בבניין, ואפשר לחשוב עליהם כברי-מזל, אך המקלטים הללו הרבה פעמים לא שמישים מסיבות מגוונות: ציוד שהושאר במקלט, לכלוך וזבל או מחסור בתאורה. מכיוון שמדובר במקלטים בבניינים פרטיים העירייה מסירה מהם אחריות, והתושבים אמורים להסתדר לבד כדי להגן על החיים של עצמם. מיותר לציין שבהרבה מהבניינים האלה גרים אנשים זקנים וחולים, שלא יכולים לדאוג לתקינות המקלט, אין להם אפשרות להגיע למקלט ציבורי, והם תלויים בחסדם של מתנדבים. זו גם לא בעיה ייחודית לבאר שבע - היא גורפת בכל רחבי הארץ. מאז ה7.10 המשפט "איפה שאין מדינה יש אזרחים" נשמע שוב ושוב. לאחר מתקפת חמאס ראינו איך התארגנויות אזרחיות מילאו את המקומות בהם המדינה לא תפקדה, החל מחלוקת מזון וסיוע בדיור למפונים ועד מיפוי מידע על נפגעי ה7.10 ואיסוף ציוד לחיילים. נדמה שמאז המשפט הזה הפך לסטנדרט בחברה בישראל בכל תחומי החיים: לכולם ברור שהמדינה לא באמת דואגת לנו, גם לא מפני מתקפות טילים, ועלינו האזרחים להתארגן בעצמנו לכל צורך. פרויקט המיגוניות של עומדים ביחד הוא יוזמה קריטית ומצילת חיים, כשבמלחמה הקודמת עם איראן הצבנו 20 מיגוניות בכפרים הבלתי מוכרים בנגב ובזאת הצבנו כבר שש. זו דוגמא קיצונית ליוזמה אזרחית שממלאת את החורים שהמדינה לא מטפלת בהם, ומראה שסתימת חורים לעולם לא תספק פתרון שורשי לבעיה. אנחנו יכולים לגייס כסף רב ולהציב עוד ועוד מיגוניות, אבל לא משנה כמה מיגוניות נציב, זה לעולם לא יספיק לכמות האנשים בישראל שהמדינה לא דואגת למגן אותם מפני טילים. אנחנו נמשיך להציב מיגוניות בנגב, אך אסור לנו להתבלבל ולשכוח שזה לא התפקיד שלנו. המדינה אמורה להגן על כל אזרחיה, ללא הבדלי גזע וללא תלות במקום בו הם חיים. יחד עם המעשה החשוב והמרגש של הצבת מיגוניות בנגב, אנחנו דורשים מהמדינה להכיר בכפרים הלא מוכרים, אנחנו דורשים מפיקוד העורף ליישם את תכניות המיגון ברשויות המקומיות, ומהרשויות המקומיות לדאוג לאזרחים שלהן. אנחנו דורשים מהמדינה לתקצב רשויות מקומיות ביישובים הערביים ולדאוג למיגונם של 20% מאזרחי המדינה. אולי איפה שאין מדינה יש אזרחים, אבל הגיע הזמן שתהיה מדינה שתדאג לכולנו ולא תצא למלחמות מיותרות שמסכנות את חיינו. ואם לצערנו הרב שוב יש מלחמה, לפחות שלכולנו יהיה מקלט. ענת אילון היא פעילה חברתית ומארגנת קהילתית של מעגל באר שבע והסביבה בעומדים ביחד. עריכה: תום אלפיה להאזנה: שימו לב: ההאזנה לפרקים היא דרך פלטפורמות ההאזנה השונות בלבד - ולא דרך האתר. לתמיכה מוזמנים לכתוב לנו במייל rosamedia@standing-together.org או בוואטסאפ: 050-9469545 156 פרק מספר ענת אילון ענת אילון היא פעילה חברתית ומארגנת קהילתית של מעגל באר שבע והסביבה בעומדים ביחד הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. הדרך מטמטום לרוע קצרה מתמיד. התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית התמונה הגדולה היא סיפוח הגדה המערבית הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר הכפרים הבלתי מוכרים - נעים להכיר כיף לבכות עם סרט טוב כיף לבכות עם סרט טוב כמה עומאנים זה יותר מדי? כמה עומאנים זה יותר מדי? שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל שלוש מלכודות אשראי שמנפחות את משבר החובות בישראל

פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. קריאת השכמה PREMIUM בעמוד זה מופיעים 48 הפרקים האחרונים. פרקים ישנים יותר של קריאת השכמה, ניתן למצוא בשורת החיפוש בעמוד זה מופיעים 48 הפרקים האחרונים. פרקים ישנים יותר של קריאת השכמה, ניתן למצוא בשורת החיפוש

פרטי קשר כתובת מייל: rosamedia@standing-together.org וואטסאפ: 050-9469545

תום אלפיה הוא דוקטורנט לפילוסופיה פוליטית באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר מערכת מגזין רוזה תום אלפיה תום אלפיה הוא דוקטורנט לפילוסופיה פוליטית באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר מערכת מגזין רוזה הפודקאסטים של רוזה מדיה קריאת השכמה PREMIUM פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. ניהול וסכסוך PREMIUM סדרת פודקאסטים על המדיניות הבטחונית והכלכלית של ממשלות ישראל. כל עונה מספרת סיפור פוליטי רחב על אירוע מרכזי בהיסטוריית המדינה. תולדות המיניות PREMIUM הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. סגולה פודקאסט על מאחורי הקלעים של המקומות הקדושים בחבל הארץ המסובך הזה. רועי קלייטמן ודביר ורשבסקי ממובילי השמאל האמוני בשיחה על אמונה, פוליטיקה ומקומיות. بودكاست ليلكي يتناول هذا البودكاست قصص الشارع الفلسطيني في اسرائيل كما لم تسمعوها من قبل. عن الألم الأمل، الحب والنضال. לתוכן ישן יותר של תום אלפיה