top of page

הי, שם

שתפו:

دعوة لاختراق السد

הזמנה לפרוץ את הסכרסאלי עבד
00:00 / 01:04

تقريبًا لا يمكن اعتبار أي شيء قدرًا محكومًا، لكن، الكثير من الأمور الموجودة تُعتبر مفهومة ضمنًا. هذا هو أساس أي خيال سياسي. الطريقة التي يتم بها تنظيم حياتنا، بما في ذلك السياسة والاقتصاد والمجتمع، هي نتاج قوى ومصالح تشكلها كل يوم. لم نكن نعيش دائمًا بالطريقة التي نعيش بها الآن. ولن نعيش دائمًا بالطريقة التي نعيش بها الآن. على الرغم من ذلك، فإننا نميل إلى التعامل مع الوضع الحالي باعتباره وضعًا طبيعيًا.


لا يحدث ذلك بلا سبب، خيالنا يتواجد طوال الوقت تحت القصف، الذي يكاد يدمر القدرة على التفكير في طرق أخرى للحياة. فكروا في الأمر: في إسرائيل - وفي العالم - تقريبًا كل صوت نسمعه يخبرنا بنفس القصة. إنها قصة تخبرنا أننا جميعًا أفراد وأن الحياة سباق لتحقيق الذات، والذي يتم قياسه من خلال حسابنا المصرفي. قصة تخبرنا أن المجتمع منقسم إلى حد ما، إلى نصفين، بين "يمينيين" و"يساريين".  قصة تخبرنا مقدما أن الانقسام إلى أغلبية وأقلية يتحدد بالانتماء القومي. تخبرنا أن السياسة مسألة تخص القادة وليس الجمهور، وأنهم هم من يقودون مصيرنا. تعلّمنا  أن "فتح الخيال" أو "التفكير خارج الصندوق" يعني تخيل تقنية تكنلوجية جديدة، وليس طريقة مختلفة لتنظيم مجتمعنا. وبعد ذلك، في نفس الوقت، تعلمنا أنه من المؤكد أن طرقًا أخرى للعيش مفتوحة لنا، لكنها أيضًا محددة مسبقًا وكلها تمر بتغيير شخصي – تديّن، سافري إلى الهند، اصنع السماد، مارسي اليوجا. "كل شيء ممكن" لكن كل شيء مجمّد. وإذا تم الحديث عن تغيير كبير - فعادة ما يكون ذلك لتحذيرنا منه. من الصعب تصديق الأمر ومن المؤلم فهمه، لكن الكثير من النضالات التي نحن تتم دعوتنا لخوضها هي لحماية الموجود. والقليل القليل منها يهدف إلى تغيير النهج.


لطالما كانت الحرية هي حرية أولئك الذين يفكرون بشكل مختلف، هكذا علمتنا روزا لوكسمبورغ. والتفكير بشكل مختلف ليس مجرد تبني رأي غير شعبي هنا وهناك. التفكير بشكل مختلف هو، حرفيًا، التفكير بطريقة مختلفة، ترفض قبول الافتراضات المفروضة علينا. وهذا هو معنى الخيال السياسي. الخيال السياسي يعني وقبل كل شيء بالاحتمالات. نقطة الانطلاق فيه هي أن الواقع قابل للتغيير وليس منظمًا بطريقة معينة فحسب. ثم يقترح علينا التخلي عن السؤال الذي يصغّر الأمور  (والممل) "هل هذا ممكن؟" - الذي يقبل الشكل الحالي لتنظيم الواقع - وبدلاً من ذلك يطرح سؤالًا جديدًا أكثر إثارة: "ماذا نريد أن نكون؟" ربما نريد أن يكون مجتمعنا منظمًا بحيث بدلاً من العمل لكسب لقمة العيش، نعمل على تحقيق مواهبنا، دون القلق بشأن رواتبنا على الإطلاق؟ ربما نريد أن تأخذ الدولة على عاتقها مسألة أن يكون لدينا دائمًا مكانًا للعيش فيه؟ ربما نريد أن نقرر أن الوصول المجاني إلى المعرفة - كل المعرفة العالمية - هو أيضًا حق أساسي؟ هذه ليست سوى بعض الاحتمالات التي تظهر عندما نبدأ في تشغيل خيالنا السياسي.


لكن الخيال السياسي لا ينتهي عند هذا. كما أنه يوجهنا إلى التساؤل عن كيفية جعل الأشياء التي نهتم بها ممكنة. إن تطوير الخيال السياسي هو شحذ فهمنا لأين تكمن القوة في المجتمع وكيف يمكننا بناء القوة من حولنا، لصالح الأمور التي نؤمن بها. إن استخدام الخيال السياسي يعني فهم كيف نتفق جميعًا على النظام الاجتماعي وكيف يحافظ هذا الاتفاق عليه - ثم نرى كيف يمكننا استخدام هذا الاتفاق بيننا والمطالبة بنظام مختلف. لذلك، فإن الخيال السياسي ليس مجرد تمرين ذهني، بل هو أيضًا دعوة لبدء التخطيط للتغيير، لتحدي الوضع الراهن والمطالبة بعالم أفضل.


تتطلب القدرة على تخيل أشكال أخرى من التنظيم والعمل، الشجاعة والأمل. تخيلوا أغلبية جديدة في المجتمع الإسرائيلي، تخيلوا التحرر من الشعور القمعي بأننا وحدنا، صغار وضعفاء. دعونا نتعرف على الفرص المثيرة حيث رأينا من قبل تحديات تثير القلق فقط. مثل نبات ينمو من أرصفة المدينة، يذكرنا الخيال السياسي بأن هناك دائمًا طريقة. إن الإمكانات الموجودة في مجتمعنا هائلة وسوف تملأ كل صدع نجحنا في خلقه في القصة العادية التي اعتدنا عليها. ما سينمو من الشقوق سيؤدي أيضًا إلى خرق السد.



العمود جزء من مشروع "صورة النصر" في مجلة روزا، سالي وإيتامار عضوا القيادة القُطرية لحراك نقف معًا.


عنوان فرعي: خيالنا دائمًا تحت القصف، مما يقضي تقريبًا على القدرة على التفكير في طرق أخرى للحياة. سالي وإيتامار يدعواننا إلى تخيل الانتصارات

סאלי עבד

סאלי עבד

איתמר אבנרי

איתמר אבנרי

1.5.23

שתפו:

הזמנה לפרוץ את הסכר

הזמנה לפרוץ את הסכרסאלי עבד
00:00 / 01:04

כמעט שום דבר אינו גזירת גורל, אבל הרבה יותר מדי מהקיים נתפס כמובן מאליו. זה הבסיס לכל  דמיון פוליטי. האופן בו מאורגנים החיים שלנו ובתוכם הפוליטיקה, הכלכלה והחברה, הוא תוצר של כוחות ואינטרסים שמעצבים אותם יום-יום. לא תמיד חיינו כמו שאנחנו חיים עכשיו. גם לא תמיד נחיה כמו שאנחנו חיים עכשיו. למרות זאת אנחנו נוטים להתייחס אל המצב הנוכחי כאל מצב טבעי.


זה לא קורה סתם. הדמיון שלנו נמצא כל הזמן תחת הפצצה, שכמעט מחסלת את היכולת לחשוב על דרכי חיים אחרות. חשבו על זה: בישראל – וגם בעולם – כמעט כל קול שאנחנו שומעים מספר לנו את אותו הסיפור. זה סיפור שאומר לנו שכולנו אינדיבידואלים ושהחיים הם מרוץ להגשמה אישית, שנמדדת דרך חשבון הבנק שלנו. זה סיפור שאומר לנו שהחברה מחולקת, פחות או יותר, חצי-חצי, בין "ימנים" ו"שמאלנים". זה סיפור שאומר לנו מראש שחלוקה לרוב ומיעוט נקבעת לפי שייכות לאומית. הוא אומר לנו שהפוליטיקה היא עניין למנהיגים, לא לציבור, ושהם אלו שמנווטים את גורלנו. הוא מלמד אותנו ש"לפתוח את הדמיון" או "לחשוב מחוץ לקופסה" זה לנסות לדמיין טכנולוגיה חדשה, אבל לא דרך שונה לארגן את החברה שלנו. ואז, במקביל ממש, הוא מלמד אותנו שבוודאי שפתוחות בפנינו דרכים אחרות לחיות, אבל גם הן כבר מוגדרות מראש ועוברות כולן דרך שינוי אישי – תחזור בתשובה, סעי להודו, תכין קומפוסט, תעשי יוגה. "הכול אפשרי" אבל הכול קפוא. ואם כבר מדברים על שינוי גדול - אז לרוב זה כדי להזהיר אותנו מפניו. קשה להאמין וכואב להבין, אבל כל כך הרבה מהמאבקים שאנחנו נקראים אליהם הם כדי להגן על הקיים. כל כך מעט מהם נועדו להחליף את השיטה.


חירות היא לעולם חירותם של החושבים אחרת, כך לימדה אותנו רוזה לוקסמבורג. ולחשוב אחרת זה לא רק להחזיק בדעה לא פופולרית פה ושם. לחשוב אחרת זה, פשוטו כמשמעו, לחשוב בצורה אחרת, שמסרבת לקבל את ההנחות שנכפות עלינו. וזו המשמעות של דמיון פוליטי. דמיון פוליטי עוסק קודם כל באפשרויות. נקודת המוצא שלו היא לא רק שהמציאות מאורגנת באופן מסוים, אלא שהאופן הזה הוא בר-שינוי. לאחר מכן, הוא מציע לנו לזנוח את השאלה המקטינה (והמשעממת) "האם זה אפשרי?" – שמקבלת על עצמה את צורת הארגון הנוכחית של המציאות – ובמקומה להציב שאלה חדשה, מרגשת הרבה יותר: "מה אנחנו רוצות ורוצים שיהיה?". אולי אנחנו רוצים שהחברה שלנו תהיה בנויה כך שבמקום לעבוד כדי להתפרנס, נעבוד כדי להגשים את הכישרונות שלנו, מבלי לדאוג לשכר שלנו בכלל? אולי אנחנו רוצות שהמדינה תיקח על עצמה לדאוג שלכולנו יהיה תמיד מקום לגור בו? אולי אנחנו רוצים להחליט שגישה חופשית לידע – כל הידע העולמי – גם היא זכות יסוד? אלה רק חלק מהאפשרויות שעולות כאשר מתחילים להפעיל דמיון פוליטי.


אבל דמיון פוליטי לא מסתכם בזה. הוא גם מכוון אותנו לשאול איך אפשר להפוך דברים שאנחנו מעוניינים בהם לאפשריים. לפתח דמיון פוליטי זה לחדד את ההבנה שלנו היכן נמצא כוח בחברה ואיך נוכל לבנות כוח סביבנו, לטובת הדברים שבהם אנחנו מאמינים. להשתמש בדמיון פוליטי זה להבין איך כולנו מסכימים לסדר החברתי וכיצד ההסכמה הזו מחזיקה אותו – ואז לראות איך אנחנו יכולים למשוך את ההסכמה הזו ביחד ולדרוש סדר אחר. לכן דמיון פוליטי הוא לא רק תרגיל מחשבתי, הוא גם הזמנה להתחיל לתכנן את השינוי, לאתגר את המצב הקיים ולדרוש עולם טוב יותר. 


היכולת לדמיין צורות ארגון ופעילות אחרות נוסכת אומץ ותקווה. דמיינו רוב חדש בחברה הישראלית, דמיינו שחרור מהתחושה המעיקה שאנחנו לבדנו, קטנים וחלשים. בואו נזהה הזדמנויות מרגשות היכן שקודם ראינו רק אתגרים מעוררי חרדה. כמו צמח שצומח מבין מדרכות העיר, דמיון פוליטי מזכיר לנו שתמיד יש דרך. הפוטנציאל שקיים בחברה שלנו הוא אדיר והוא ימלא כל סדק שנצליח ליצור בסיפור הרגיל אליו התרגלנו. מה שיצמח מהסדקים עוד יביא גם לפריצת הסכר. 


 סאלי ואיתמר מזמינים אותנו לדמיין פוליטית במסגרת פרויקט "תמונת ניצחון". עריכה: שני פייס.


הדמיון שלנו נמצא כל הזמן תחת הפצצה, שכמעט מחסלת את היכולת לחשוב על דרכי חיים אחרות. סאלי ואיתמר מזמינים אותנו לדמיין ניצחונות

סאלי עבד

סאלי עבד

איתמר אבנרי

איתמר אבנרי

1 במאי 2023

סאלי עבד

פרק מספר:

5

סאלי עבד היא חברת המזכירות של תנועת עומדים ביחד.

ההומו הכי נאצי והנאצי הכי הומו

האם מדיניות החיסולים מול איראן לא שווה שום דבר?

הר ברוקבק זה כאן

ישראל חייבת להגיב למתקפה האיראנית.

bottom of page